מתוך דברים שנאמרו על קברו

אבא,
איש המרחבים,
סייר, דייג, ימאי, ספורטאי.
אהבת את הים, את הטבע, את המרחבים הפתוחים ומקומות חדשים.
צניעות הייתה עבורך דרך חיים.
תמיד היית יסודי, סקרנותך לא ידעה שובע.
לא יצאת לטיול מבלי שהקדמת לקרוא חומר רקע, ללמוד על ההיסטוריה של המקום ולהצטייד במפות.
את איי יוון הכרת כמו את כף ידך, הפלגה איתך הייתה חוויה.
בגיל 50 התפנית לספורט.
התגאיתי ללמד אותך גלישה בגיל זה.
לאחר מכן התמכרת לתחביבך הגדול - רכיבה על אופניים.
לפני כשבוע סיפרתי לך על טיול אופניים שעשיתי עם הילדים, עיניך דלקו בעניין "עזוב איך אני מרגיש וספר לאן נסעתם" אמרת.
המחלה הארורה תפסה אותך בשיא כושרך, עליה לזכרון באופניים הייתה שגרתית עבורך.
נלחמת במחלה בגבורה, למרות הטיפולים היה לך חשוב להמשיך את חייך - עבודה בארבע בבוקר, אופניים, טיולים ונסיעה עם אראלה לפאריז.
כמעט שנתיים....
ביום רביעי שעבר לאחר שחזרנו מבית קפה בזיכרון ונדמה היה שאולי ישנה התאוששות מה, כשעלינו במדרגות לחדרך נפלו פניך "לא חשבתי שמדרגות יהוו אתגר בפני" אמרת.
הרגשתי שמשהו בתוכך נשבר.

נתגעגע אליך, שלום אבא.

 * * *

אבא,

לפני שנה וקצת, חזרתי לארץ למטרה אחת - להיות אתך. הייתה שנה לא קלה עם הרבה רגעים קשים וכואבים. תסלח לי אבא על אותם רגעים, היה לי לא קל.
לא ביקשת כלום ולא רצית להיות לנטל. אפילו שהסרטן ניצח אותך. בשבילי אתה הגיבור ואני גאה בך.

חיית כל חייך בדרך המיוחדת שלך ובזכות אותה דרך הענקת לי ונתת לי המון.
הים, שהיה מרכז חייך הפך להיות מרכז חיי. אני רוצה להודות לך על 27 שנה שהיית אבא שלי.
אני רוצה להודות לך על השהייה בים אתך, אהבת הים, טיולי האופניים המשותפים, וחיי היום יום וכל מה שהיה.
קשה לי למצוא מילים לפרידה אבא, כי לא כל יום קוברים אבא.
ועכשיו שאתה במנוחה ובשלווה, דע שאתה תמיד איתי ואני אוהבת אותך.

שלך לנצח , אילת

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה

אוריול שולה