קורות חייו
שמאי, שמואליק לבית בנקהלטר, נולד ב- 11.11.1933, בשכונת שעריים ברחובות.
עם כניסתו לביה"ס עברה המשפחה לשכונת בורוכוב. שם באופן טבעי לסביבה בה גדל, היה לחניך בתנועת הנוער העובד ובהמשך עם בני גילו - חבר גרעין לקראת הגשמה. יחד השלימו את מעגן מיכאל, הקיבוץ שהפך לביתו, כאן הקים את משפחתו וכאן הובא לקבורה.
בראשית דרכו במעגן מיכאל, עבד בדייג והיה ל"ראיס" הראשון מבין חברי ההשלמה. בהמשך נהיה למסגר, עבד ב"אמבר", למד בביה"ס להנדסאים בתל-אביב, היה בצוות שהקים את "צורון", למד בקורס לאקונומים ב"רופין", נהיה לאקונום ושוב עבד ב"אמבר" עד למחלתו האחרונה, ממנה לא קם.
ידיים טובות היו לו וראש חושב ומבין, אותם השקיע בכל עבודה בה עבד.
בעבודה השקיע את מרצו, יכולתו וכשריו וכך גם בלימודים. אהב לעבוד ואהב ללמוד ושילב אלה באלה.
לאורך כל השנים מאז חלה, חי חיים מלאים. לא התנהג כחולה אף כי היה חולה מאד. כאילו התעלם מעובדת מחלתו. לא הגביל עצמו בשום דבר. כך נהג עד לרגע האחרון, כך נהג כל חייו. בכל מאודו חי את החיים, אך גם ברגעים הקשים ביותר, שמר הכל פנימה.
השבוע האחרון בבית החולים, שיקף את חייו. שמאי הגיע לשם במצב לא טוב ובכל זאת לא התלונן. היה איש חכם שידע את מצבו, אך הסתיר זאת.
שמאי היה אב למופת. איש חם, גאה בילדיו. ידע לפתח יחסים קרובים ויפים עם כל אחד מבני המשפחה הקרובה והרחוקה.
ביתו פתוח לכל וכל הנכנס כאילו לביתו נכנס.
וכך אומרים הבנים:
אבא -
אנו כותבים מכיוון שלא הספקנו לומר לך
זאת ברגעיך האחרונים.
היית אבא למופת.
שינית שם משפחתך לשגיא ותמיד באמת
היית כזה.
מעולם לא התלוננת על אדם, על דבר, תמיד
הכל בפנים ובפנים חתומות. לא להדאיגנו.
קשה יהיה לתאר חיים בלעדיך.
אנחנו הילדים מבטיחים להמשיך את דרכך
וכמוך לחנך את ילדינו - נכדיך באותה הדרך
שהתווית לנו.
אוהבים אותך
הילדים
שמאי נפטר ממחלתו ב- 11 בנובמבר 1991. נולד ומת באותו יום בשנה. יש האומרים שזוהי זכות.
הובא למנוחת עולמים ביום ד', ו' בכיסלו תשנ"ב.
יהי זכרו ברוך.
קשרי משפחה
אביו משה בנקהלטר
אמו מינה בנקהלטר
אשתו מזל שגיא