קורות חייו
בגיל שמונה חדשים, הגיע אבנר לדודו זאב ברחובות, לאחר בעיות משפחתיות שאירעו במשפחתו.
סבתא שמי הייתה באה לעתים קרובות לבקרו, ואמנם הקשר שלו עמה היה עמוק לאורך כל השנים. חייו של אבנר הקטן, ודאי לא היו קלים, בהתחשב בכך שזאב באותה תקופה ברחובות ולאחר מכן במעגן-מיכאל - היה רווק עסוק מאד בתפקידי משק.
בגיל שמונה שנים, נכנסה ניצה לתמונה לאחר נישואיו של זאב, והקימה לו בית חם ואוהב. הקשרים התהדקו לאחר הולדת בני דודיו של אבנר, כשהוא תורם את חלקו לחינוכם בתור בוגר!
אבנר גדל והפך להיות גבר יפה מרשים בהופעתו, מקרין יושר ואמון ומקובל מאד על חבריו וחברי המשק.
את הצבא סיים כקצין מצליח.
לאחר מכן נתן גיוס בקבוץ נערן - כמדריך מלווה והצליח מאד בעבודתו.
אבנר נישא לרונית, וזכה להיות נשוי לה רק כ - 3 חודשים, ולא זכה להכיר את בנו שנולד כ - 8 חודשים לאחר מותו ונושא את שם אביו.
הוא נהרג במלחמת יום הכיפורים - בסוף המלחמה, באיסמעיליה, כסגן והועלה לאחר מותו לדרגת סרן.
קטע מדבריו של בן כתתו ( כתת סנונית) יאיר:
"מיהו הבוחר את הקורבנות? יש אומרים: עניין של סטטיסטיקה. יכול לפגוע בך, באותה מידה - בחברך. ובכל זאת אתה נתפש למלה "גורל". מילה המבטאת את ההרגשה, כי לעתים אין המוות ניטראלי. הוא בוחר לו את הקורבנות במתכוון.
ממלחמת ששת הימים, שב שמי ללא פגע, לאחר קרב לא קל במבואות עזה. עמד שם, תחת אחת ההפגזות הקשות שידעה מלחמת ששת הימים, כשהמעוז שלו נהרס כמעט כליל, אך עבר כל זאת בשלום.
והנה דווקא במלחמה הזאת, שאת רוב ימיה הקשים, בילה עם גדודו לאורך הירדן ורק לקראת הפסקת האש, עבר לאזור איסמעיליה לסייע בביעור קני ההתנגדות האחרונים - דווקא במלחמה זו השיגהו הגורל.
בעודך נתון בהרגשה מיסטית זו, אתה ניגש להעלות דברים לזכרו של חבר, אשר עדיין חי בתוכך ושנגד עיניך, ואתה חש כי עדיין מוקדם מדי. והמסגרת אף היא מקשה. לכן כל אשר אכתוב הפעם, אינו אלא קטע מדמותו של שמי.
אנחנו חיים במסגרת חיים כזו, המחייבת אותנו למגע חברתי רב, באופן יחסי, ואולי דווקא בגללו אנחנו מתפקדים איש בפינתו, מבלי שניתן לרבים לחדור לתוכנו.
לעג הגורל הוא, שרק אל מתינו, הגישה היא יותר חופשית, נפתחים בפנינו יומנים ומכתבים, דברי בת הזוג וזיכרונות של החבר'ה. ופתאום אתה חש עצמך - שלא בנוח, נבוך, כאילו נזכרת מאוחר מידי."
יהי זכרו ברוך.
קשרי משפחה
אמו נעמי שמי
סבתו רבקה שמי
אחיינו זאב שמי