מילים לזכרה של קרן

מתוך סיפור חיים של אריה פלד:  "... חנה קראה מודעה בעיתון שנסגר מוסד של "ויצו" ומחפשים משפחות לאימוץ הילדים.

חנה תמיד רצתה לאמץ ילדה, היא אמרה "מה שאני יודעת לעשות הכי טוב זה לגדל ילדים..."

קרן הגיעה אלינו ב 1980 בהיותה בת שלוש וחצי.

קרן היתה בת כיתת שונית. בשנות העשרה שלה פרצה מחלת הסכיזופרניה ומאז התמודדה במחלת נפש קשה."

            סבא וסבתא תמיד אמרו שקרן היא הבת שלהם כמו שאר ילדיהם, הכירו בה כבת ואהבו אותה כבת.

לימים אימצו אותה  באפוטרופסות מלאה  וביקשו בכל ליבם לתת לה בית אוהב ומשמעותי ואכן הצליחו. קרן ראתה בהם אב ואם ואהבה אותם אהבה ניצחית. בעקבות צרכיה המיוחדים עברה לגור בדיור מוגן אך כל השנים נשמר הקשר שלה עם סבא וסבתא ומעגן מיכאל.

מעגן מיכאל הכירה בה כבת, ודאגה לכל צרכיה המיוחדים, מה שאיפשר לסבא וסבתא להזדקן ולהיפרד מהעולם בידיעה שקרן בידיים שומרות.

עם מותם קרן לא ידעה מנוח, ליבה נשבר וצר היה עולמה.

מחלתה התעצמה ואף גופה הלך ונסדק. קרן נפטרה צעירה בת 38.

38 שנים של חיים מורכבים וקשים.

רוצות להאמין שסבא וסבתא היו אור בחייה והיא בחייהם.

אמן ונשמתם התאחדה, וקרן תדע נחת ונחת תדע נשמתה.

יהיה זכרה ברוך

 --------------------------

 קרן 

מרגע הידיעה שהחזרת את נשמתך לבורא, אני במעגל פרידה פנימי ממך. רוצה  להתחבר אליך מהמקומות הכי פשוטים, תמימים, יומיומיים, בשקט, בשלווה.

רואה מול עיני תמונות, חוויות, רגעים, היית חלק ממעגל חיינו.

מבינה היום ממקום של הבנה של מעלה שכניסתך למעגל חיי, חיינו הוא שעור גדול.

עימתת אותי והכרחת אותי לשאול הרבה שאלות של חיבורים, קשרים, מחוייבות, הקרבה, חמלה.

סבא וסבתא הכירו בך כבת. נלחמו על השייכות המשפחתית שלך בכל מחיר.

שמחה לדעת שידעת אהבה ושייכות.

קרן,

מקווה שתמצא נפשך שקט, שלווה ושפיות בעולם של מעלה ושמחיר התיקון כאן בעולם הזה, לא היה לשווא.

 נוחי על משכבך בשלום. ומסרי דרישת שלום לכל אהובינו.

שחר ורד

-------------------------------------

קרן גרמה לי להביא לידי ביטוי צד של טוב שבתוכי שלא הכרתי בחיים הרגילים. הקשר עם קרן חייב אותי לתת בלי קשר לתגובה שלה, בלי לצפות לתמורה כזו או אחרת. לעשות את מה שנכון בלי לשאול למה, בלי לבדוק אם כדאי. פשוט לעשות. זה שהסכמתי לקחת עליה אחריות קירב ביני לבין אבא שלי בשנים האחרונות לחייו וגם על זה אני אומר לקרן תודה.

עולמה של קרן הלך והצמטמצם עם השנים. מעגלי העניין הפכו למעטים וחזרו על עצמם שוב ושוב. היא נדדה מהוסטל להוסטל ומדי פעם יצאה מהאיזון התרופתי ואושפזה בשער מנשה לצורך מציאת איזון חדש. עם השנים תקופות האשפוז התארכו. קרן לא התאוששה לאחר פטירתו של אבא שגרמה לה לצאת מאיזון. היא לא התאוששה מזה. זמן קצר אחר כך היא הוגדרה כחולה כרונית ואושפזה באופן קבוע במחלקה סגורה. תקופה מסוימת היא סירבה לפגוש אותי כי שיתפתי לדבריה פעולה עם כוחות הרוע. לא היה לי מושג למה. כשבאתי לבקר הייתי מביא לה שמפו ומרכך לשיער, מברשת וגומיות. זה תמיד שימח אותה וגם ממתקים.

לפני כחודשיים אובחנה כחולה בסרטן ולפני כחודש עברה ניתוח להוצאת הגידול בבית החולים בכפר סבא. כשבאתי לבקר אחרי הניתוח גיליתי להפתעתי קרן אחרת, פתוחה ומתקשרת עם הצוות והחולים במחלקה. הצמידו לה מתנדבת דתייה של השרות הלאומי שהלכה איתה לכל מקום. ראיתי שטוב לה לא להיות לבד. ישבנו על הדשא ושוחחנו כפי שלא שוחחנו אף פעם קודם לכן, על החיים, על ילדים, על יחסי מין ועל המחלה. היא אמרה שהספיק לה שאין טעם לחייה בלי ילדים. אמרה ששמחה שלא תמות כבתולה זקנה. לפני שנפרדנו אמרה ששמחה שבאתי לפגוש אותה ושאני לא רשע כמו שחשבה.

שבוע לפני פטירתה אושפזה קרן בבית החולים הלל יפה. באתי לבקר אותה והיא כמעט לא תפקדה: היה קשה לה לנשום, היא לא הצליחה לקום ולעמוד, לא יכלה לבלוע אוכל שניסיתי להאכיל אותה. היא נראתה מנותקת והיה קשה לתקשר איתה. היא הצליחה להגיד לי שהיא שמחה שבאתי ושהיא הולכת למות.

אני רוצה להודות לקיבוץ שהסכים שקרן תיקבר בבית הקברות של הקיבוץ, ליד ההורים. נתנו לי להרגיש שהיא בת משק וזה ברור. בעיני זה לא מובן מאליו. תודה.

הופתעתי מזה שהרבה אנשים הגיעו ללוויה. תודה לכל מי שבא.

חייה של קרן לא היו קלים. כל מפגש איתה הבהיר לי כמה שפר עלי חלקי.

יהיה זכרה ברוך,

גילי

 -----------------------
קשרי משפחה

אמה המאמצת חנה פלד
אביה המאמץ אריה פלד


 







 
 
בניית אתרים