|
.png)
אני אלופה בכתיבת הספדים גידוּ שלי תסלח אם הייתי לעיתים אמא דביקה אמא ימי --------------------------------------------------------------------------------------- הקדמת לצאת, כאילו ידעת משהו שעליך להספיק כמה שיותר מטוּב החיים, וכבר באינקובטור בעפולה התחלת להפיץ אור ושמחה על כל סובביך, והבטרייה לא נגמרה לך עד הקֶצֶר המחורבן האחרון. תמיד מחייך ומאיר פנים, תמיד אופטימי ורואה את החיוב, מקרין אופטימיות מול שני הורים דאגנים ומטרידים. מחליק כל בעיה בחיוך, ולא עושה עניין מכלום. ילד של אמא והחברה, מרכז השמחה והעניינים. כל כך חששתי לך, למרות שהצלחתי להסתיר זאת היטב. תמיד בארוחת בוקר, שבת או ערב הישרנו מבטים וקריצות של "מבינים" לליבה של אמא, "הפולנייה הגדולה". מי יזלול עכשיו את כל המטעמים של אמא שמכינה לכבודך? אני קטן ורזה ואתה גדול, חזק ורעב. בכל מקום שבילינו יחד רק שמחה וחיוך וטעם טוב. בטיולים המשותפים עם ערכת הקפה ה"כמעט" מדוגמת, בבירות ומשחקי הכדורגל ובריצות בים. איך, איך, איך, לא הצלחנו לשמור עליך?! קיבלנו בהשאלה מלאך ל-20 שנה בדיוק, ועתה – פרס כנפיים ועף לנו. היה שלום מתוק שלנו.
מאמ שלי יפה דברים שנכתבו לקראת יום ההולדת של גדעון, והוא לא הספיק לקרוא... אהוב שלי, עוד שנייה שנה שלמה עמוסת משמעות ומדהימה שעברתי לצידך גדעון. אתה החבר הכי טוב שיכולתי לבקש. אף פעם בחיי משום בן אדם לא קיבלתי את התחושה שאתה נותן לי: השלווה, הרוגע, הנעימות, האכפתיות, והחום שאתה נותן לי, גורמים לי להעריך אותך. לא חושבת שאני מסוגלת להסביר לך את שאני מרגישה, יש בך הכל מהכל אבל הכי הרבה יש בך אמת נקייה, והסתכלות מדהימה על החיים, ואושר אמיתי שמלווה אותך ועובר אלי, עם החיוך המקסים שלך שממיס אותי. רק שאני נמצאת אתך הראש לא מפסיק לפעול ולהתמלא במחשבות שזכיתי לאהוב באמת מכל הלב. כשאני אתך אני לא צריכה שום דבר, זהו האושר העילאי בשבילי. גם כשיש ביננו חילוקי דעות אתה מצליח, אני לא יודעת איך, תמיד להגיש את הרגשות, המחשבות והתחושות שלך איתי. אי אפשר להפסיק לאהוב אותך... אתה האינסופי מבחינתי. תמיד מעניין אותי לדעת עוד, להכיר בך, לשמוע מה יש לך לאמר, להרגיש אותך... אני אוהבת אותך. יותר מכל דבר אחר בעולם הזה, אתה האושר הכי גדול שלי. באמת, אני מרגישה שהצלחתי לעשות את הדבר הקשה לי ביותר והוא, ללמוד על עצמי דרכך - דרך אורח החיים המדהים שאתה מתנהל בו. מודה לך, ולי... ולשנינו. מאחלת לך הכי הרבה אהבה בעולם. אני בוכה כמו מפגרת כרגיל, כי קשה לי לכתוב את כל זה. תמשיך להגשים את כל הדברים הצנועים הקטנים שעושים לך כל כך הרבה טוב. שהגלים שעוברים ביננו ימשיכו לשדר ולהעביר את התחושות המשותפות הכי מדהימות ומיוחדות ששייכות רק לנו. מאמ שלי יפה, תמשיך להאיר אותנו, להקסים ולרגש, להשאר כזה יציב, עמיד, אך גם מאד רגיש מבפנים, העוצמה הזאת שיש בך... מעריכה אותך ומאחלת לנו שיהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאד... זה מתחיל כבר בבוקר "מודה אני בפניך ולך על כל החסד והאמת" ושהטוב והרע ימשיכו ללמד אותנו אחד על השניה, ללמוד איך לצמוח למעלה מהטוב הפשוט והכי מיוחד שיש רק לנו. אני אוהבת אותך, אתה יקר וחשוב לי, יום הולדת שמח ומאושר. נשיקות. תמיד אהייה לאוזן קשבת בשבילך, בכל סיטואציה בה תצטרך.
חברתך - פז לגדעון ז"ל לכתוב לך את המכתב הזה ולהגיד שהיית בשבילי בן דוד נפלא. אני מצטערת מאד מאד על מה שקרה לך. אני יכולה להגיד בשם כולם שאנחנו כל כך עצובים ומתגעגעים אליך. אוהבת בת דודתך גאיה גידעל'ה במקום לחגוג לך יומולדת כמו שרצינו אנחנו נפרדים ממך היום, לתמיד! אנחנו לא מצליחים לדמיין מה נעשה בלעדיך, בלי העזרה שלך, והתמיכה שלך. הצחוקים, השיחות העמוקות, איך שתמיד פתאום הופעת לישיבות שלנו, כי בדיוק חזרת מפז והיית מנסה לחלק את הזמן כדי להספיק להיות ולשמוח עם כולם. תמיד היית עם מנגו וקפה ועם חיוך ענק שמסתיר את העיניים. היית ילד מיוחד, שכולם אהבו, היית כוכב. אנשים מכל הארץ הכירו ואהבו אותך. רק לפני 3 שבועות חזרת לעבוד ומאוד התרגשת, כי כל כך אהבת את זה. ודווקא שם קרה האסון הזה... חשבנו שלנו זה לא יקרה, ידענו שתמיד נהיה יחד. כולנו, כי אי אפשר באמת להפריד בינינו. אבל הנה, הצליחו. פחדנו שאם זה יקרה זה יהיה לאחד מאיתנו, החיילים, אבל אף פעם לא דמיינו שזה יקרה דווקא לך, היחיד שעוד לא התגייס... נלקחת מאיתנו בתקופה היפה בחייך, רק סיימת שנת שירות, עם חברה שכל כך אהבת ואוהבת אותך... כל כך ציפית לגיוס. אנחנו יודעים שגם בצבא, כמו בשנת שירות ובכל חייך, היית עושה רק טוב ותמיד היית הולך בראש, מוביל! גידל'ה אח שלנו היקר, אתה מסתכל עלינו עכשיו מלמעלה, כי נלקחת מאיתנו ואנחנו מקווים שאתה רואה כמה אנשים שאהבו אותך באו להיפרד ממך בפעם האחרונה... וכמה שאנחנו נתגעגע אליך! רצינו להגיד לך שהיית לנו יותר מחבר, היית לנו משפחה ותמיד תישאר איתנו בלב.
החבר'ה ---------------------------------------------------------------------------------------
איך מתמודדים עם בשורה כזאת! אולי אחת הדרכים היחידות שלי היא לכתוב . נדב וימי היקרים אין בפינו מילים, הגרון יבש, והמחנק גובר. יש רק הלם, צער וכאב כבד מנשוא, על שלא הצלחנו להחזיר את גדעןן הביתה בשלום. דרכינו שלובות כבר שנים, חברים למקצוע הסיזיפי הזה- החקלאות . מלווים את גדעון מאז החל לעבוד כנער בן 14 במדן. גידעל'ה עם הגומות והעיניים הכחולות והסומק הטבעי על הלחיים. מחייך שמח וטוב לבב, תמיד מוכן לתת כתף ולעזור, והכל בחיוך שובה לב. רק בשבועיים האחרונים חזר גדעון משנת שירות כשהוא בוגר, אחראי ומתכונן לקראת הגיוס. גידעל'ה השתלב באופן טבעי בצוות ויצא לעוד משימה אחת מני רבות העונה, בה קרה האסון הנורא הזה. נדב וימי , אנחנו יודעים שאין בידינו לנחם אתכם על האובדן וזה קורע אותנו מבפנים. מקווים שנוכל פעם למצוא את הדרך לעזור ולו במעט. משפחת דגאון כמה המוות
ודמעות הגעגוע כל בוקר מגיעות השירים שאהבת כמו סכינים חדות זה זורם לי מלמטה מצליף לי בפנים שאתה בכלל עוד ילד היום בן 20 זה רק מאיר עם אותה המנגינה ואני בוכה, מבקש ממך סליחה לא הספקתי להגיד , אני אוהב אותך
עוד חיבוק ועוד שתיקה ועכשיו חוזרים לחדר על המסך תמונות שלך יושב לבד בחושך רק אני והזיכרון כי רק ככה זה רק שנינו אני וגדעון זה רק מאיר עם אותה המנגינה ואני בוכה, מבקש ממך סליחה לא הספקתי להגיד , אני אוהב אותך. יונתן כהן זעם אלוהים, איפה אתה תתבייש לך! מתחבא מאחורי הענן. האם זה סדר העולם שקבעת, לרסק, לנעוץ החנית לתהומות הסבל. אתה, גוזר הגורלות, יה חנטריש שכמוך גזרת גורל של ילד שמש תן תשובה! אין תשובה. מתחבא מאחורי הענן. שיה בן נון קרבת משפחה סבא----- יונתן בירן סבתא------ אפרת בירן | ||||
 |
|
