חדש

קורות חייו

אריה נולד ב- 27.5.1924 לאהבה ואברהם. בן שישי לאנשי העלייה השנייה שגרו בירושלים. בשנים 1924-1929, גרה המשפחה במושבה יבניאל ואביו שמש כמנהל בית-הספר.
בשנים 1929-1934, חזרה המשפחה לירושלים לשכונת בית וגן ואריה הלך לכתה א' כבר בגיל 5, מכיוון שהייתה תפוסה מלאה בגני הילדים.
בשנים 1934-1935 חייתה המשפחה בזיכרון-יעקב. אבא מנהל בית-ספר ולוחם למען עבודה עברית והנער אריה חוטף מכות...
בשנת 1935-1941 , סוף כל סוף בית השייך למשפחה בבית וגן שבירושלים.
בשנים 1942-1947, שירת אריה בצבא הבריטי, בגדודים העבריים ובבריגדה בכיבוש אירופה והצלת יהודים. לבסוף הצליח להגיע לארץ בחזרה, בעלייה ד'.
במלחמת השחרור שירת אריה בצבא ההגנה לישראל בדרגת קצין ומדריך בקורס קצינים.
בשנת 1950, הצטרף כחבר לקבוץ מעגן-מיכאל ועבד בדייג, לול, מדגריה והיה פעיל תרבות.
בשנים 1960-1962, נסע לקנדה בשליחות "דרור" ואחר (שנים 1973-1975), נתמנה למנהל משרד העלייה מחוז פילדלפיה.
בשנים 1977-1986, שימש כקצין בקבע, במערכת החינוך הצהלית.
אריה ראה עצמו שליח ומחנך בכל ימי חייו אם בזמן השרות הצבאי בצבא הבריטי, כשהמטרה היא מלחמה בגרמנים והצלת שארית הפליטה מאירופה, ואחר כך חניך בקורס הקצינים הראשון של הצבא העברי. בקבוץ המשיך את דרכו החינוכית, בעיקר בשטח התרבות. דאג לחגים עם גוון מסורתי, כתב הצגות והעלה מחזות וחגי מחזור רבים.

יהי זכרו ברוך.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

על קברו של אריה אורי

מעגן מיכאל, יום א', 23.2.92

את אתגרי חייו הציב אריה לעצמו, מנערותו ועד פטירתו, במו ידיו.

תמיד הציב אותם אל מול פני המלחמה החזקה:

התגייס למלחמה בנאצים בהיותו כבן שבע עשרה. נלחם בפלוגה הרובאית בבריגדה היהודית.
השתתף במבצעי רכש, נקם ועלייה.
נשאר מאחור, בחו"ל, ואימן צעירים יהודים טרם עלותם ארצה.
נלחם בירושלים במלחמת השחרור, בחוֹד, כמ"מ וכמ"פ.
אהב את רחל באותה מלחמה ונשאהּ לאישה. הו, מה אהב!
הציב עצמו לקיבוץ, הציב עצמו לדיג.
נלחם עם רחל, על חיי מרימל'ה, כל חייה.

אריה סרב להיות מוצב על ידי אחרים. כאמור הוא הציב עצמו. פעם היינו קוראים לזה "התנדבות". למרבה הצער, כיום זו מילה גסה, ה"מודבקת" בעיקר ל...

היה בין הסרנים/ רבי הסרנים הספורים אשר גמר בהצלחה, כבר בדרגה נמוכה זו, את קורסי המג"דים בצה"ל המתארגן.
כעבור שנים, עמל בחינוך בצה"ל.

איש החרב, העט והרשת. נמזגו בו כשרונות מעש ורוח.

תבע את מתכונתו של אחד מחגינו היפים והכנים ביותר: חג המחזור.
עודדנו בשיריו וברשימותיו, לעת שמחה ולעת יגון.

האם "עוד שיר אחד היה לו... "? – שירים רבים עוד היו לו!

"עוד רשימה, סיפור, ספר אחד היה לו... "? – ידענו, כי רב מאלו עוד היו לו! והנה אבדו לעד!

עד כאן תחנות ספורות בדרך חייו. עד כאן ניסיוני הדל "לומר מקצת שבחו בפניו". מה צר שלא בפניו ממש.

לרחל, לילדיו, לנכדיו ולמשפחתו: לו תהא המורשת הכתובה והמשודרת, אשר הותיר לנו, חיזוק-מה ביגונכם!

זרו

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה

אשתו רחל אורי
אביה של מרים אורי מרימל'ה
חתנה של יוכבד פרנקל
דוד של מיכל גובר
דוד של שי גובר