אלכס כרמי - סיפור חייו
אלכס נולד ב-1925 בעיר מץ שבצרפת, להורים יוצאי פולניה. אביו היה זמר עממי של שירי יידיש ,שהשקיע את כל זמנו לאחר העבודה לנושא זה. הוא שר במסיבות משפחתיות, בר מצווה, חתונות ואפילו מופעים קהילתיים.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו למרכז צרפת לפני הטנקים הגרמנים השועטים קדימה. אחרי מפלת צרפת התחילו רדיפות ואיסורים רבים שהלכו וגברו עד מעצרם של הוריו ושליחתם למחנה השמדה. אלכס, אז בן 17, ניצל זמנית וברח ממקום למקום בעזרת אזרחים צרפתיים. אלכס שהה בכפר, עבד בשדה ובהמשך הצטרף לפרטיזנים הצרפתיים. עם שחרורה של צרפת צורף לצבא הצרפתי המשתקם. עם תום המלחמה חזר לפריז, והבין שהוריו לא יחזרו.
הוא החליט לעלות ארצה והצטרף לתנועה דרור הבונים, שם גויס כקשר של ארגון ההעפלה בתחנת קשר בחוף הצרפתי. נושא הקשר הלהיב אותו ולאחר סיום התפקיד עבר לפריז ללמוד טכנאות רדיו. הוא עלה לארץ בינואר 1949, גויס לחיל הקשר בנמל חיפה ושירת עד יוני 1950.
אלכס הצטרף לקיבוץ כרמיה, קיבוץ של צרפתים ותוניסאים שזה מכבר עלו לקרקע. שם נפגש עם ז'נין. הוא עבד תחילה בשדה והתמחה בענף המים על כל מרכיביו, משאבות ומערכות השקיה. בשנת 1974 המשפחה עברה למעגן מיכאל. הוא עבד בפלסאון כחשמלאי באולם הייצור ובהמשך הקים את ענף רישום המים והחשמל. החל מגיל 80 צמצם בהדרגה את עבודתו עד שסיים לחלוטין בגיל 85. מכאן התפנה לתחביביו –נגרות, פסיפס ועוד.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אלכסי שלי,
אהובי שלי
לפני 72 שנה בדיוק, הכנת לי בהפתעה את מעוננו הראשון, אוהל קטן ובו שתי מיטות סוכנות צרות, צמודות למיטה רחבה אחת, ושני ארגזי תנובה עם מדף בתור ארון. ועל הארון הזה הנחת צנצנת מטבח מלאה מים ובה זר ענק של רותם שקטפת בחולות שמסביב. הרותם האיר את האוהל בפרחיו הלבנים והפיץ ריח מתוק שמילא את האוהל. מאז הבאת לי כל שנה זר של רותם ריחני. כזה היית, חזק ודייקן שהגן עליי כל חיי, וגם שותף חם שהבין את שיגעונותיי ותמך בי. היינו מאושרים כל הזמן הזה במשפחה חמה עם ילדינו ונכדינו האהובים, עד שגופך סירב לתפקד והלכת לבלי שוב.
תודה אהובי על כל מה שהענקת לי.
ז'נין
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
סבא שלנו,
הרבה דברים מזכירים לי אותך,
בייגלה בקופסת פלסטיק גדולה בפלסאון
תירס שרוף במדורה בים
התעמלות בבוקר
השלייקס
הממחטה
טיפוסים על הכרמל
פטל קוצני
סיורים של קריאת מוני מים
שירים ביידיש בקולי קולות.
כף היד הגדולה שלך שמחזיקה את שלי, חזקה ורכה באותו הזמן. המבט האהוב והחיוך.
למדנו ממך הרבה – לרכב על אופניים, לשחות, לשתות יין בצהריים. היית לנו דוגמא לסקרנות, סדר, למידה תמידית ולמשפחתיות.
יחד עם סבתא, שזרתם את חיינו בחוויות שעיצבו אותנו לאנשים שאנחנו היום.
זכיתי בך, הילדים שלי זכו בך, כולנו זכינו בך.
תישאר בלב שלי תמיד
ואולי עוד נפגש, מי יודע.
אוהבת אותך,
נכדתך שלומית
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לזכרו של אלכס כרמי
פגשתי את אלכס לראשונה כאשר התחלתי כנקלט, בשנים 89-90, לעבוד בחשמלייה של פלסאון.
אלכס הדריך אותי במתודות הטיפול ברכיבי החשמל של המכונות והמכשירים השונים באולם הייצור, בעיקר של מכונות ההזרקה ובעיקר של אלו מדגם "בילר", הדגם השולט באולם הייצור באותה תקופה. תחום נוסף בו אלכס הכניס אותי "לעניינים" היה איסוף נתוני הייצור ממכונות ההזרקה בעזרת בקר מתוכנת "טקסס אינסטרומנט" שנחשב אז ל"מרצדס" בתחום הבקרה.
ראיתי באלכס איש רעים לעבודה ולשיחה, חרוץ, יסודי, חריף, סקרן, יצירתי ועם כל התכונות הנהדרות הללו, אדם צנוע.
אלכס היה חובב אלקטרוניקה ותקשורת רדיו. על המדפים בחשמלייה הצטברו מכשירי חשמל שונים אשר שימשו אותו בתחביביו אלו.
לאחר מספר שנים נפרדו דרכינו, אך נפגשנו מדי פעם במדרכות. אלכס כגמלאי המשיך לתרום מכישוריו בתחום איסוף נתונים של צריכת המים בקיבוץ. במפגשינו "על הדרך" תמיד שמח לשתף בסוגיות שונות ותובנות שעלו מהנתונים שאסף. וגם שיתף סיפורים קצרים על ילדיו הגרים כולם מחוץ לקיבוץ.
הערכתי את אלכס מאוד, הלך לעולמו חבר יקר, יהיה זכרו ברוך.
תנחומיי לז'נין וכל המשפחה.
איתן פרנקל
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מכתבים שהגיעו לענת, ביתו של אלכס, לאחר מותו.
Hi Anat. Thank you for the message. I spoke to your mother yesterday and knew already the death was to be expected any time. I hope Janine and you all will bear the lost as good as possible. He was a wonderful man, really exceptional by his particular mix of gentleness, strength and brain. And I always thought he was a dream husband, father and friend (and brother-in-law...).
Kisses to all of you,
Rachel
אחות של ז'נין))
Dear Anat,
I am very sad to hear about your father’s passing away.
Alex is an important part of my past.
and he is dear to my heart and will always be.
What a sweet person he was.
He knew my grand parents
My grandmother was So fond of him
My mother was always proud to mention she has a cousin who left for Israel soon after the independence.
I am thinking of your mom and I send you all my most sincere thoughts and condolences.
I will try to tell my mom, but she has alzheimer and is very fragile emotionally.
And i will tell my cousins and my mom’s youngest sister.
Baruch dayan haemet.
Lydie and family
בת דודתו של אלכס))