מילים:חיים גורי
לחן: סשה ארגוב


על הנגב יורד ליל הסתיו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.

כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו.

אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח.

הרעות נשאנוך בלי מילים
אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.

הרעות כנערייך כולם
שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.

ונזכור את כולם...

---------------------------------------------------------------------------------------------------------

אבא יקר שלי

מזה תקופה אני מלווה אותך וחווה את הירידה הגופנית שלך, מרגישה שימיך ספורים, יודעת שלא ניתן לעצור את הזמן ,יודעת שהרגע הזה יגיע ושלמה.

יודעת שחיית חיים מלאי עשייה, הרפתקאות, מעורבות בבניית  המדינה, הקיבוץ, המשפחה.

טיולים לאין ספור, מוסיקה, הרצאות, התעניינת בכול. והדבר הכי בולט בך,  תמד ראית את חצי הכוס המלאה,

אתה האדם הכי לבבי שאני מכירה, ,תמיד מלא ההתעניינות ורצון לשמוע ולעזור, מבוגרים וצעירים  לקרובים ורחוקים.

בשבעה של אמא הייתי המומה מכמות האנשים שבאו לנחם אותך, אז הבנתי את הייחוד שלך בלהיות כל כך מעורב עם כל האנשים סביבך.

רוצה להגיד תודה על השנים שהייתי אתך, שידעת לעזור תמיד כשביקשתי, שהסעת אותי לבסיס בב"ש כשהיית צריך לנסוע לחיפה, כשבאת לעזור בעין יהב ואף פעם לא היה לך רחוק מידי.

תמיד ידעת לאחד ולגבש את כולנו וגם אם לפעמים קיטרנו זה תמיד היה כל כך נכון.

את אהבתך והקשר שלך עם כל הנכדים גם הרחוקים בארה"ב,

 לא שמרת טינה לאיש, באמת היה לך מקום בלב לכולם.

אני רוצה להגיד תודה מיוחדת לג'ובל שקיבלת אותו כבן לך, שקם אתך בבוקר והלך לישון אתך בערב, שעבר אתך 9 שנים לא פשוטות ותמיד תמך ודאג לך. אז ג'ובל המון תודות לך מכולנו, תדע שאנחנו תמיד אתך ונהיה כאן לעזור לך  בהמשך.

תודה לכל האנשים שבאו מרחוק ומקרוב. זה לא מובן מאליו במזג האוויר הזה.

תודה לך אבא, נוח בשלום.

אוהבת דליה

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אבא סבא מיכה,

 אבא, אתה היית שם מהזיכרון הראשון שלי. 

אני זוכר ילדות מאושרת איתך ועם אמא צילה.

אני זוכר הליכות לדייג בתמסח, בין השדות הירוקים.

תמיד שמח לבלות איתי זמן, בשבתות וחגים.

אני זוכר נסיעות ארוכות לאורכה ולרוחבה של ישראל.

תמיד היה לך מה לספר, ובכל מקום שהגענו היה לך חבר.

אני זוכר שהלכנו בקיץ לים, שוחים לאי כשאני על הגב שלך.

מתגנבים לטנטורה לפלח אבוקדו, הרי נוסעים לעין יהב לסוף שבוע.

אני זוכר כוס שוקו חם ליד המיטה, לפני השינה.

אני זוכר: תמיד מזמין, תמיד מתעניין לשלומי, תמיד מקשיב,

תמיד מציע: עוד שתייה עוד עוגה, אולי גלידה?

אבא, הלכתי לצידך הרבה שנים.

ועכשיו, אני מרגיש שאני יודע עליך כמה דברים.

אני יודע שלא היה קל לגדל ארבעה ילדים בקיבוץ של פעם.

מצד אחד חוקי הקיבוץ, מצד שני הילד הולך לישון בגן.

מצד אחד לוקח תפקידים ניהוליים במוסדות הקיבוץ, מצד שני עובד חוץ.

אבל לאורך כל השנים, תמיד נותן מעצמו לאחרים.

מציע עזרה לחבר, מכר, ואולי סתם לאיש זר.

הזיכרונות נאספים לאורך השנים, ואפשר להגיד עליך בוודאות שאתה איש מדהים.

לא היית מוכן להתפשר על לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר.

תמיד מוכן, גם אם זה לקחת את הנכד ביום גשם לגן.

למדתי ממך הרבה דברים טובים, להוקיר ולזכור את הדברים החשובים.

עכשיו אנחנו פה בפרידה אחרונה, ורציתי להגיד לך שתדע:

אנחנו מוקירים את פועלך, גידלת משפחה לתפארת, ילדים נכדים ונינים.

הייתה לך הזכות לבנות במו ידיך את קיבוץ מעגן מיכאל, ומימשת חלום להקים בית בארץ ישראל.

אנחנו – המשפחה, הילדים, הנכדים והנינים, נמשיך בדרכך האוהבת,

ונזכור תמיד את האופטימיות ושמחת החיים שהורשת לנו.

אוהב אותך, עדי.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

דברים שכתב זמיר דבורי למיכה ביום הולדתו, מאי 2019.

מיכה יקר,

החברות שלנו היא רבת שנים. כשהיית רק בן 22, כבר לקחת ביחד עם צילה ז"ל אחריות גדולה כשאימצתם אותי לבן.

במשך השנים נולדו לי אחים – דליה, גדי, עירית ועדי, וכך זכיתי במשפחה גדולה ונפלאה. גדלתי אצלכם עם הרבה חום ואהבה.

המשפחה היתה אצלך, מיכה, תמיד במקום הראשון, אבל גם לחברים שמרת מקום של כבוד. במשך השנים צברת לך חברים רבים, וניכר כי הם רוחשים לך חיבה רבה.

אתה סבא טוב לנכדיך ומלא אנרגיות – לא מחמיץ טיולים והרצאות, ובערבים בוחר לראות סרטים או הצגות טובות.

עם חיוך כובש ומילה טובה, תמיד אתה מוכן להגיש עזרה.

תמשיך ליהנות מכל רגע ומכל חוויה.

כולנו מלאי הערכה!

ישר כוח והרבה אהבה,

זמיר וכל משפחת דבורי העניפה.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

לדאבוני הרב, התבשרתי כי בן-משפחתי היקר, מיכה תלם, חבר קיבוץ מעגן מיכאל, הלך לעולמו היום. מיכה הוא בעלה של בת-דודי צילה (ססיל), שנפטרה לפני 13 שנים.

בחודש מאי הקרוב אמור היה לחגוג את יום הולדתו ה-94.

מיכה (שנולד בירושלים) היה הישראלי היפה, השורשי. מחובר היה בכל נימי נפשו לקיבוץ, שהוא וצילה היו ממייסדיו, ומחובר חזק למדינת ישראל.

הוא אהב את החיים בעוצמה גדולה, והיה פעיל מאוד כל ימי חייו.

הכרתי אותו מהיום שנולדתי. נכחתי בחתונה של צילה ומיכה, שנערכה בתל-אביב (הייתי אז בת 4.5 ואני זוכרת זאת כחוויה יפה). הם נישאו בגיל צעיר והקימו משפחה לתפארת.

פגשתי את מיכה בקיבוץ אינספור פעמים, כשבאתי לביקורים במעגן מיכאל. הוא היה מארח למופת ואיש שיחה. היינו גם בקשר טלפוני מתמיד. כל השנים הקשר היה חם, אמיתי, אכפתי.

יזמתי וזכיתי גם לכתוב את קורות חייו, שיצאו בחוברת, והיא ניתנה כמתנה לכל מיודעיו.

הוא היה כל כך גא במשפחתו המוצלחת (ילדיו, נכדיו, ניניו). היה גא בקיבוצו הפורח. היה אדם משפחתי מאוד וחברותי, והוא שמר בהתמדה על קשרים עם אנשים רבים בצורה מופלאה. הוא ידע ליהנות מכל מה שיש לו ולהעריך את הטוב בחייו.

היה אדם חרוץ מאוד, איש עמל, בעל ערכים ואוהב אדם אמיתי. בלט בטוב-ליבו. תמיד מוכן היה להושיט עזרה ולסייע כשצריך.

הוא אהב חברת אנשים ואהב ללמוד דברים חדשים בתחומים רבים.

מעלות רבות היו לו. היה אהוב ומוערך.

מיכה נפטר בשיבה טובה. צלול עד הרגע האחרון. האובדן גדול וכואב מאוד. הוא יחסר. ללא ספק.

תמיד אזכור אותו כאדם מיוחד וקרוב.

הגעגועים מתחילים כבר עכשיו...

נירה

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

סבא מיכה נולד בירושלים,

בן לרחל וזאב מאיר, אח לאליהו זיכרונם לברכה.

בגיל 9 הצטרף לתנועת הנוער העובד והלומד, בה רכש את אהבתו לארץ. בהמשך, במקביל להיותו תלמיד, החל סבא ללמוד את רזי ארגון ההגנה, והצטרף לשורותיו. כבר בגילו הצעיר, שימש סבא כבלדר בין מפקדי הארגון ודאג להעביר ביניהם הודעות חשובות.

בגיל 17 הצטרך סבא לפלמ"ח, ועבר תחת הארגון להתגורר בקיבוץ יגור, שם היה מעורב באירועי "השבת השחורה", שבמסגרתם חיפשו הבריטים נשק לא חוקי ביישובי הארץ. גם שם היה אחראי סבא על העברת הודעות בין העמדות השונות, וכשהבריטים פרצו את גדרות הקיבוץ וסבא היה בסכנה להיתפס, נכנס בתושייתו הרבה לבית הילדים, שם המטפלות הלבישו אותו והציגו אותו כמטפלת מחליפה, והבריטים שוכנעו.

עם סיום שירותו בפלמ"ח, נקרא סבא לעבוד במפעל סודי של ארגון התעש, שלימים נקרא "מכון איילון" במסגרת קבוצת הצופים א'. שם, בגבעת הקיבוצים, מתחת המכבסה ומתחת לאפם של הבריטים, הקימו מפעל תת קרקעי, ובו ייצרו תחמושת ששימשה את ארגון ההגנה לפעולותיו, ובהמשך היוותה תחמושת זו חלק ניכר מהתחמושת בה השתמשה מדינת ישראל במלחמת העצמאות.

במקביל למלאכתו הסודית במפעל, רכש סבא במסגרת חברותו בתעש ידע רב בתחום המים, ותרם רבות לתחום זה בארץ בהמשך חייו, כחלק מעבודתו בארגון עובדי המים. בגבעת הקיבוצים הכיר סבא לראשונה את סבתא צילה. סבא היה בתעש במשך כשנתיים, עד שעלה בשנת 1949 לקרקע הבוצית "כברה", הידועה כיום כקיבוץ מעגן מיכאל. אז, החלו סבא וסבתא לצאת באופן רשמי, וכעבור זמן נישאו והקימו משפחה.
במהלך השנים שחי בקיבוץ, עבד סבא במגוון תפקידים שונים, ונהנה מאוד לתרום למשק ולחברה.

בגיל 75 יצא לפנסיה, וגם בשנים אלו, סבא לא חדל מלהתעניין, לראות, לטייל, ולעזור לחברים, למשפחה ולכל מי שיכל.

סבא,

תמיד היית עבורי סבא מיכה, אבל הקסם הגדול ביותר שלך טמון בכך שבמשך 93 שנות חייך היית ושמרת על הילד שבך – מלא בחדווה, אהבת אדם, עם יצר סקרנות, שובבות והרפתקנות שלא ידעו שובע, כמו גם אהבתך הרבה למתוקים...

תודה על שהיית סבא חם ואוהב, על המודל לחיקוי שהיווית עבורנו, על שלמידת אותנו והורשת לנו, בין אם בגנטיקה ובין אם בפועלך – אופטימיות ואהבת אדם.

נוח על משכבך סבא יקר שלנו, ננצור אותך תמיד.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

משפחת תלם היקרה ובית מעגן מיכאל,

כואבים ודואבים את לכתו של מיכה תלם. מיכה הסתלק מאיתנו בשיבה טובה, שבע

פעילות ומעש.

חברי הצופים א', שמיכה היה אחד החברים בו, הקימו את מכון איילון ב-1945, ובשנת 1949,

אחרי ארבע שנות פעילות ייצור 2 ורבע מיליון כדורים לתת מקלע סטן והקמת המדינה,

המשיכו בדרכם, והקימו את קיבוץ מעגן מיכאל.

בשנת 1985 הוחלט לשקם את מכון איילון ולהקים במקום מוזיאון. יחד עם רבים וטובים,

מיכה נרתם להקמת המוזיאון, וייצג בכבוד את חברי הקיבוץ בכל אירוע, ולא חסך מזמנו

ומרצו להשגת היעדים.

ועל כך תודה.

רני אורן

וצוות מוזיאון מכון איילון

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------

קרבתמשפחה

אשתו  ------  צילה תלם