אבא יקר שלנו,

באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל.

שבע-ימים ולילות נאספת אט אט לעולמך ולנו היה חשוב שלא תסבול ותנוח לאחר שנים של פעילות.

בורכת בחיים טובים, בעשייה משמעותית ואנו בורכנו באבא מיוחד.

לפני 94 שנים נולדת בחיפה לשמעון וציפורה קיטאי, שעלו לארץ מרוסיה מתוך אידאולוגיה. עזבו משפחה, שפה וחיים שלמים כדי להגשים את הציונות ולחיות בארץ ישראל.

היית מבוני המדינה – כנער עברת ללמוד בבית ספר החקלאי בפרדס חנה. בגיל 16 וחצי הפסקת ללמוד ועברת להכשרה לחיי קיבוץ בגניגר. הצטרפת לגרעין הראשון של תנועת הצופים שהקים את מעגן מיכאל.

בחרת לחיות בקיבוץ – חיים ערכיים, הוגנים ושוויוניים, חיים של עמל ומעש תוך הסתפקות במועט והנאה ממה שיש.

את סבתא פגשת בשדה העגבניות בהכשרה בפרדס חנה. עבדת שנתיים בסדום - ברפסודה צפה בים המלח.

בתקופת השלטון הבריטי הקמתם את מכון איילון, מפעל סודי לייצור כדורים בגבעת הקיבוצים ברחובות תוך סיכון עצום. אמא עבדה במפעל ואתה עבדת כפועל בניין - בנית ברצועת עזה מפקדה בריטית מטעם סולל בונה, הדרכת בתנועת הצופים בירושלים וגם עבדת במפעל הכדורים.

היית הראשון שהגיע להתיישבות במעגן מיכאל, נהגת בטרקטור במשך שש שעות כל הדרך מרחובות - לא מיהרת להגיע, חשוב היה לך לבצע את המשימה ובסוף הגעת לפני כולם!

25 שנים ניהלת את ענף המדגה מבניית הבריכות, הקמת מכון הדגיגים וטיפוח צוות מקצועי. היית פעיל בארגון מגדלי הדגים ובקידום ענף המדגה בארץ.

לאחר מלחמת יום כיפור גייסו אותך, מטעם תנועת הקיבוץ המאוחד, להיות מרכז משק של היאחזות נח"ל גיתית מעל בקעת הירדן. שם ניצלת בנס מעלייה על מוקש.

מילאת תפקידים מרכזיים בקיבוץ - היית מזכיר ומרכז משק. לאחר מכן עבדת בפלסאון במשך 35 שנים ועד לפני 3 חודשים היית הולך כל יום למועדון הורים כדי לעבוד - להרכיב חלקים בשביל פלסאון...

כל חייך פעלת למען חיים טובים וראויים, חיי צדק ושוויון, המבוססים על עבודה ועשייה למען הכלל. פעלת במסירות ותוך מתן דוגמה אישית – אחראי ונחוש לבצע את המוטל עליך.

היית בר מזל שיכולת ליהנות ממפעל חייך ומפירותיו.

היית שותף להקמת מדינת ישראל ולהקמת קיבוץ מעגן מיכאל - קיבוץ גדול ומשגשג –שבו חיים דורות, יוצרים ובונים חיים חדשים מתוך תחושת אחריות אחד כלפי השני.

בנית חיים משותפים עם אימא המבוססים על אהבה, כבוד ושותפות - דוגמא ומופת לזוגיות שוויונית וכמו שאמא אומרת תמיד: "אין כמו חנוך!"

זכית למשפחה גדולה, אוהבת ותומכת – לכולנו אתה דמות אהובה ומשמעותית.

כששאלתי את אימא מה לכתוב עליך היא אמרה: שהיית אדם טוב, שתמיד חשב איך לעזור ולעשות למען אנשים אחרים.

אל תדאג - אנחנו נשגיח על אימא במקומך.

תנוח על משכבך בשלום,

באהבה מכולנו

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אבא!

בתקופה האחרונה היינו כולנו אתך ועם אימא ביצירת סביבה תומכת ומכבדת.

בשעות שהיו לנו ביחד, ללא תקשורת מילולית, חשבתי עליך ומה למדתי ממך:

אמונה באדם: נזכרתי בהתייחסות המכבדת שלך כמזכיר לכל צורך ולכל אדם.

ראיית הטוב: תמימות בסיסית שהייתה בך שהדברים יסתדרו לטובה וכמובן - שתמצא כל חפץ שאבד.

קהילה ושותפות: בראיון שלך ליפה שמר אתה מספר על הגלידה בישיבות הצוות במדגה כשהמטרה שכולם יגיעו בזמן וביחד לבנות מערך מקצועי שבו לכולם יש משמעות ויכולת השפעה.

אחריות אישית: המפתח והמסר שלך- דוגמה אישית ומעשים.

חשוב לנו להודות לצוות המרפאה ולצוות התומך בקיבוץ. הידיעה שיש כתובת ועזרה, איפשרה לעבור את התקופה בהרגשה שעשינו את המיטב. ליואב אשר תמיד ידע לקבל חיוך חם מאבא ולמישל, שליוותה אותנו במסירות רבה בחודש האחרון.

אבא - אתה מצטרף היום לסבא וסבתא שמעון וציפורה.

מבטיחים לשמור על היחד שלנו ובעיקר על אימא!

באהבה רבה מכולנו.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

סבא שלנו,

כולם מדברים עליך כעל אדם שהיה חלק ממעצבי ההיסטוריה המעגן מיכאלניקית בפרט והקיבוצית בכלל.

איש מעשה, שלקח אחריות על כל דבר שנקרה בדרכו  וראה את טובת הכלל לנגד עיניו.

מעבר לבכי ולעצבות, במשך שנים רבות ביחד, זכינו לסבא שהוא אדם

טוב

ישר

ונדיב.

סבא שמרכיב על הרמה ולוקח את הנכדים מוקדם בבוקר לעבוד בפלסאון.

סבא שמכין קפה קר עם גלידה ומשחק שח מט.

סבא של סבתא, שיחד הם מקיימים קשר של נאמנות ודאגה ללא תנאים, עם משפטים כמו: ”רותי תעזבי, אני אשטוף את הכלים“.

סבא שמלמד לרכוב על האופניים. שמשקיע את אותה מידה של התרגשות ושייכות גם לכביש חדש שנסלל ליד הקיבוץ וגם למהלך מדיני שהוא מאמין בו.

האמנת בכל ליבך בערכים שהיום קשה למצוא - צניעות, ענווה, אחריות, רדיפת צדק ואמת.

באותה הצניעות, השקט והדאגה, יצרת יחד עם סבתא חדר חם, יציב ואוהב לכולנו, בית שאפשר להתגאות בו ולהביא אליו חברים ולהגיע בכל זמן ומצב.

זכית לחיים מאושרים מלאי עשייה ומשמעות עם משפחה גדולה ורחבה.

עכשיו אתה יכול לנוח בשקט,

אוהבים אותך ומעריכים בלי סוף.

נוגה, אוהד , גור, טורי, גל, שירה, מאיה, עֹפר, שיר, גיא, נדב, אור, עמית, אוריה ואלנה.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

דברים שנכתבו ליום הולדת 93 -

אבא יקר –

דברים שלמדנו ממך:

כוס מיץ תפוזים סחוט טרי זו תרופה לכל מחלה!

אין דבר כזה שמשהו אבד – עצם לא נעלם! צריך לחפש לאט, לאט וביסודיות, לא לפסול שום מקום ונמצא אותו.

צריך להגיע חמש דקות, לפחות, לפני הזמן!

יש גמדים שמנקים ומסדרים – אך באמת: אתה הוא זה שניקית וסידרת, לא היית מוכן שמישהו ינקה בשבילך.

לישון בלי כרית, כי בצבא לא יהיו כריות.

חשוב ללמוד תנ"ך ומתמטיקה!

לתקן אופניים ואת הנכדים לימדת לרכוב על אופניים.

לשחק שח (אודי ואסני).

לחיות ביושר ובצניעות.

להתייחס בכבוד ולעזור לכל אחד בלי חשבון.

עבודה היא ערך חשוב! חייבים לעבוד וכל עבודה מכבדת את העובד!

להיות עצמאים ולא לתת למישהו אחר לנהל את חיינו.

להיות אכפתיים כלפי החברה שבה אנו חיים, לתרום ולעשות למענה ולא לחכות שמישהו יעשה במקומנו.

זוגיות טובה היא שוויונית (היית פמיניסט) אך צריך למלא אחר משאלות האישה - לדאוג לכל דבר, לנקות, להביא כביסה ולסדר.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------