חיפוש


יום שישי, 26 אפריל2019
בגדהושא
01020304050607
08091011121314
15161718192021
22232425262728
29300102030405

שמון רבקה 2018-1924

שם משפחה שמון 
שם פרטי רבקה 
תאריך לידה 19.7.24 י'ז תמוז תרפ'ד 
תאריך פטירה 16.8.2018 ד'אלול תשע'ח 
מקום קבורה בית העלמין במעגן מיכאל 

רבקה נולדה בקלן שבגרמניה ב-1942.

ילדותה התנהלה בשלווה עד גיל 9. כשהנאצים עלו לשלטון היו שינויים דרסטיים ביחס ליהודים. בליל הבדולח בא הקץ לאשליות. רבקה הפסיקה את הלימודים בביה"ס ובגיל 10 התחברה לקן השומר הצעיר ושמה לעצמה למטרה - עליה לארץ ישראל. במרץ 1939 התאפשרה עלייה של קבוצה המונה כ- 30 ילדים בגילאים 12-14 אשר הגיעו לנמל חיפה. הם התחנכו בצפון תלפיות, עם צוות מלווה מטעם הסוכנות שכלל מדריך, אם הבית ומטפלות. הם למדו בבית ספר שכונתי ובתום שנתיים של גיבוש חברתי עברו לעין גב להכשרה חלוצית, שם שובצו בענפים, עבדו חצי יום ולמדו חצי יום.

לאחר שנתיים התאחדו עם קבוצת הצופים א' בפרדס חנה והביאו את השאיפה להקים קיבוץ ימי. בפרדס חנה רבקה עבדה במשק בית אצל משפחת איכרים וניהלה את המשק: טיפלה בילדים ובאם הבית שהייתה חולה. עם המעבר לרחובות, עבדה וניהלה את המכבסה שהייתה מעל למפעל התחמושת התת קרקעי. עם העלייה להתיישבות בכברה, עבדה וריכזה את גן הירק, שהעסיק עשרות חברים וילדים. בגן גידלו כותנה, תפוחי אדמה, בוטנים, עגבניות, מלפפונים, סלק, סלק בהמות ושאר ירקות,

תוך שהייתה, להגדרת דוד כנעני, "הגבר בחקלאות". לאחר מכן עבדה בחינוך כמטפלת בגן ג', עברה עם הילדים לבית הספר וטיפלה בכיתת סלע עד בר המצווה. אחר כך הייתה מטפלת באולפן. משם עברה לפלסאון ועבדה במחלקת הפיטינגים.

בסיום, היא למדה לסרוג במכונת סריגה, שם הנהיגה מתן תשורה מטעם הקיבוץ לכל יולדת - סט בגדי תינוקות סרוגים.

לפני חצי שנה נפלה רבקה במקלחת ועקב שבר בירך וסיבוכים שנגרמו, לא השתקמה ומצב בריאותה התדרדר. נפטרה בביתנו בגיל 94.

בשנות פעילותה נטלה חלק פעיל בתקציבים ציבוריים: הייתה מזכירה, חברה בוועדת משק, ועדת עבודה, ועדת חברים.

הייתה אם, סבתא ורב סבתא אוהבת ומסורה.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות, בשם כל המשפחה, לכל מי שטיפל וסעד אותה בסוף דרכה - המרפאה, הבית הסיעודי, המטפלים והמטפלות.

ג'ימי

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

רבקה ואני

נפגשנו לראשונה בשנת 1939 – שתי ילדות בנות 12-13 בלי הורים: אחת מגרמניה ואחת מאוסטריה. נפגשנו בפנימייה בירושלים בעולם זר ומוזר, שפה זרה , ארץ זרה ומוזרה. בפנימייה זו התקבצו הרבה ילדים שחלק מהם היו מאוחר יותר בין מייסדי מעגן מיכאל. למרות גילה הצעיר של רבקה היא הייתה תמיד קצת מבוגרת מאתנו ורצינית. לא הייתה פרחחית כמו חלק מאתנו.

אחרי שנתיים בצפון תלפיות, שלא היו קלות בשביל חלק מאתנו, עברנו לעין גב ושם החבורה התחילה לפרוח. חברי עין גב קיבלו אותנו בזרועות פתוחות ושתפו אותנו בכל. חלק מחברינו עבדו בדייג בכנרת והתלהבו מאוד מענף זה  והקבוצה החליטה שדייג זה הענף בשבילנו. חשבנו להישאר בעין גב ולדוג בכנרת. אבל החלק של הכנרת היה בשליטת  סוריה – כך שתוכנית זו לא הייתה אפשרית. אפילו בן גוריון בא אלינו להסביר לנו את המצב.

קבוצת הצופים א', שישבה בפרדס חנה, מאוד רצתה שנשלים אותה ואנחנו הצטרפנו אליהם בתנאי שנהיה קיבוץ דייגים. עם חזון זה עלינו למעגן מיכאל, בתוכנית לבנות פה מעגן לספינות הדיג.

רבקה הייתה נפש חקלאית ושנים עבדה בגן הירק. לא היה קל לגדל ירקות באדמה הבוצית של הכברה ובכל זאת גדלו ירקות ותפוחי אדמה תחת ידה של רבקה. רבקה כיכבה בוועדות שונות ושיקולה הנבון הכריע בהרבה בעיות.

אחרי שנים, רבקה חלתה במחלה גנטית וזה השפיע על כל חייה. היה לה קשה להתגבר על הלחץ שהעיק עליה. היא קראה המון וידעה המון והייתה מעורבת בכל מה שקורה במעגן מיכאל.

מחלתו של אבנר העיקה עליה הרבה ומותו הפתאומי הקשה עליה מאוד.

החתונה המאוחרת שרבקה וג'ימי ערכו בערוב ימיהם, הכוונה הייתה להפגיש את המשפחה הגדולה והמפוזרת לשבת אחים גם יחד. וזה הצליח להם והביאה שמחה גדולה לבית שמון.

זה היה המפגש האחרון שרבקה השתתפה בו.

עצוב לי. יחד עם החברים שהולכים מאתנו נעלם גם הזיכרון מתקופת נעורינו.

חיה 

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

קרבת משפחה 

 בנה --- אילן שמון

בנה--- אבנר שמון


סה"כ 4 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי אביתר בתאריך  13/10/2018
קרבה: חבר של אבנר
מקום מגורים: ירושלים
 משתתף בצער ומוסר את תנחומיי הכנים ..
נר נשמה הודלק על ידי מרלן בתאריך  17/08/2018
 תנחומים לכל המשפחה חיבוק
נר נשמה הודלק על ידי חיה כנעני בתאריך  16/08/2018
קרבה: חברה מגיל 12
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 את כל מסלול החיים עשינו ביחד מתחילת בואנו לפלסטינה ב-1938 עד היום. לגי'מי חברי הטוב משתתפת באבלכם אבל אלה רק מילים. כל השנים הטובות והפחות טובות אני אתכם.
נר נשמה הודלק על ידי עפרה בתאריך  16/08/2018
 
 
בניית אתרים