חיפוש


יום רביעי, 26 ספטמבר2018
בגדהושא
27282930310102
03040506070809
10111213141516
17181920212223
24252627282930

לוי עמרם 1925-2018

שם משפחה לוי 
שם פרטי עמרם 
תאריך לידה 9.6.1925 י"ז בסיון התרפ"ה 
תאריך פטירה 8.7.2018 כ"ה בתמוז התשע"ח 
שם בן/בת הזוג פרנסואז 
שמות הילדים אבי ורוני 
ארץ מוצא ישראל 
מקום קבורה בית העלמין במעגן מיכאל 

דברים לזכרו של אבא.        

אבא, עמרם, לא העלה בדעתו כששלח את רוני להשתלב כנער בשכבת הנעורים במעגן מיכאל וזאת לפני 54 שנים, שכאן,  בקיבוץ אשר קיבל אותו ואיפשר לו לסיים את חייו, תוקצה לו חלקת קבר, בבית העלמין המכובד והמטופח.

 

אבא, חגג לפני חודש את יום הולדתו ה- 93 ולפני שלושה שבועות בדיוק, הלכה לעולמה מירה, אחותו היחידה. הידיעה על כך נמנעה ממנו עקב ההתדרדרות במצבו.

אני מבקש בהזדמנות זאת לציין כמה אבני דרך בחייו, לכם, אשר באתם לחלוק לו את הכבוד האחרון וללוותו בדרכו האחרונה.

 

אבא נולד בבנימינה, להורים שהיו בגרעין המייסדים של המושבה, אשר כחלק מהעבודות המשלימות שלהם, כשהפרנסה מהחקלאות הייתה מצומצמת, הביאה את אביו להצטרף לעבודות ייבוש ביצות כברה, אשר היום הם שדות הפלחה הפוריים של מעגן מיכאל.

אבא היה חלק מהנוער שהצטרף ל'נוטרים' בתקופת המנדט הבריטי ולאחר ה'שבת השחורה' שבה עצרו הבריטים את חברי המשק, התנדב לסייע בעבודות המספנה של שדות ים. במהלך מלחמת העולם השנייה, התנדב אבא לצי הבריטי ושירת בנמל הצי שבאלכסנדריה. עם השחרור הצטרף לצי הסוחר ושירת על אניות הנוסעים, שבאותה תקופה העלו את ניצולי מחנות ההשמדה מאירופה, עד פרוץ מלחמת העצמאות.

אבא המשיך כנגר אניות בצי הסוחר עוד כחמש עשרה שנים, עד שפתח נגרית רהיטים בבנימינה, שבה עבד עד גיל 75, השנה שבה ניקלט בקיבוץ כהורה של חבר.

 

כאן המקום להודות לבית מעגן מיכאל וחבריו, אשר על אף מצוקת הדיור, הקצו לו דירה נעימה לגור בה, ל'פלסאון' אשר איפשרה לו להיות עסוק בעבודות שונות, לאלה שאפשרו לו להמשיך במקצועו כתחביב ב'נגריית החובבים' ובמיוחד, מבקשת המשפחה להודות לצוות 'בית כרמל' והצוות הרפואי, אשר לא חסך כוחות, תשומת לב, רגישות ואכפתיות, גם במצבים שאבא 'איתגר' אותם בדרישותיו בערוב ימיו. ועל כך הוקרתינו.

 

תודה לכם בני משפחה, חברים וחברי המשק, על שהגעתם ללוות את אבא בדרכו האחרונה.

אבי

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

סבאל'ה

היום אנחנו נפרדים בעצב רב ועם הרבה הרבה  זכרונות.

אך יחד עם זאת, מתנחמים שמצאת שלווה ומנוחה במקום של, איך להגיד, אין עוד כאלה מקומות.

93 שנים זה שנים, אלו לא סתם חיים ארוכים,

כמו שאמר המשורר, זה וואחד אריכות ימים.

לעולם לא נפסיק להודות שהזדמן  לבלות איתך קיצים של ילדות בימי בימינה היחפים.

לילדים מהעיר, זה באמת משהו מעצב חיים, גם אם זה היה בעצם על סנדלים.

בין עבודה קשה של חיתוך פלטות למטבחים וגם כמה אצבעות,

הרמת חתיכת הפקה של חינוך לאהבת הארץ ולים, עם תואר ראשון של מדעי ניגוב החומוס במסעדות.

את הריח של היקב ממול ואת רעש הרכבת שעוברת על הפסים,

ושמי יודע, אולי זו שהקנתה לך ולעוד כמה צאצאים שמיעה פנומנלית של כווני פסנתרים.

ניגרת לכולנו יצירות מופת מעץ עם כל כך הרבה אהבה שליוו אותנו לאורך כל החיים.

מיטות, מטבחים, בתי בובות, וכיסא אחד שלא היה מבייש את טובי המעצבים.

השילוב של לחיצת היד החזקה עם חיבוק הרך,

השילוב של הקול המתווכח והרם עם הנתינה הגדולה והחיוך הממיס

הם אלו שהפכו אותך לסברס המושלם עם בחוץ קצת קוצים

אבל כל כך, כל כך..... מתוק בפנים.

אייל

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

סבא יקר ואהוב שלנו,

היום סיימת לסבול!

השנים האחרונות היו לא פשוטות עבורך. הנפילה שהותירה אותך חסר עצמאות הייתה לך קשה וגם לנו מהצד.

אבל סבא שלנו, חיית 93 שנים וברגעים אלו  מה שאנחנו רוצים זה לזכור אותך כפי שהיית במירב שנותיך 

חיים שופעים ומלאים בעשייה ובאהבת אמת.

הזיכרונות עכשיו מציפים. ארכיון חי ונושם וגעגועים עזים לימי בנימינה.

כמה אהבנו לבוא לבית שלך שם, הבית שכל כך אהבת וטיפחת.

אנחנו זוכרים את משחקי המחבואים, בוסתן עץ הפרי, החתולים הרבים בחצר

וכמובן עץ התות האגדי שכל כך אהבנו!!

 

לא נשכח איך באירועים משפחתיים ביער עופר היית מסיע או יותר נכון "טס" איתנו בארגז של

טנדר הפולסווגן הישן.

אנחנו ילדים קטנים צועקים מאושר והורינו עם מבטי חרדה רק מחכים שתחזיר אותנו בשלום.

 

המעבר לקיבוץ היה מתבקש ומהר מאוד השתלבת בעשייה. עבדת בפלסאון ואחר כך בנגריה.

היית מחובר לעץ, כמו לשורשים שלך וכל אחד מאתנו עד היום נהנה מיצירות ידייך המופלאות.

השארת חותם בכל בית ובית של בני המשפחה.

ידי זהב היו לך !!  עד היום תמונות מעבודותיך הרבות תלויות בנגרייה ואתה נחשב שם לשם דבר!

 

מעבר לכל המקצועיות שלך, היית סבא וסבא רבא נפלא ומשקיען. הכי טוב שאפשר לבקש!

לא היית מפספס אף אחד מימי ההולדת של כל אחד מהנכדים הנינים. 

תמיד דאגת לשלוח את פרנסואז היקרה לקנות ושיהיה בטעם וביום המדויק שלו.

ליום הולדת של אחד הנינים קנית את הספר "העץ הנדיב". כל כך מתאים לך, סבא.

אהבת והתרגשת כל פעם מחדש שהיינו מגיעים אלייך לביקור.

החיוך תמיד היה מלא ושופע אושר. אהבת אותם בכל ליבך.

 

מתחת למעטה הרצינות שלך, היית אדם רגיש, צנוע ואוהב אדם.

אהבת את העצמאות שלך ונלחמת עד לאותה נפילה לחיות בבית שלך ללא עזרה.

 

אוהבים אותך סבאל'ה. מקווים שעכשיו תמצא קצת נחמה ושלווה. לעולם לא נשכח אותך

זיכרונך ימשיך לחיות עמנו, בכל יום, בכל שעה.

שלך לתמיד, הנכדים.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

עמרם לוי,

איש בנימינה, ימאי, נגר, שכן קרוב, נעים, נוח ותמיד עוזר.

נהגנו לשבת יחד בארוחות הבוקר, בשיחה מעניינת ואף מרתקת, כמעט על כל נושא.

למרות היותו לא איש קיבוץ ומאסכולה לגמרי שונה, הסכמנו כמעט על כל דבר.

היה חסר לי מאוד כשהוא עבר לבית הסיעודי, אבל נשארו לי ממנו הרבה ורק זכרונות טובים.

יהי זכרו ברוך!

משה דנא

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

 

 

סה"כ 1 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי עפרה עשת בתאריך  09/07/2018
 יהי זכרו ברוך,
איש יקר.נפגשנו בנגרית חובבים לפני שנים,היה תמיד נעים וטוב היה לשמוע בעצתו.
נוח בשלום.
 
בניית אתרים