כתב ג'ימי שמון, אביו של אבנר, בשם רבקה וג'ימי שמון:
אבנר נולד ב-27.8 בשנת 1957.
בן 58 במותו, חיים קצרים אבל סוערים ומלאי תוכן ומאבקים.
בילדותו ודרך כל מסלול בית הספר היה פעיל חברתית ואהוב על כולם, הוא חלק את זמנו בין כתתו,
כיתת רחף, ובין כיתת סלע- בה עבדה רבקה- אמו כמטפלת.
היה פעיל בחטיבת בני הקיבוץ המאוחד וכיהן כרכז אירועים בחטיבת בני הקיבוץ המאוחד במסגרת שנת
שירות לפני הגיוס.
התגייס לשריון ועבר למסלול קצונה. במלחמת לבנון שמש כסמ"פ באוגדת השריון שעלתה לבירות.
חזר מהמלחמה והקים משפחה עם עידית בגבעת חיים. נולדו לוטם ואלעד ואז עבר טראומה נפשית
קשה בעקבותיה נפרד מעידית וחזר למעגן מיכאל.
עבד במד"ן תקופה מסוימת ועבר לעבוד בת"א בחברה לפרסום. כעבור שנה חזר לקיבוץ אבל לא
השתלב עקב בעיות נפשיות. בכל הזמן שמר על קשר עם ילדיו שעברו לקיבוץ מזרע עקב נישואים
השניים על עידית.
בהמשך נכנס לזוגיות עם אורנה מקיבוץ ארז. נולדו שתי בנות, שני וחן. כעבור מספר שנים אורנה חזרה
עם הבנות לארז.
ואבנר המשיך בקשר הדוק עם ארבעת ילדיו.
במשך כל התקופה מסוף שנות השמונים אבנר התאשפז מספר פעמים בבי"ח שער מנשה- אולם לא
שיתף פעולה עם הממסד הרפואי. נפשו הסוערת לא מצאה מרגוע וסרב לקחת את התרופות הנדרשות.
באחד האשפוזים פגש את רויטל, עובדת סוציאלית, והיא הביאה לשחרורו מבית החולים. הוא חזר
הביתה ורויטל חייתה אתו במשך שלוש שנים. כשרויטל עזבה, רמי שרמן לקח את אבנר תחת חסותו.
בתקופה זו אבנר היה מאוזן ורמי עזר לו בכל.
בכל התקופה אבנר חיבר מאות שירים וגם צייר בהדרכת ימי. מצבו הבריאותי הדרדר. סבל מעודף
משקל והתמכרות לעישון. אושפז במטרה להגיע למסלול שיקום, אולם גופו לא החזיק מעמד, ובלילה בין
חמישי לשישי נדם ליבו. יהיה זכרו שמור לעד.
________________________________________________________________________________________
כתבה רוני שובל, אחותו של אבנר, בשם אחיו – אילן שמון, רוני שובל ונועה קולר
לצער הגדול שלנו על מותו של אבנר, מצטרף הצער שליווה אותנו שנים רבות, הקשור בהחמצה הגדולה
על מה שיכול היה להיות לולא המחלה שניהלה את חייו כל כך הרבה שנים, הצער על אדם בעל לב ענק
ואישיות כל כך עוצמתית ומיוחדת שנטרפה והלכה לאיבוד בתוהו ובוהו של המחלה.
אבנר, אחינו הצעיר, היה ילד חמוד, חברותי, סקרן פיקח מאוד ויפה תואר, שגדל להיות לנער
שהביטוי "משכמו ומעלה" לא התייחס רק לממדיו הפיזיים. חברותי, אכפתי ומצפוני, חבר טוב, קורן
ומקרין על סביבתו, ובן זוג אוהב ונאהב לבת זוגו עידית.
עם סיום בי"ס, גויס באופן טבעי למזכירות החטיבה ומשם לשריון במסלול קצונה והשתחרר מהצבא
כסמ"פ כשהוא כבר אבא ללוטם, וכשנולד אלעד הוא היה כל כך מאושר במשפחה הקטנה ובארגון הקן
המשפחתי.
כל מי שהכיר אותו בשנים אלה, למד לאהוב אותו, להעריך אותו, לסמוך עליו, לרצות בחברתו ובטובתו.
כנראה שבחיים צריך גם מזל.
קצת אחרי הולדת אלעד, התפרצה אצלו לראשונה המחלה שחוללה סערה גדולה בראשו ובנפשו והפכה
את כל חייו בהמשך.
תוך כדי שנים אלה, הקים משפחה חדשה, נולדו שני וחן שזכו גם הן לאבא מסור,חם ואכפתי, כל עוד
הדבר התאפשר ובצד זאת עשה מאמץ גדול לשמירה וטיפוח הקשר עם לוטם ואלעד. תמיד מתעניין
ומנסה להיות מעורב ככל יכולתו.
אנחנו שליווינו אותו בתהליך השינוי הגדול ,עמו היה צריך להתמודד, המציאות החדשה, התסכול
והרגשת ההחמצה של החיים האחרים שיכלו להית לו, חשנו את גודל התסכול וכאבנו איתו גם את
הסבל והשפלות שהיו כרוכים באשפוזים הרבים.
אנחנו מודעים לכך שרבים מאוד הכירו אותו רק לאחר שחלה וגם כי קשה לצפות מאלה שהכירו אותו
במיטבו , לזכור לו "חסד נעוריו" אחרי כל כך הרבה שנים , כאשר גם אנחנו היינו צריכים להזכיר לעצמנו
הרבה פעמים שזה עדיין אותו אבנר, האח שאהבנו והתגאינו בו כל כך מאז שנכנס לחיינו.
אבל בכל השנים הארוכות והקשות של המחלה, היו תמיד תקופות קצרות או ארוכות, (שהלכו והתקצרו),
בהן הוא היה שוב אבנר הרגיש, האכפתי, המוכן תמיד לעזור ובעל חוש ההומור המעולה (כולל ההומור
העצמי ) , ובשנים האחרונות , גם אבנר היוצר בעל יכולת הביטוי המרשימה.
לוטם ואלעד, שני וחן – כל אחד מכם התברך בהרבה מהטוב שהיה באבנר שיישאר אתכם לצד הזיכרון
מהקשיים הרבים איתם נאלצתם להתמודד, שכולנו היינו מודעים להם.
אפשר להתנחם בכך שהמוות הפתאומי והבלתי צפוי לא היה מלווה בסבל והשפלה נוספים וכי השבועות
האחרונים לחייו היו תקופה של אופטימיות לגבי השינוי הצפוי בקרוב.
________________________________________________________________________________________
שיר שקראה שני, בתו של אבנר, השיר לקוח מתוך ספר שירים של אבנר "את".
נוסע רחוק / אבנר שמון
אני צריך לנסוע
כדי להתרחק
עכשיו, מכאן
כדי לראות ברור
ולהרגיש
ולהיות לבד
עם משהו חדש
לא אשאר בודד
בין החומות הללו
אני צריך לנסוע
כדי לכתוב
מוכרח לכתוב עכשיו
את שעבר
צריך לנסוע
כדי להתאהב
ולאהוב
כדי לחיות
לחיות כדי לכתוב
אולי תבינו
ואולי רק תשמעו
גם זה לי די
כי מהם לי חיי
(ואולי לכמה אחרים)
מה הדלק
מה חתיכת מתכת
מכונה דפוקה
אולי אויר לנשימה
או רק תקווה
למי שרכבות נוסעות
כיוון הלוך בלבד
שומע בלילות
כמעט שלושים שנה
עכשיו כבר חורף בא
אני נוסע
אולי אחזור, אחר, אולי.
________________________________________________________________________________________
נכתב ע"י אביב גלזר:
לפני שנים רבות קיבלתי טלפון מאבנר: "מחכה לך למטה במכונית שכורה". כשיצאנו לדרך הוא אמר לי
שמיכל הדלק מלא, ושאנחנו יוצאים לחפש לפחות איש אחד שמצא את הטוב.
נסענו מאות קילומטרים - דרומה, מזרחה, מערבה וצפונה. לעת ערב הגענו דרך שביל כורכר מתפתל
לבית בודד בגליל. אבנר נקש בדלת, ופתח אותה איש מאיר פנים. שוחחנו עמו שעה ארוכה על יצירה,
אמונה ורוח. בדרכנו חזרה אמר אבנר: "הבטחתי, קיימתי. נמצא האיש".
בשנים ההן היו לנו מסעות והרפתקאות כאלה. דמיון ומציאות התמזגו, וגם כאשר אבנר הלך אל הקצה
ואל מעבר לו, זה נעשה עם יצירתיות וסוג של הומור שתעתע עד כדי תחושה שאולי הכל משחק.
לפני השבר, בילדות בנעורים ובצבא, הוא שאף לגדולות - להוביל, להנהיג, להשפיע, לשנות. ואף מימש
רבות מהשאיפות האלו. אך במבט לאחור נראה שכבר אז קיננו בו השדים של הנפש, שהיו מוסווים אולי
בכוח הנעורים, או בהשפעת נוהגי החברה בה גדלנו, שנמנעה מעיסוק בנפש.
השבר הנפשי הסיט את חייו אל המישור הפנימי, הקיומי, אל מסע שהיה כרוך בכאב ובסבל, אך גם
בתובנות נפשיות ורוחניות עמוקות. במסעו התקיימו הרס עצמי לצד יצירה ואמונה. שכלו החד ומקוריותו,
שנמהלו בייסורי הנפש, הפכו אותו למעין פילוסוף עממי (כיניתי אותו "אלבר כמון", משחק מילים בין שמו
לבין שם הפילוסוף אלבר קאמי). פילוסוף שבשעותיו הטובות מחלק את פניני תובנותיו למי שנפתח
להקשבה אליו מבעד למסך המרחיק של תווית ה"מחלה".
שלום איש גדול, עם לב ענק ורוח חופשית.
________________________________________________________________________________________
נכתב ע"י אלי שרפשטיין
אבנר איש יקר !
למדתי להכיר אותך.
למדתי להבין אותך.
למדתי לאהוב אותך.
מי שהכיר אותך באמת יודע כמה חוכמה, תבונה ואהבה היו בך.
ויחד עם זאת ידעת המון כאב וסבל.
עכשיו נגמר הכאב. אתה כבר לא סובל.
הדברים שלמדתי ממך ישארו איתי עד סוף חיי.
אזכור אותך תמיד חבר יקר.
אלי
------------------------------------------------------------------------------------------------------------
קרבת משפחה
אביו ---- דוד ג'ימי שמון
אחיו ---- אילן שמון