חיפוש


יום ראשון, 20 אוקטובר2019
בגדהושא
30010203040506
07080910111213
14151617181920
21222324252627
28293031010203

צ'רלס היידי 2015-1937

שם משפחה קודם פרידמן 
שם משפחה צ'רלס 
שם פרטי היידי 
תאריך לידה 20.7.1937י'ב האב תרצ'ג 
תאריך פטירה 5.3.2015 י'ד באדר תשע'ה 
שם האב חוגי 
שם האם אילנה 
שמות האחים צבי.רובי.מרתה 
שם בן/בת הזוג צבי 
שמות הילדים חנן. דורית 
ארץ מוצא צ'כיה 
מקום קבורה  בית העלמין במעגן מיכאל 

אמא יקרה שלי

אמא השורדת החזקה , אישה גדולה מהחיים.

אמא נולדת עם DNA  של שורדת, גדלת בצ'כיה בזמן מלחמת העולם השניה.

בגיל 9 התייתמת מהורייך ואחיך רובי, רוב משפחתך נספתה בשואה.

את ילדותך העברת בבית היתומים בלונדון, לינגפילד HOUSE , יחד עם מגדה ודוד צבי.

אימצת את השפה האנגלית מנהגים ודרך החיים והפכת לאנגליה לכל דבר.

למדת אחיות בלונדון ומיד בתום הלימודים עלית ארצה.

כפי שהבטחת לאמך ביום שנפרדתם "ניפגש בתום המלחמה בפלשתינה",

הצטרפת לאחיך צבי באולפן של קיבוץ מעגן מיכאל והפכת את הקיבוץ לביתך, ביתנו.

חייך היו רצופים באתגרים ומחלות רבות, אך תמיד בחרת לראות את החצי המלא של הכוס, לשמור על אופטימיות ותקווה, לא האשמת או כעסת.

אהבת את חיי הקיבוץ האמנת בדרך, עבדת במרפאה, בחינוך, רישום עבודה ובנין, תמיד הייתה מסורה ואהובה ע"י חברייך לעבודה.

אמא אהובה שלי כמה היינו גאים בך תמיד, שחקנית נשמה, קומיקאית.

יהודה המכבי בחנוכה, במכשפות, יוסף וכותונת הפסים, אין הצגה שלא השתתפת, בדרך כלל בתפקיד הראשי, את ולאה דנא בכול חג נתתן שואו מסמר הערב והקהל היה מתגלגל מצחוק....

אחשוורוש בכול פורים. כמה סוריאליסטי שנפטרת בחג פורים, אולי זו הצוואה שלך אלינו - תמיד תזכורו אותי בצחוק ושמחה כמו שחייתי את חיי.

את ואבא תמיד נתתם לחנן ולי בית חם, אוהב ותומך, וכך גם לכול הנכדים: כרמל, סתיו, בן, עודד, דורון, נועם,

שהיו קשורים בך כל אחד בדרכו, הכרת אותם כל כך טוב, כול פרצוף, כול חיוך , וידעת מיד איך לרפא, לחזק לפנק לפנק לפנק , הנתינה האין סופית שלך לכולנו, היא עצומה, כל פעם שהיה חסר משהו בבית, טלפון לסבתא  והעניין נפתר. "הכולבו השני שלנו", כך קראנו לבית שלך.

כל יום שישי וחג כמובן אחד הנכדים רצה לישון אצלך, שסתיו ועודד היו קטנים ממש ניהלת יומן שינה כדי לשמור על שיוון השינה.

הפכנו למשפחה גדולה, כמו שנהגנו לומר אחת לשניה אנחנו ניצחו את  הנאצים.

כול כך הרבה עברנו עם השנים, שמחות רבות, פרידה מאבא, הרבה בית חולים, בדיקות וניתוחים רבים,

כל כמה זמן עברת טיפול אוברול ותיקונים והמשכנו הלאה.

לחנן ולי היה נוהל מתי שהמצב היה קשה או מדאיג, משפט אחד תגיע לארץ מיד, והוא היה מתייצב, ויחד היינו מעבירים את השהייה לידך בהתאוששות בהחלמה ועד שחזרת לשגרה.

נלחמת כול פעם כמו לביאה שרוצה לחזור למשפחה הביתה.

הצלחנו כול כך הרבה פעמים, אך הפעם נדם ליבך היקר. יצאנו יחד למסע האחרון וחזרתי לבד, כה קשה הפרידה וכואבת, תחושת היתמות כל כך זרה לי. היית הסלע האיתן שלי כל החיים, אני כבר מתגעגעת לשיחה היומית שלנו לסרטים שראינו בשבת, קניות שהרגשת טוב, לא תשחקי רמי קוב בימי שלישי בערב עם החברות ותתייעצי עם סתיו מה להכין לערב, יחד הייתן מכינות ובוחשות מטעמים. לא תפגשי את אחיך צבי בכול יום ראשון לצהריים והשלמת פערים. כבר לא תדברי עם מגדה בטלפון כל שבוע.

תחסרי לנו מאוד בארוחות המשותפות בחגים, כל חג הבאת את הפינוקים שלך, הטעם של אוזני המן שלך, לביבות הלטקס בחנוכה, עוגת פירות בט"ו בשבט ועוד טעמים וריחות של אהבה הגדולה שלך ונתינה.

ידעת שאת תמיד יכולה לסמוך עלינו בכול דבר, נהגת להגיד רון כל יכול. עודד יעזור בכול בעיה טכנית, דורון קיבלה ממך את כישרון המשחק ועמידה על הבמה  ונועם תמיד עם חיבוק ונשיקה.

אנחנו תמיד משפחה חמה ומלוכדת וזו המורשת שלך ואני אשמור עלייה.

כמו שתמיד אמרת לי אולי הגוף לא עובד כל כך טוב אבל הראש עדיין עובד,

וככה סיימת את חייך כמו שרצית, עצמאית, יפה, צלולה ואהובה ע"י כל משפחתך הרחבה וחברייך.

בשבילך אהובה ההצגה נגמרה אפשר לרדת מהבמה להוריד את האיפור והתחפושת, המסך ירד.

את יכולה לנוח, להתאחד שוב עם אבא, הורייך וכול יקרייך.

אוהבת אותך, דורית.
וכול המשפחה – רון, סתיו, עודד, דורון ונועם.

-------------------------------------------------------------------------------------------------

לסבתוש

סבתוש, איך אני אתחיל את משלימה את הלב שלי ושקשה לי את יודעת איך לעזור לי.

תמיד אני אזכור אותך, את יפה, מושלמת, חמודה, נדיבה, טובה, יודעת לעזור, מחבקת, מנשקת, יודעת לאהוב.

תמיד תישארי בלבנו, אני תמיד אזכור אותך שיהיה לך נעים וכיף.

אני יודעת שבכל מצב את מסתכלת עליי ורואה אותי כמו שאני רואה אותך, אני מתגעגעת אלייך אני זוכרת שאת הזמנת אותי שהיה לי קשה ועצוב.

אני יודעת שהיתה לי סבתוש מקסימה כמוך, אין אישה כזאת בכל החיים וגם לא תהיה, אני כל כך אוהבת אותך, אני בוכה ועצובה שאת לא איתי, את בליבי ובליבנו.

אוהבת אותך דורון.

----------------------------------------------------------------------------------------------------

סבתא איך אפשר בכלל להפרד...

מהבן אדם שהכי אהבת והכי הערצת בעולם, איך אפשר לחשוב שזה הסוף, רציתי שנספיק ביחד עוד הרבה דברים, רק עוד שיחה אחת, עוד חיבוק, נשיקה, לשאול איך עבר עלייך היום, לספר לך מה עשיתי היום.

רציתי שנספיק לנסוע ביחד, להכין מתכונים חדשים, לספר לך על הנסיעה לפולין שכל כך חיכיתי לה, זהו סבתוש את רוצה להגיד לי שזה הסוף? אני לא מוכנה אליו , אני לא יכולה להפרד.

עד הרגע האחרון לא הפסקת לעשות דברים חדשים לגלות הכל כמו ילד שלומד ללכת.

תמיד אהבת אותנו בלי גבולות, בלי מעצורים, תמיד הבית שלך היה פתוח בשבילנו לכל דבר לא סתם היינו קוראים לך ״המרכולית״, כי היה לך הכל... תמיד נתת את עצמך בשבילנו. היית המקום מפלט שלי תמיד, כשהיה לי קשה הייתי באה אלייך ומתמלאת כוחות.. לאן אני אלך עכשיו? מי ישמע את התלונות ? מי יעודד אותי ויחשוב שאני מושלמת לא משנה מה?

אפילו נשאר החמין והאוזני המן שהכנת, אבל איפה את? איך נשב בחגים ובימי שישי בלעדייך? מי יספר בדיחות ויצחיק אותנו? 

היית יפה גיבורה כל הזמן, גם לאורך השנים עם כל המחלות והאישפוזים תמיד חייכת תמיד צחקת כי ככה את, חזקה, גיבורה במלוא מובן המילה.

סבתא את מעוררת השראה איזה חוזק , את זה אני אקח לחיים, את האופטימיות, איך יכלת לצחוק תמיד לא משנה מה...

היום זה פורים, זה היום שלך גם בחיים וגם במוות, שמחה , צחוק, תחפושת, הצגות.. תמיד אהבתי לראות אותך משחקת על הבמה, את החיוך הענק שהיה לך, את חדוות החיים המתפרצת.

סבתא את לימדת אותי מזה לאהוב, מאז שהייתי קטנה האהבה שקיבלתי ממך היא הייתה הכי גדולה, אל תדאגי הכל נשאר בינינו ואף אחד לא ידע לעולם.

אני כל כך מתגעגעת לשקט שלך ובאותו זמן לשמחה ולצחוק, לחוזק ששידרת לכולם כי את לוחמת!

אני בחיים לא אשכח את הלילות שישנתי אצלך, את השיחות שלנו, את הידע שהעברת לי ופשוט את האהבה הגדולה שהייתה לנו תמיד מאז שאני ילדה קטנה.

אבל איך לא שמרתי עלייך? אין לי כבר למי לדאוג... חשבתי שאני יכולה להגן עלייך תמיד, כנראה שטעיתי, אבל שתדעי: אני אעשה כל מה שביקשת ואשמור על כולם תמיד. בנית משפחה לתפארת וכולם ישארו מאוחדים תמיד כי זה מה שרצית.

תמיד תהיי מי שהכי אהבתי, אף אחד לא ישנה את זה, הקשר איתך היה הכי חזק ואהבה בלי גבולות.

אז שוב פעם למה צריך להפרד? רציתי שתהיי פה לנצח, לפחות עכשיו את לא סובלת... מה שהשארת לי יחרט לעד בליבי.

סבתוש יפה שלי לוחמת שלי, אני עכשיו נפרדת אבל בעצם לעולם לא ניפרד כי את כל עולמי ולעולם לא אשכח אותך,

אוהבת אוהבת אוהבת ושוב פעם סתיו נכדתך.

------------------------------------------------------------------------------------

סבתא
מאיפה אפשר להתחיל, את היית בן אדם מיוחד, אי אפשר לסכם חיים שלמים בדף כל כך קצר.

תמיד הרגשתי שבכל תחום שעסקתי תמיד תמכת בי, תמיד התעניינת איך הולך לי בלימודים, וגם שהציונים לא היו גבוהים אמרת שבשבילך אני גאון. תמיד נתת לי הרגשה של ביטחון וכוח, ולידך היה לי הכי טוב בעולם.

מאז שהייתי ילד קטן אהבתי לבוא אלייך הביתה, היית מאוד מרכזית בשבילי, אני זוכר איך בכל יום שישי הייתי בא לישון אצלך היינו רואים סרטים יחד כל הלילה, ואיך תמיד בבוקר הייתה מחכה לי דייסה שהכנת וסבתא עם פרצוף מאושר תמיד, מה שהיה עושה לך טוב זה לראות אנשים אחרים שמחים ומאושרים.

אני זוכר איך שהייתי בא אלייך והיינו יושבים במשך שעות מול הטלוויזיה ורואים יחד את כל התוכניות שאת הכי אוהבת. תמיד אהבתי את כל הבישולים שלך , תמיד הלב שלך היה פתוח בשבילי, על כל בעיה היה לך פתרון וידעת איך לעזור לי, תמיד ידעתי שתהיי שם בשבילי שאצטרך.

רק לפני שבוע הייתי אצלך ובאתי להדפיס משהו, המדפסת לא עבדה אז ניסינו להדפיס איזושהי תמונה מהמחשב ומתוך מלא תמונות הצבעת לי דווקא על התמונה שלך ושל סבא צבי מהחתונה ואמרת כמה את מתגעגעת אליו , לפחות עכשיו אתם נפגשים שוב למעלה בשמיים .

אפילו שבאתי להיפרד ממך בבית חולים היית יפה ומסודרת כמו תמיד, חיבקתי אותך לשלום ונפרדנו.

אי אפשר לתאר במילים כמה אני מתגעגע אלייך ואוהב אותך, באותו אחר הצהריים הייתה שקיעה מדהימה ואני הסתכלתי על הים וישר חשבתי עלייך, על כמה שאת אהבת את הים, את השקיעות, את הקיבוץ, כמה שאהבת את החיים וכמה נלחמת בשבילם.

גם אם את לא איתנו עכשיו, אני יודע שאת תמיד לידי ועדיין תמיד תומכת בכל דרך ודבר שאבחר לעשות.

אוהב אותך עודד.

---------------------------------------------------------

From Tzvi, Heidi's brother

Heidi has gone. Suddenly. Sunday we were laughing together, now we are left crying. Her body could no longer resist an unknown bacteria. Yet she has not gone because she left so much love in the hearts and minds of those who knew her.

Magda, my beloved aunt to whom we both owe so much - She got the burden to take care of us when she was only 14, for two years after our parents and baby brother Robby were killed. Magda taught us what was right and what was wrong. She showed unflinching courage when the world was against us. After Magda made sure we were in safe hands, she made Aliya. Then Heidi took over.

We were a team. She supported me, physically carried me, comforted me, taught me and most of all loved me.

I have a very good memory and we only argued once, when we played a game of draughts. We were broiges for one day. She was the star in all the plays, I was so proud.

Once, in school, I got a bloody nose in a boxing match. She came to the school and challenged my opponent and beat him up in the ring.

I came to the ulpan in Maagan Michael in 1958. Heidi joined me 9 months later. She was known as my sister. Now, I am known as Heidi's brother. Heidi has enriched the lives of so many, wherever she has been. She has lavished her love on her children, Hanan and Dorit, her grandchildren Carmel, and Ben, Stav, Oded, Doron and Noam, my children Nimrod and Ronit and our grandchildren Liron, Ofir and Daniel. She loved all the families of Rivka, Rami and Zvi.

In all her illnesses she has never complained, never despaired, always optimistic. My heart is very heave now, but my memories of how much joy she brought into my life and those who knew her, will enrich our lives forever.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

Last night, a phone call from Zdenka, England:

Zdenka would like to say a few words on behalf of the Lingfield House Children:

Heidi, we are thinking of you and remember the lovely childhood we all had together in

Wier-Courtney.

I, Zdenka, will light a candle 2:00 o'clock English time in your memory and I also have yellow Daffodils to remind us of Wier-Courtney.

Hanka would like to add that she remembers on occasions when Alice used to come and stay with Heidi in her home – Alice always came laden with presents.

When Alice passed away' I remember Heidi telling me "Now I know what it feels to be an orphan".

As for myself (Hankas' husband) I remember Heidi's kind and warm hospitality, whenever we came to the Kibutz.

She will surely be greatly missed, and we send our condolences to all the family


----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

For Heidi from her grandson, Ben

One of the things my Safta used to say a lot was that it was not her job to tell off her grandchildren, but to spoil them. This she certainly did – showering me with presents for my birthdays and bar mitzvah.

I am going to miss waking up in her house to a lovely bowl of "daisa" – her "daisa" was the best breakfast I have ever eaten.

I have always enjoyed my holidays here on the kibbutz, spending time with my lovely Safts.

I am going to miss you so much Safta.

Love Ben

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה

בעלה צ'רלס צביי הרולד

סה"כ 7 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי דורית גרה בתאריך  05/12/2018
קרבה: בת
מקום מגורים: קיבוץ מעגן מיכאל
 אמא יקרה
חנוכה עכשיו מדליקים נרות שרים שירים ואת כולכך חסרה הלטקס שלך הכי טעימים בעולם....
מתגעגעת לטעמים לריחות אלייך
תמשיכי לשמור עלינו אי שם
אוהבת ומתגעגעת עד אין סוף..
נר נשמה הודלק על ידי דורית בתאריך  14/02/2018
קרבה: בת
מקום מגורים: קיבוץ מעגן מיכאל
 אמא יקרה שלי
חגיגות פורים באופק , ואני רק עלייך חושבת ומתגעגעת מאוד מנסה לשמוח ולזכור את כול הדברים הטובים
אוהבת אותך המון תמשיכי לשמור עלינו מלמעלה ...
נר נשמה הודלק על ידי דורית בתאריך  02/05/2016
קרבה: בת
מקום מגורים: קיבוץ מעגן מיכאל
 אמא יקרה
ערב יום השואה מתקרב אנחנו תמיד נזכור ולא נישכח אותך ההורים שלך ואת רובי אחייך הקטן
נזכור ולעולם לא נשכח
נר נשמה הודלק על ידי עפרה עשת בתאריך  21/02/2016
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
נר נשמה הודלק על ידי Hanan בתאריך  14/06/2015
קרבה: son
מקום מגורים: London
 Mum/SAVTA YAKARRA we miss you all the time
hoping you ok where ever you are and we all know
you are looking after us all the time
Lots of love Ben Carmel Caroline and Hanan Charles
נר נשמה הודלק על ידי דורית בתאריך  09/06/2015
קרבה: בת
מקום מגורים: קיבוץ
 אמא יקרה
עברו 3 חודשים ועדין לא נתפס שאת לא איתנו...
אין יום שאני לא חושבת עלייך ומתגעגעת
האור שלך חסר בחיינו והילדים כול הזמן מדברים ומתגעגעים אלייך
תודה על הכול
אוהבת אותך
נר נשמה הודלק על ידי עפרה עשת בתאריך  04/06/2015
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
 
בניית אתרים