אני אלופה בכתיבת הספדים
לא ייחלתי, לא האמנתי ולא ציפיתי
שאצטרך לכתוב הספד לבן שלי.
היום יום ההולדת ה – 20 שלך, אני מדליקה נרות ומניחה אותם על קברך
ורוצה להודות לך
על 20 השנים המאושרות
שזכיתי להיות אמא שלך.
גידוּ שלי
בעל אלף שמות חיבה
היית אהוב כל כך
אוהב כל כך
יפה כל כך
חכם כל כך
מצחיק כל כך
וקורע...
תסלח אם הייתי לעיתים אמא דביקה
כנראה שידעתי למה....
אמא ימי
---------------------------------------------------------------------------------------
ילד אהוב שלי
נולדת כבן יחיד, נסיך של אמא שלך.
הקדמת לצאת, כאילו ידעת משהו שעליך להספיק כמה שיותר מטוּב החיים, וכבר באינקובטור בעפולה התחלת להפיץ אור ושמחה על כל סובביך, והבטרייה לא נגמרה לך עד הקֶצֶר המחורבן האחרון.
כך בדיוק 20 שנה.
תמיד מחייך ומאיר פנים, תמיד אופטימי ורואה את החיוב, מקרין אופטימיות מול שני הורים דאגנים ומטרידים. מחליק כל בעיה בחיוך, ולא עושה עניין מכלום. ילד של אמא והחברה, מרכז השמחה והעניינים.
כל כך חששתי לך, למרות שהצלחתי להסתיר זאת היטב. תמיד בארוחת בוקר, שבת או ערב הישרנו מבטים וקריצות של "מבינים" לליבה של אמא, "הפולנייה הגדולה".
מי יזלול עכשיו את כל המטעמים של אמא שמכינה לכבודך?
אני קטן ורזה ואתה גדול, חזק ורעב.
בכל מקום שבילינו יחד רק שמחה וחיוך וטעם טוב. בטיולים המשותפים עם ערכת הקפה ה"כמעט" מדוגמת, בבירות ומשחקי הכדורגל ובריצות בים.
איך, איך, איך, לא הצלחנו לשמור עליך?!
קיבלנו בהשאלה מלאך ל-20 שנה בדיוק, ועתה – פרס כנפיים ועף לנו.
היה שלום מתוק שלנו.
אבא נדב
---------------------------------------------------------------------------
מאמ שלי יפה
האחד במינו, בכל העולם שיש
דברים שנכתבו לקראת יום ההולדת של גדעון, והוא לא הספיק לקרוא...
אהוב שלי, עוד שנייה שנה שלמה עמוסת משמעות ומדהימה שעברתי לצידך גדעון. אתה החבר הכי טוב שיכולתי לבקש. אף פעם בחיי משום בן אדם לא קיבלתי את התחושה שאתה נותן לי: השלווה, הרוגע, הנעימות, האכפתיות, והחום שאתה נותן לי, גורמים לי להעריך אותך. לא חושבת שאני מסוגלת להסביר לך את שאני מרגישה, יש בך הכל מהכל אבל הכי הרבה יש בך אמת נקייה, והסתכלות מדהימה על החיים, ואושר אמיתי שמלווה אותך ועובר אלי, עם החיוך המקסים שלך שממיס אותי. רק שאני נמצאת אתך הראש לא מפסיק לפעול ולהתמלא במחשבות שזכיתי לאהוב באמת מכל הלב.
כשאני אתך אני לא צריכה שום דבר, זהו האושר העילאי בשבילי. גם כשיש ביננו חילוקי דעות אתה מצליח, אני לא יודעת איך, תמיד להגיש את הרגשות, המחשבות והתחושות שלך איתי. אי אפשר להפסיק לאהוב אותך...
אתה האינסופי מבחינתי. תמיד מעניין אותי לדעת עוד, להכיר בך, לשמוע מה יש לך לאמר, להרגיש אותך...
אני אוהבת אותך.
יותר מכל דבר אחר בעולם הזה, אתה האושר הכי גדול שלי. באמת, אני מרגישה שהצלחתי לעשות את הדבר הקשה לי ביותר והוא, ללמוד על עצמי דרכך - דרך אורח החיים המדהים שאתה מתנהל בו.
מודה לך, ולי... ולשנינו.
מאחלת לך הכי הרבה אהבה בעולם. אני בוכה כמו מפגרת כרגיל, כי קשה לי לכתוב את כל זה.
תמשיך להגשים את כל הדברים הצנועים הקטנים שעושים לך כל כך הרבה טוב.
שהגלים שעוברים ביננו ימשיכו לשדר ולהעביר את התחושות המשותפות הכי מדהימות ומיוחדות ששייכות רק לנו.
מאמ שלי יפה, תמשיך להאיר אותנו, להקסים ולרגש, להשאר כזה יציב, עמיד, אך גם מאד רגיש מבפנים, העוצמה הזאת שיש בך... מעריכה אותך ומאחלת לנו שיהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאד... זה מתחיל כבר בבוקר "מודה אני בפניך ולך על כל החסד והאמת" ושהטוב והרע ימשיכו ללמד אותנו אחד על השניה, ללמוד איך לצמוח למעלה מהטוב הפשוט והכי מיוחד שיש רק לנו.
אני אוהבת אותך, אתה יקר וחשוב לי, יום הולדת שמח ומאושר.
נשיקות. תמיד אהייה לאוזן קשבת בשבילך, בכל סיטואציה בה תצטרך.
אוהבת אותך
חברתך - פז
-------------------------------------------------------------------------------------------
לגדעון ז"ל
אני יודעת שלא נפגשנו כבר המון זמן, אבל עכשיו אני יושבת על המיטה בבית של סבתיק וחשוב לי מאד
לכתוב לך את המכתב הזה ולהגיד שהיית בשבילי בן דוד נפלא. אני מצטערת מאד מאד על מה שקרה לך.
אני יכולה להגיד בשם כולם שאנחנו כל כך עצובים ומתגעגעים אליך.
אוהבת
בת דודתך
גאיה
--------------------------------------------------------------------------------------
גידעל'ה
זה לא נתפס שאתה כבר לא איתנו.
במקום לחגוג לך יומולדת כמו שרצינו אנחנו נפרדים ממך היום, לתמיד!
אנחנו לא מצליחים לדמיין מה נעשה בלעדיך, בלי העזרה שלך, והתמיכה שלך.
הצחוקים, השיחות העמוקות, איך שתמיד פתאום הופעת לישיבות שלנו, כי בדיוק חזרת מפז והיית מנסה לחלק את הזמן כדי להספיק להיות ולשמוח עם כולם.
תמיד היית עם מנגו וקפה ועם חיוך ענק שמסתיר את העיניים.
היית ילד מיוחד, שכולם אהבו, היית כוכב.
אנשים מכל הארץ הכירו ואהבו אותך.
רק לפני 3 שבועות חזרת לעבוד ומאוד התרגשת, כי כל כך אהבת את זה.
ודווקא שם קרה האסון הזה...
חשבנו שלנו זה לא יקרה, ידענו שתמיד נהיה יחד.
כולנו, כי אי אפשר באמת להפריד בינינו. אבל הנה, הצליחו.
פחדנו שאם זה יקרה זה יהיה לאחד מאיתנו, החיילים, אבל אף פעם לא דמיינו שזה יקרה דווקא לך, היחיד שעוד לא התגייס...
נלקחת מאיתנו בתקופה היפה בחייך, רק סיימת שנת שירות, עם חברה שכל כך אהבת ואוהבת אותך...
כל כך ציפית לגיוס. אנחנו יודעים שגם בצבא, כמו בשנת שירות ובכל חייך, היית עושה רק טוב ותמיד היית הולך בראש, מוביל!
גידל'ה אח שלנו היקר,
אתה מסתכל עלינו עכשיו מלמעלה, כי נלקחת מאיתנו ואנחנו מקווים שאתה רואה כמה אנשים שאהבו אותך באו להיפרד ממך בפעם האחרונה...
וכמה שאנחנו נתגעגע אליך!
רצינו להגיד לך שהיית לנו יותר מחבר, היית לנו משפחה ותמיד תישאר איתנו בלב.
נזכור ונאהב תמיד,
החבר'ה
---------------------------------------------------------------------------------------
גדעון
איך מתמודדים עם בשורה כזאת! אולי אחת הדרכים היחידות שלי היא לכתוב .
חבר יקר שלי, לפני קצת פחות משעה הודיעו לי, בישרו לי.
יובי התקשרה אלי, ואמרתי לה שהיא לא יכולה לשקר לשקרן הכי טוב, עד שהבנתי שזה באמת קרה.
חבר, אין לי מילים לכל כך הרבה דברים שאני פשוט משתגע,
אין לי מילים לתאר אותך, אין לי מילים לתאר את הקשר שנוצר לנו בשנה האחרונה, את הערכה שלי כלפיך, את הערצה.
אין לי מילים לתאר את האסון, את הבכי שלי, את הכאב. למה דווקא לך!? תמיד היית החזק, ממש איש הברזל ששום דבר לא שובר אותו. אז איך, אני שואל איך, ולמה דווקא לך!
כמה דקות לפני שיובי התקשרה פתחתי קבוצה ב"וואטסאפ" לכבוד היום הולדת שלך, שיהיה מחר – קראתי לו "יומולדת אחרון" – לא עלה בדעתי איזה מובן זה יקבל.
אומרים שמרגישים כשאדם קרוב אליך "הולך לעולמו", אז אני לא יודע אם הרגשתי איפשהו בתוך התת מודע שלי או שזה סתם במקרה.
אני יושב וכותב את המכתב והכל סביבי כל כך רגיל וחי ואמיתי, כל כך אמיתי שזה כבר ממש לא אמיתי, הכל סביבי כל כך הגיוני, אבל גם חסר כל הגיון, הכל עוצר וממשיך, עומד ונע – הכל כל כך מפחיד פתאום.
הרבה מאד דברים בשנה הזאת כתבנו ביחד. סרטים, הצגות , תוכניות ותמיד אמרת שאנחנו טובים בזה ביחד.
אז הנה עוד דבר שאנחנו כותבים ביחד, כנראה אחד האחרונים, אתה מבפנים מהלב שלי, מכתיב לי את המילים ואני פשוט רושם, רושם הכל חבר. מחר, מחר זה קורה – יום הולדת 20 שלך. כל כך לא רצית להגיע לגיל הזה – 20 לגיל הזקן הזה!
טענת שזה כבר מבוגר אבל זאת לא סיבה להשאר צעיר לנצח.
כבר לא תהיה בשריון או בנח"ל לא תעבור גיבוש יחטיו"ת – לא תשאל עד מתי ולא תהיה צעיר פעור.
חבר יקר, כל כך הרבה זיכרונות טריים רצים במוחי, רק אתמול בערב התקשרת אלי ודיברנו על היום הולדת והחיים והעבודה – הקשר..
אני כבר מתגעגע לסומק שלך, לזהב מעל העיניים הקטנות והזוהרות, לבדיחות שרק שנינו היינו מבינים וצוחקים מהן, המון דברים, המון.
גדעון, אני רוצה לצטט ולהקדיש לך כמה שורות משיר שפשוט הייתי חייב להוסיף:
"אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה,
געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה,
לנצח אחי אזכור אותך תמיד ונפגש בסוף אתה יודע
ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע".
אוהב אותך אח וחבר..
אוהב אותך,
ניתאי מן
חבר לקומונה
---------------------------------------------------------------------------------------------------
נדב וימי היקרים
אין בפינו מילים, הגרון יבש, והמחנק גובר.
יש רק הלם, צער וכאב כבד מנשוא, על שלא הצלחנו להחזיר את גדעןן הביתה בשלום.
דרכינו שלובות כבר שנים, חברים למקצוע הסיזיפי הזה- החקלאות . מלווים את גדעון מאז החל לעבוד כנער בן 14 במדן.
גידעל'ה עם הגומות והעיניים הכחולות והסומק הטבעי על הלחיים. מחייך שמח וטוב לבב, תמיד מוכן לתת כתף ולעזור, והכל בחיוך שובה לב.
רק בשבועיים האחרונים חזר גדעון משנת שירות כשהוא בוגר, אחראי ומתכונן לקראת הגיוס.
גידעל'ה השתלב באופן טבעי בצוות ויצא לעוד משימה אחת מני רבות העונה, בה קרה האסון הנורא הזה.
נדב וימי , אנחנו יודעים שאין בידינו לנחם אתכם על האובדן וזה קורע אותנו מבפנים. מקווים שנוכל פעם למצוא את הדרך לעזור ולו במעט.
משפחת דגאון
------------------------------------------------------------------------------------
מילים מהלב
כמה המוות
קרוב לחיים
כמה אדם
קרוב לאלוהים,
למות בדקה
בשניה
ולהשאיר את הכל
משפחה קהילה חברים
ילד יפה, חכם
וטוב לב.
הלך לדרכו כרגיל .
אלוהים, אהבת אותו כל כך
אלוהים, נתת לו הכל -
למה לקחת לו את החיים.
אבנר שמון
----------------------------------------------------------------------------------
אני וגדעון
ודמעות הגעגוע כל בוקר מגיעות
השירים שאהבת כמו סכינים חדות
זה זורם לי מלמטה מצליף לי בפנים
שאתה בכלל עוד ילד היום בן 20
אבל אתה בשקט לא אומר מילה
זה רק מאיר עם אותה המנגינה
ואני בוכה, מבקש ממך סליחה
לא הספקתי להגיד , אני אוהב אותך
עוד סיגריה עם החברה
עוד חיבוק ועוד שתיקה
ועכשיו חוזרים לחדר
על המסך תמונות שלך
יושב לבד בחושך רק אני והזיכרון
כי רק ככה זה רק שנינו אני וגדעון
אבל אתה בשקט לא אומר מילה
זה רק מאיר עם אותה המנגינה
ואני בוכה, מבקש ממך סליחה
לא הספקתי להגיד , אני אוהב אותך.
יונתן כהן
------------------------------------------------------------------------------------
זעם
אלוהים, איפה אתה
תתבייש לך!
מתחבא מאחורי הענן.
האם זה סדר העולם שקבעת,
לרסק, לנעוץ החנית
לתהומות הסבל.
אתה, גוזר הגורלות,
יה חנטריש שכמוך
גזרת גורל של ילד שמש
תן תשובה!
אין תשובה.
מתחבא מאחורי הענן.
שיה בן נון
------------------------------------------------------------------------------
קרבת משפחה
סבא----- יונתן בירן
סבתא------ אפרת בירן