קורות חייה

אמנו שרה, התאלמנה בגיל צעיר אחרי שנות המלחמה הנוראית. אותנו שני בניה, שלחה עם עליית הנוער בשנת 1948, לקיבוצים אלונים וגבעת השלושה.
לא ידענו כלל אם ניפגש שנית אי פעם.
בשנת 1961, עלתה אמנו ארצה, ולאחר שרכשה ניסיון בניהול מוסד לילדים יתומים ברומניה, המשיכה בעבודה זו בעכו. סגירת מוסד זה, וקשיי השפה, מביאים אותה להחלפת מקומות עבודה רבים. אלינו, למעגן מיכאל, מגיעה לתקופה קצרה, אך חוזרת לביתה בקרית חיים, כשמטרתה לעזור לזולת עד כמה שיותר.
לפני שנה, הגיעה אלינו חולה ותשושה, ובבית הסיעודי מצאה מרפא בעזרת הצוות הנאמן שליווה אותה. עזרה לכל הורה בבית, בסבלנותה ותושייתה.
היתה עזר רב לעובדים שם, ויצאה תומכת בכולם.
ביום שיבתה מכמה ימי חופש, שמחה להיפגש עם כל מקורביה והיתה במלוא שימחת חייה.
כך תישאר דמותה בזיכרוננו.

יהי זכרה ברוך.
 
קשרי משפחה 

אמו של  ברוך שניטר