חיפוש


יום שני, 19 אוגוסט2019
בגדהושא
29303101020304
05060708091011
12131415161718
19202122232425
26272829303101

גולדשטיין פנינה 1918-2003

שם משפחה קודם שליין 
שם משפחה גולדשטיין 
שם פרטי פנינה 
תאריך לידה 18.6.1918 ח` תמוז תרע"ח 
תאריך פטירה 25.3.2003 כ"א אדר ב` תשס"ג 
שם האב לייב 
שם האם ביילה 
שמות הילדים חנה אוחיון 
ארץ מוצא ריוביץ פולין 
מקום קבורה מעגן מיכאל 

קורות חייה

סבתא פנינה נולדה בשנת 1918 בעיירה ריוביץ בפלך לובלין בפולין, להורים לייב וביילה שליין. במשפחה היו 7 ילדים. אביה היה סנדלר ואמה עקרת בית. המשפחה גרה בצפיפות בבית עץ קטן ושמרה על הדת והמסורת היהודית. בעיירה גרו יהודים וגויים, אך היהודים היוו בה רוב. פנינה למדה בבית ספר יסודי, בו למדו הילדים היהודים יחד עם ילדי הגויים, שם למדה את מקצועות היסוד. עם סיום בית הספר, החלה להשתלב כשוליה אצל חייט ולמדה את מלאכת התפירה ממנה התקיימה והתפרנסה ובה היתה כה טובה וידועה.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נאלצה פנינה לעזוב את הבית והמשפחה ולצאת לדרך נדודים. כאשר הועברה השליטה בעיירה ריוביץ לידי הגרמנים, החלו החיילים הרוסים שחנו בה לסגת לגבולות ברה"מ. אחיה של פנינה : זלמן, יעקב, שמואל ונשותיהם, האחות חומה, פנינה וחתנה המיועד, נסעו בעידודם של ההורים, יחד עם החיילים הרוסים לכיוון הגבול עד אוקראינה. בבית, נשארו ההורים עם שתי הבנות הקטנות. ב- 1942, הובלו יהודי ריוביץ למשרפות סוביבור ובלזץ, וביניהם הוריה ושתי אחיותיה של פנינה. היום בו עזבה פנינה את הבית, היה היום האחרון בו ראתה את הוריה ואחיותיה. בשנות המלחמה, נדדו פנינה ובעלה ברחבי רוסיה. באוקראינה עלו על רכבת משא לכיוון מזרח אל אזור העיר צ'לבינסק שבאורל. הנסיעה ארכה כ - 3 חודשים, הם עברו אלפי ק"מ בחורף הרוסי המקפיא. בזמן הנסיעה הם קיבלו רק לחם ומרק תפוחי אדמה. כשהגיעו לאזור הרי אורל שוכנו בקולחוז יחד עם בני העם הטטרי. במקום היה קור עז שהגיע לטמפ' של 40 מעלות מתחת לאפס. החיים בקולחוז היו קשים מנשוא, הגברים נשלחו לעבוד בכריתת עצים ביער לפחמים. האוכל היה דל, הקור עז. לא היו בגדים חמים ורבים שהיו במחנה העבודה, מתו מקור, רעב ומחלות. החיים הקשים הביאו את סבתא פנינה ובעלה לידי החלטה לעזוב את הקולחוז. מכיוון שהרוסים לא אפשרו לעזוב את מחנה העבודה, הם ברחו ללא רשות. נסעו מזרחה והגיעו לאוזבקיסטן. שם ילדה את שתי בנותיה, שרה וחנה.
באוזבקיסטן גרו עד תום המלחמה. החיים באוזבקיסטן היו קצת יותר נוחים. סבתא נהגה לשבח את האוזבקים על הכנסת האורחים , טוב לבם והעזרה שהגישו לה. תמיד סיפרה על הנשים האוזבקיות שהביאו לה חלב חם וכיכר לחם והיא בתמורה תפרה להם גרביים ובגדים חמים.
בסיום המלחמה, חזרה פנינה ומשפחתה לפולין לעיר דז'רזונוב שבשלזיה. הכאב והגעגועים לבית ולמשפחה הביאו את אחיה ובעלה של פנינה לנסוע לעיירתם ריוביץ. כשהגיעו לעיירה מצאו הרס וחורבן. בדרך חזרה ברכבת על יד העיר קילץ, נרצח בעלה של סבתא בפוגרום שערכו הפולנים ביהודים.
לאחר כמה שנים, התחתנה פנינה בשנית וילדה את בתה השלישית אסנת.
בשנת 1957, עלתה לארץ ישראל והגיעה למעברה בפתח תקוה ומשם עברה לגן יבנה ולרחובות.
בשנת 1990, הגיעה לקיבוץ מעגן מיכאל, פה חיה את שארית חיה, השתלבה בעבודה במתפרה ולמדה את השפה העברית והתיידדה עם חברים רבים.

יהי זכרה ברוך.

סה"כ 1 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי מיכל דימיטשטיין בתאריך  01/05/2006
מקום מגורים: קריית מוצקין
  ליום השנה!
 
בניית אתרים