דרור עודד

רק תמול שלשום - היית פעוט שמנמן ובריא שראשו מתולתל וחיוכו שופע.
רק תמול שלשום - היית ילד גן שובב ועליז, מתפרץ בשמחה לעבודה ולמשחק, למעשי תעלולים ולקשב מרוכז.
רק תמול שלשום - עברת לבית הספר ובשמחה וביכולת למשימות הולכות וגדלות, לאתגרים הולכים וכבדים.
- ותמיד חיוך נבון ועליז וביישני קמעא, על שפתייך.
- ותמיד כה בטוח היה צעדך.
- בשמחה טיפסת ועלית על סולמות ועל עצים, עד כי יכולת לגבהים.
- בשמחה התפרצת אל גלי הים השוצפים, עד כי יכולת גם להם.
- בשמחה כבשת לך את גלגלי האופניים ואת הסוסים הדוהרים.
- וגופך הולך וגדל, הולך ומגביר אונים, ופניך לכיבושים חדשים.
- ולפתע פתאום מעדה רגלך הבוטחת.
- והמחיר, מה נורא המחיר.

את אדמתנו הטובה! אתם סלעינו!
מה אכזריים אתם! ואנו נמשיך ונאהב אתכם!

יהי זכרו ברוך.
 
 
קשרי משפחה 

אביו  יוסף דרור יוסל'ה
סבתו  יונה הובר