חיפוש


יום רביעי, 26 יוני2019
בגדהושא
27282930310102
03040506070809
10111213141516
17181920212223
24252627282930

דונקלמן אנה 1951-2007

שם משפחה דונקלמן 
שם פרטי אנה 
תאריך לידה 24.11.1951 כ"ה חשון תשי"ב 
תאריך פטירה 7.6.2007 כ"א סיון תשס"ז 
שם בן/בת הזוג גיורא 
שמות הילדים רוני ונעה 
ארץ מוצא ארגנטינה 
מקום קבורה מעגן מיכאל 

תודה...

אני רוצה לומר כמה מילים, למרות הקושי.
השיר שאנה בחרה להשמיע, אותו שרה מרסדס סוסה, זמרת אהובה על אנה, הוא שיר תודה לחיים.
אנה תמיד ידעה להודות, היא הודתה על החיים שקיבלה, על הרגעים הטובים וגם על הרגעים הקשים.
אני רוצה להודות לאנה על שלושים שנה של שותפות לדרך, על בית חם ואוהב, על גידולן וחינוכן של שתי בנות נפלאות.
תודה, אנה, על התמיכה שנתת לי לאורך כל הדרך, על היופי הפנימי והחיצוני שלך, ועל כל מה שלמדתי ממך.
הקשר בינינו היה עמוק, ולא ניתן לפרוט אותו למילים.
אני רוצה להודות לכל החברים והחברות שתמכו בנו בשעות הקשות והציפו את אנה באהבה.
גיורא.
 
--------------------------------------------------------------------------------

באהבה ממירטה

אנה יקרה,
לא קל לתמצת כל כך הרבה רגשות יחד איתך לאורך כל כך הרבה שנים.
אני רוצה להיפרד היום ממך עם כל אהבתי והערכתי אלייך.
למדתי ממך המון, עד היום, ובכל חוסני אני אומרת לך שאני אוהבת אותך אהבה גדולה. תלווי אותי לעד בליבי ובמחשבותי.
תודה על כך. היית אדם שתמיד הראה את האור. אני אוהבת ומעריצה אותך.
תודה שנתת לי,יחד עם חורחה,נועה ורוני, כל כך הרבה אהבה.
בתך המאומצת מהקיבוץ ומהנפש...
מירטה
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
"אשת חייל מי ימצא"

כך אנחנו רוצים לזכור אותך אנה!
אשה יפה, מטופחת, גאה, אשה חזקה ובשלנית בחסד- עם חוש לעיצוב ואסטטיקה, אפילו במעבר לחדרך בבית הסעודי עיצבת אותו מחדש לנוחיותך וטעמך גם שם אמרת את המילה האחרונה!
שולטת ומנהלת את חייך מתוך בחירה מתמדת בכל שלב ושלב,ועד הרגע האחרון ובעיניים פקוחות לרווחה, כך גם פיקדת על הפרידה מאהוביך, מחייך...
בחרת לעצמך את הפרטנר האידיאלי לך - המשלים שלך – גיורא –חורחה, וביחד בחרתם להקים בית בארץ, בקיבוץ. לך זו ארץ זרה לחלוטין ושפה עוד יותר.. וכמו רות המואביה – הלכת אחרי אהובך "באשר תלך אלך".
ומשפחתך- גם כשהיה קשה להפוך מזוג למשפחה עשיתם בחירה נוספת והוספתם לכם את רוני המקסימה שבאה מאהבה, ואחריה הגיעה גם נועה- שהיא כל כך דומה לך! ואיזו משפחה הקמתם!
אנה – כל כך אהבת את ההפלגות המשותפות שלנו- הצחוקים וגם השיחות הרציניות, אם זה על פוליטיקה או שיחות הנפש, וגידול הילדים,
ובקהילה הרחבה- תמיד היית אשה מעורבת איכפתית, נושאת תפקידים, תורמת מכושר הארגון שלך והגישה הלוגית ועם זאת תמיד היית ערה לצרכי הפרט. ואת עברת מתפקיד לתפקיד מתוך עניין ורצון לתרום לקהילה בה את חיה. רק לפני כמה ימים אמרת לי שאת כל כך שלמה עם הבחירה שעשיתם לחיות בקיבוץ.
לפני יותר משנה קיבלנו כולנו את הבשורה הקשה על מחלתך, אך מיד נכנסנו לאופטימיות והושפענו מכוח הלחימה שלך ואפילו קצת נרגענו כי "מי יכול לאנה?" ליווינו אותך בקירבה שאת בחרת בה, וקיבלנו השראה ממך אפילו בדרך הפרידה שלך מהעולם...
אוהבים אותך ! נתגעגע אלייך – אנה היפה חברתנו הטובה!
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
אנה יקרה ואהובה שלי,

לפני 25 שנה הכרנו בקיבוץ. רצית שנהיה ההורים המאמצים שלכם, ואני הופתעתי מאוד כי לא היתה בינינו היכרות קודמת. אבל כך זה היה תמיד אצלך: האינטואיציה פעלה נכון. אימצנו אותך ואת גיורא בביתנו. אל ליבנו, וצמחה בינינו קרבה גדולה וחברות אמיתית.
ברגעים הטובים והקשים שלי ושלנו, הייתם איתנו.
ידענו שאפשר להשאיר את הילדים איתכם, וידענו את טוב לבכם. ואת אנה, חברתי היקרה, שעברת קשיים בחייך, לא נתת להם להשתלט על הדברים הטובים.
איתנה בנפשך, יפהפייה ומיוחדת, אהבתי לשוחח איתך על כל נושא, תמיד היה לנו על מה לצחוק, על מה לחשוב ביחד, על מה לספר אחת לשנייה.
רצית שאקבל את הפרידה ממך, ואני התקשיתי מאוד.
אמרת שזהו גורל האדם, לחיות, ולמות, ואין צורך לפחד מזה. האמנתי גם לזה, כמו שתמיד האמנתי לדברים שאמרת לי. ובתקופה האחרונה ראיתי בך את האומץ, הקבלה של הגורל מבלי לכעוס, מבלי להתמרמר, ורק עם דמעה בעין לומר לכולנו, לכל אחד מאיתנו, כמה את אוהבת.
אנה, אני אוהבת אותך מאוד, ומעריכה אותך מאוד, וקשה לי לתפוס שאני לא אראה אותך מחר פוסעת בהליכה המיוחדת שלך בין שולחנות חדר האוכל ומזמינה אותי לאכול איתך.
אנה שלי, אנה של גיורא, אנה של רוני, אנה של נעה, אנה של החברים הטובים, אנה נפלאה, היי שלום.

רינה פלג
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
אוהבים אותך...

הכרנו אותך ואת גיורא אי שם בחורף 80-81 כאשר בביקור חטוף בקיבוץ הצלחנו להדביק אתכם בהתלהבות מדרך החיים שבחרנו. כעבור שנה כבר הייתם כאן אתנו בקיבוץ, קודם באולפן ואחר כך כחברים מהמניין.
תמירה, יפה חייכנית ומלאת חיים, ובעלת דעות מתקדמות ומהפכניות.
את שבאת מפעילות במפלגת הפועלים המהפכנית בארגנטינה, ידעת לקנות את מקומך גם אצלנו, בקיבוץ, בחברה סגורה כשלנו.
היית בכל מקום שהיה צריך לארגן משהו, הן בקיבוץ והן במשפחה, ארגנת לנו כמעט את כל המסיבות במשפחה. אפילו את בר המצווה של ערן חגגנו על הדשא אצלכם ליד הבית. תמיד היית שם. מייעצת, מארגנת, מבשלת, נמצאת שם עם ההופעה, והנוכחות המרגיעה.
היית הצעירה בחבורה שלנו והלכת ראשונה, אני בטוח שאם יש מקום כזה, גם שם תארגני את בואנו כאשר יבוא זמננו.
קשה לי לדבר עלייך בלשון העבר, קשה לי לחשוב שכבר את אינך, אין צדק בעולם. כה מלאת חיים ואת כבר אינך.
קראנו לך נגרה (שחרחורת),
תשמעי נגריטה, נעשה הכול כדי לא לבייש אותך פה,
ונמשיך לחגוג את החיים למרות הכל, כפי שביקשת.

אוהבים אותך, פנצ'ו ,נינה והילדים.

--------------------------------------------------------------------------------
 
מצורון

אנה הגיעה לצורון בפברואר 2005, למחלקת הפלוטר.
היה זה לאחר שחיפשנו זמן רב מישהו או מישהי אשר יוכל להשתלב במחלקה שמבחוץ נראתה מאיימת אולי – אנשים שעובדים קשה, ימים ארוכים, בלחץ כלפי פנים וכלפי הלקוחות, ועם מחוייבות גבוהה לעבודה. מישהו או מישהי אשר גם תהיה מהקבוץ, תוכל להשתלב חברתית, מקצועית ולתרום לאווירה הטובה במפעל. בקיצור – מישהי שקשה למצוא.חיפשנו זמן רב, ומצאנו את אנה.
היא נכנסה בצניעות, עם חשש מהעבודה מול מחשב ובסביבה טכנולוגית ואולי גם עם החשש שלא תוכל לעמוד בציפיות.
החששות התבדו מהר. אנה השתלבה במהירות במחלקה ובמפעל, תמיד משרה סביבה רוגע, חיוך מזומן בכל עת, והיכולת הזו – תמיד לתת עוד משהו שהוא מעבר לחיי היום-יום והעבודה השוטפת.
גם בתחום המקצועי, ממנו חששה יותר מכל, התקדמה – לאט אך בנחישות, וכעבור מספר חדשים התחילה היא, וכמובן המפעל, לראות ברכה בעמלה. ואיזו שמחה היתה: בתחילה – כבר הצלחתי להתגבר על הקובץ ; ואח"כ – כבר עשיתי מסיכה ; ובסוף גם – כן, דיברתי עם הלקוח ואמרתי לו כך וכך.
והכל – מכל הלב, בחדווה גדולה וברצון לתרום למפעל.
המחלה תקפה את אנה בשלב בו בעצם כבר התחילה להרגיש כחלק בלתי נפרד מצורון, וסוף סוף הכירה בכך שאכן היא תורמת. המחלה קטעה את הכל, כמעט בבת אחת. בתחילה עוד היתה תקווה גדולה, שהלכה ודעכה ונותר רק ללוות ולתמוך במידת האפשר.
אנה וגיורא גם ניחנו באומץ רב, וכאשר היה ברור כי הדרך חזרה כמעט בלתי אפשרית, אמרו לנו – חפשו לאנה מחליפה כי הסיכוי שתחזור לעבודה קטן מאד. ושוב – טובת המפעל לנגד עיניהם.
צר לנו כי איבדנו את אנה. מעבר לעובדת תורמת ומסורה,היתה אנה חברה – בעבודה ומעבר לעבודה.
אנו עם גיורא והבנות, רוני ונועה, ברגע הקשה מכל.

בשם כל אנשי צורון.
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
אהבתי אותך מאוד,

לפני שלוש שנים חיפשתי שותפה לעבודה ופניתי אליך. אמרת לי שדווקא מוצא חן בעיניך לפנות לעולם חדש-למקצוע אחר ממה שאת מכירה- לאחר שבמשך שתי תקופות עבדת במקומות עבודה שמשרתים את הציבור- במחסן הבגדים ובאקונומיה וכך הגעת לצורון.
לימוד עולם מושגים חדש לגמרי לא הרתיע אותך לרגע- להיפך- נחושה להתמודד הגעת ושהית בחברתנו כשנה.
מול עיני את עומדת עם מפלי שיער שחור ועיניים צוחקות ומבריקות- תמיד כנה, שמחה ואיכפתית עם רצון עז ללמוד, להבין ולהתמודד.
ואז – ערב נסיעה משפחתית לארגנטינה נחתה עליך המחלה.
שנה ורבע של התמודדות מלאת אומץ, תבונה וכח נפשי מעורר התפעלות. ממיטת חולייך המשכת לנהל את חיי כולם- המשפחה והחברים בשקט, שלווה ובאהבה רבה.
אמרת לי שאינך פוחדת מהמוות. אמרת שאת מודה על השנה הקשה הזו על שאיפשרה לך להיפרד מכל היקרים לך.
אכן הייתה זו תקופה קשה וכואבת בה לימדת את כל הסובבים אותך שיעור בנחישות, זקיפות קומה ואצילות.
אהבתי אותך מאד
מיכל פרום
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
נגריטה יקרה,

להיות בארץ רחוקה כל כך, זה כה מקשה לקלוט איך זה שאת עזבת אותנו. תמיד תהיי בליבי ובמחשבותיי.
בשיחות של החודשים האחרונים הרגשתי בקולך את הכוח, ועד כמה את שלמה עם עצמך ומצבך. כששאלתי מה מצב הבריאות שלך ואיך את מרגישה, אמרת שאת שלווה, ואז שינית את הנושא לכיוון של הבנות, סתיו, מה חדש בקיבוץ, איך אני מרגישה בוונקובר.
ופתאום, את לא כאן.
שתינו לא זכרנו איך התחילה הידידות שלנו, אבל זה היה בתחילת שנות ה-80... מעבר ל-20 שנה.
האולפן קישר הרבה אנשים ממקומות שונים בעולם, וזה מה שקרה בינינו כשאת וגיורא הגעתם לכאן.
במשך השנים היו לנו כל כך הרבה חוויות משותפות, גידלנו ילדים, בילינו ותמיד היתה אהבה וכבוד בינינו.
השארת לי הרבה זיכרונות טובים וחלל שקשה למלא.
לפני כשבועיים, הזכרתי לך שבאירוע שהיה כשישבנו בחדר אוכל, זמן מה אחרי שאמא שלך נפטרה, נועה, שאולי היתה בת 4 פתאום אמרה לך "אמא, אני רואה את סבתא מאחורייך מחבקת אותך" את הסתכלת עליי ורצית להגיב, ואמרתי לך שלא, כי לפעמים ילדים רואים את אלה שכבר לא איתנו ואוהבים ושומרים עלינו. ביקשתי ממך שגם את תבואי אלי ככה.
אני יודעת כמה היה לך קשה בחודשים האחרונים. לפני שבוע שמעתי בקולך כמה את חלשה, וביקשתי ממך שלא תעזבי אותי. חייכת ואמרת לי שאת אוהבת אותי ושחבל לך שאני לא איתך, שאת יודעת כמה אני אוהבת אותך ושאמשיך להתקשר עד שכבר לא תהיי איתנו.
אני שמחה שהייתי חלק מחייך. אמשיך להרגיש אותך כאן איתי קרובה אליי.
אני אוהבת אותך חברתי היקרה.
נוחי לך.
נורה
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
תודה על הקבלה, על החברות ללא תנאי...

אנה היקרה,
נפגשנו לראשונה לפני 11 שנה,
אני כאולפניסטית צעירה ואת יושבת בחנות הבגדים. באותו יום התחיל הקשר המיוחד הזה.
הקשר התחזק כשפגשתי את הבנות דבר שעזר לי להתגבר על הגעגועים לאחייניות שלי בארגנטינה.
נתת לי את ההרגשה שיש לי עוד בית.
עזרת לי לנסות להבין את הקיבוץ ואת התרבות והמנהגים שהיו כל כך שונים ממה שהכרתי.
תמיד דאגת שארגיש בביתך כבביתי דרך הבישולים שכל כך הזכירו לי את האימא שלי בארגנטינה.
תמיד היה הכול כל כך פתוח בנינו.
רציתי להגיד לך תודה על זה שנתת לי ללוות אותך בשנה האחרונה מאז שפרצת המחלה
ולמרות שדיברנו על כל זה המון פעמים אני מרגישה צורך לומר זאת שוב.
תודה על הקבלה, על החברות ללא תנאי, תודה על ההקשבה ועל האהבה שנתת לי ולמשפחתי.

Un beso enorme
Desi

--------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה 

כלתה של  מרגוט דונקלמן 

סה"כ 22 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  11/08/2017
 
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  30/12/2008
 מתגעגעת חושבת עליך
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  13/10/2008
 סתיו וחגי תשרי ואת חסרה זוכרת אותך בחולצה לבנה עם עינים מחייכות שובבות, פה אדום ולחיים סמוקות, עינך שדיברו רבות ללא מלים..אנה, שמחת החיים והחיים היו חלק בלתי נפרד מדמותך, תשארי עמי בזכרוני בכל ניצוץ של התחדשות וחדש . מה שאפיין אותך מאוד המחשבה האופטימית והליכה קדימה...נשיקה וקריצת עין לך שם למעלה ממני אפרת
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  16/06/2008
  איתך כל השנה אוהבת ומתגעגעת
נר נשמה הודלק על ידי אורה בתאריך  07/06/2008
 זיכרון זוכרת את יופייך, חיוכך, תבונתך וחוכמתך. את מאוד חסרה בנוף שלנו.
נר נשמה הודלק על ידי רוני בתאריך  06/06/2008
 אמא שנה חלפה.עקבותייך עדיין טריים בחול. אני עוקבת אחריהן והולכת במעגלים. כל כך קשה ומבלבל לנסות לתפוס משהו, שנשטף עם הגלים.
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  30/05/2008
  עוד מעט שנה חולפת ואת בלבי לנצח אוהבת אפרת
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  30/04/2008
  אנה יקרה אוהבת ונזכרת
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  17/03/2008
  מתגעגעת אליך ואוהבת מתגעגעת אליך!
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  03/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  מתגעגעת אליך יקרה
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  01/12/2007
קרבה: חברה
  את חסרה יקרה!
נר נשמה הודלק על ידי אילן בתאריך  15/10/2007
קרבה: בן יקר
מקום מגורים: ת"א
  אהובה ויקרה לליבי אין לי מילים ,הכל כל כך לא מובן ולא מוסבר ,איך דווקא היקרים והטובים נעלמים.אישה מסורה,אמא אהובה,מודל לחיקוי,מקרינה רוגע ושלווה,נחמדות ופתיחות,באמת לא מובן לי.
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  29/07/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  בית הקברות. יולי 2007 צפוף מדי בבית הקברות צפוף ועצוב וחם מאוד. חום שמחשיך את עולמי. אנה מריה דונקלמן נקברה ליד בתי. אישיותה הזקופה, היפה מוטלת עתה בהלם אַפלתי. מחניק ליד הקבר של בתי. כואב מאוד. אנה מריה דונקלמן נטמנה ליד ילדתי והניחה שתי ילדות. * לגיורא רוני ונועה, אתכם בצערכם. פגשתי את אנה בנקודות שונות בחיי, היא תמיד הוסיפה צבע ונועם לחיים שלי פה. האובדן שלה מכאיב מאוד, ועכשיו, קשה לי יותר בבית הקברות - דפני אסף
נר נשמה הודלק על ידי מורן בתאריך  26/07/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 לאנה אנה הזמן עובר, חולף לו במהרה אבל הכאב עדיין נשאר, למרות הכל. אף שניה, אף דקה, אף יום, שום זמן שבעולם לא יוכלו לקחת את הזכרון של כמה בנאדם טוב היית באהבה מורן
נר נשמה הודלק על ידי Bar בתאריך  06/07/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי אביבה דותן מגנוס בתאריך  27/06/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 משפחה יקרה גיורא רוני ונועה יקרים אני מתגעגעת לאנה וקשה לי לחשוב שזהו, זה סופי. קראתי את מה שרוני כתבה ורציתי להגיד שוב לרוני, לנועה ולך גיורא . כמו רבים אחרים מחבריה של אנה, אהבתי אותה מאד. יש לי זכרונות רבים מאנה שעבדנו יחד. אני מוכנה לספר דברים שאני זוכרת לבנות. רוני, אכן חור גדול . אני מאחלת לך ובטוחה שמול החור הגדול שנפער יש לך עתיד בצבעים שונים . אמא שלך ידעה זאת ורצתה בשבילך רק טוב וכך יהיה לה. אני מזמינה אותך לבד או עם גיורא ונועה אלינו לפעמים כיתחשק לך . אני מתבוננת בך ואוהבת אותך ואת נועה וגיורא כשם שאהבתי את אנה. יקרים שיהיה כוח... יש בשביל מה אביבה דותן מגנוס
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  11/06/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אנה איננה אנה איננה , אין ממנה עוד... אך בנותיך הן כול כך את, ודרכן כול פעם מחדש יהיה את המבט ואת הידיעה שאת תמיד תהיה אמא של רוני ונעה והן בנותייך, בשבילים בחגים והמון צמתי חיים, נעה שכול כך דומה כאילו לראותך שוב נערה , ורוני שהביאה לך כול כך הרבה שימחה וגאוה להיות אמא לבת ראשונה, ילדה יפה חייכנית וטובה . תמיד אזכור אותך רוקדת בזוג עם גיורא יפים נעים על הרחבה ואת עם חיוך והוא עם מבט אוהב בעיניים, ככה תמיד בראשי. המשיכו כולכם יחד באהבה למרות שאנה ניפרדה, היו משפחה יפה וגאה... איתכם בכאבכם הגדול, כי אמא יש רק אחת.
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  10/06/2007
  אתכם באבלכם אוהבים לגיורא, רוני ונעה היקרים! אתכם באבלכם, קשה הפרידה...אוהבים ומנחמים אפרת וישי
נר נשמה הודלק על ידי Mirtha בתאריך  10/06/2007
מקום מגורים: Bogota
  Querida Ana, no es fácil sintetizar tantos sentimientos juntos en tantos años. Quiero despedirme hoy con todo mi amor y respeto hacia ti. Aprendí mucho, hasta el día de hoy, y con toda mi entereza te digo te requiero y siempre me acompañarás en mi corazón y pensamientos. Gracias por haber sido una persona que siempre me hizo ver la luz... Te adoro, tu hija de kibbutz y del alma.... Gracias por brindarme junto a Jorge, Noah y Rony tanto amor
נר נשמה הודלק על ידי נורית בייטס בתאריך  09/06/2007
  מדליקה נר לאנה עם השתתפות בצער המשפחה ומתוך רצון לחזק.
נר נשמה הודלק על ידי רוני בתאריך  08/06/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 אמא... אמא , חור גדול נפער אצלי בלב. השיר שכתבתי לך למעלה נורא הרגיש לי נכון. הוא נכתב ע"י מוטי המר , ומבוצע ע"י חווה אלברטשטיין. אני מאזינה לו לפעמים, כשאני חשה געגועים. היום נערכה ההלוויה שלך. אבל אני לא מוכנה להפרד , להרפות , אני רוצה אותך שוב איתי. כולם מנסים לעזור , להגיע, לנחם.אבל אני לא רוצה אף אחד. רק אותך. בבקשה תחזרי. איך עוברים הלאה? איך ממשיכים בחיים האלו שעכשיו נראים כלכך חסרי טעם ומשמעות. איך ממלאים את החור שכל יום רק גדל. איך אהיה אי פעם מאושרת ושלמה עם עצמי כשהכל עצוב וצורב מפנים. אני רוצה להיות לבד , עם עצמי עם הטבע עם רחש הגלים. אני רוצה שיפסיק לכאוב. אני רוצה אותך שוב איתי.
נר נשמה הודלק על ידי רוני בתאריך  08/06/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 אמא יקרה שלי "רקמה אנושית אחת" - כשאמות, משהו ממני , משהו ממני ימות בך , ימות בך. כשתמות, משהו ממך בי , משהו ממך בי , ימות איתך , ימות איתך. כי כולנו , כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד הולך מעמנו משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו אם נדע, איך להרגיע , איך להרגיע את האיבה , אם רק נדע. אם נדע , אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט) על אף עלבוננו,לומר סליחה. אם נדע להתחיל מהתחלה. כי כולנו, כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו, משהו מת בנו- ומשהו , נשאר איתו. אמא אני אוהבת אותך כלכך, ואני מקווה שעכשיו את במקום שרק טוב בו , מאושרת כפי שהיית בימיך הטובים. את תהיי איתי תמיד. מתגעגעת מאוד , ואוהבת המון , רוני.
 
בניית אתרים