חיפוש


יום רביעי, 13 נובמבר2019
בגדהושא
28293031010203
04050607080910
11121314151617
18192021222324
25262728293001

בר נתן רבקה 1942-2004

שם משפחה בר נתן 
שם פרטי רבקה 
תאריך לידה 7.9.1942 י` תשרי תש"ג 
תאריך פטירה 24.3.2004 ב` ניסן תשס"ד 
שם האב נחמן 
שם האם נחמה 
שמות האחים עליזה, עודד 
ארץ מוצא פתח תקוה - ישראל 
מקום קבורה בית העלמין מעגן מיכאל 

קורות חיים

רבקה נולדה לפני שישים ואחת וחצי שנים (17.9.1942), ארבעה ימים אחרי ראש השנה, לכן כל השנים חגגנו לה יום הולדת בחג, שהפך לנו לפני חמש וחצי שנים ליום זיכרון לסיון.
רבקה נולדה בפתח תקוה, נינה ליהודה בכר ממיסדי העיר. כשהייתה רבקה בת עשר עברה המשפחה לחיפה. וכשהייתה בת שתים עשרה הגיעה למעגן מיכאל ביחד עם אמה ואחיה עודד. היא למדה בשדות ים כי לא הייתה לה פה מסגרת לימודית של בני גילה. שנה אחר כך חזרה המשפחה לפתח-תקוה ורבקה למדה בבית ספר פיטמן בתל אביב. היא הספיקה ללמוד שנה ואז חזרה שוב המשפחה למעגן מיכאל עקב מחלתה של האם. רבקה הצטרפה לכיתת חבצלת, השתלבה נהדר ובעצם עד יום מותה היתה שייכת לגלים-חבצלת.
בת שש עשרה הייתה כאשר התייתמה מאימה. רבקה עשתה את שרותה הצבאי בתל רעים, חזרה למשק, עבדה בלול ובמדגרייה, כולל ריכוזה. היא מילאה תפקידים שונים במשך השנים: אקונומית, ועדת אסיפה, ועוד.
את עיקר חותמה השאירה בשנים שעבדה עם פעוטים. ההצלחה שלה בחינוך היתה בפשטות, בהבנת נפש הילד בלי הרבה תיאוריות - אהבה נטו והבנת צרכיו של כל ילד באשר הוא.
בשנים האחרונות עבדה בגזברות ונהנתה מאד מעבודתה. בחודשים האחרונים לקחה על עצמה את ניהול המספרה נוסף לעבודה בגזברות.
רבקה בחרה לא לקחת את היום החופשי כי תכננה לצאת לפנסיה בגיל שישים וחמש.
צר לנו רבקה, היו לך עוד תוכניות רבות לשנים הבאות אבל את לעולם תישארי בת שישים ואחת וחצי
 
 
********************************************************************************

דברים נוספים שנאמרו בהלוויה

רבקה אחותי הקטנה
כל כך מתאים לך ללכת ככה. הסערה שהיתה מאז שבת לא התאימה לך לכן קיצרת אותה לימים ספורים.
הצטערת שהלכת לבריכה. היית מודעת למצב הקשה שנקלעת אליו והצטערת. "חבל", אמרת, "אילו הייתי בבית הייתי פשוט נרדמת וחוסכת מעצמי את החויה הקשה."
היה קשה לראות אותך במצב הזה. המשפחה שלנו איבדה את הדודה הכי הכי שיש, כאילו כרתו לנו אבר.
החור שנפער בין חבריך גדול מאד. "בר נתן הקטן" קראה לך בחיבה אחת מחברותיך. את לא היית קטנה את היית גדולה. גדולה תרתי משמע. גדולה וגדולה מהחיים.
רבקה, במשפחה את תהיי חסרה ביותר. אני לא מכירה דודה שמשחקת בתופסת בישיבה, "בוא הנה שאתפוס אותך!" והילדים משתפים איתה פעולה. עוגות יום-הולדת היה התפקיד של רבקה, ועוגות השמרים היו שם דבר במשפחה המורחבת.
היית כל כך מופנמת, לא אהבת בדיקות ולא רופאים ואם כבר טופלת אסור היה לדעת, ואם משהו לא בסדר היה צורך להסתיר.
מצד אחד זו כמובן היתה זכותך, אבל אנחנו לא יכולים לוותר עליך.
ומה עם התור? יפה לעקוף ככה בסיבוב? ביקשתי שיקברו אותך על יד סיון .
עליזה

********************************************************************************

רבקה אחות שלי/ עודד

את עמוד תווך יציב ושלו בלב ים סוער.
המצפן והסמן הימני שבלעדיו
נדמה שהספינה תשוט ללא כיוון.

עברנו יחד יובל שנים משותפות
שנבנו כמו שתי קורות אלכסוניות
הנשענות זו אל זו על בסיס משותף,
היוצרות משולש.
באחת וללא כול אזהרה נגדעת צלע,
שעדין צעירה וכול החיים לפניה.
ובנפלה רועד ומזדעזע המבנה כולו.
המים חודרים ונדמה שספינתנו שוקעת
אל תחתית השאול.
לא נותר לי אלא לקוות שסבלך
היה קצר.
שלום לך אחות נהדרת.
מאחיך הקטן.

********************************************************************************

רבקה – דודה גדולה שלנו

אי של שלווה
אי של חכמה
אי של חום ואהבה
אי של שפיות וקור רוח
רבקה לא בנתה לעצמה משפחה אבל היא היתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו כבר למעלה מעשרים שנה. תמיד אוכלים ארוחות ערב ביחד, תמיד מטיילים טיולים משפחתיים ביחד בארץ ובחו"ל.
הדודה הגדולה שאפשר להודיע לה שמחר ההורים נוסעים לחו"ל והיא מתייצבת בבית עם מברשת שיניים ומטפלת בילדים כמו אמא.
הדודה הגדולה שאפשר לבוא אליה ולהגיד "אני רעב..." ולקבל ארוחה חמה ביחד עם כמה חברים.
הדודה הגדולה שאפשר לבוא אליה כשמשעמם ולשחק איתה משחקי שולחן, וללמוד שח-מט ושש-בש.
הדודה הגדולה של עוגות שמרים ביום שישי שאין כמוהם בעולם, ועוגת שכבות ליום הולדת שנראית נהדר וטעימה עוד יותר...
הדודה הגדולה שכל התינוקות נרגעים אצלה ונרדמים עליה בשלווה
חלומך היה למות ללא סבל וייסורים ארוכים. אני מקווה שחלומך זה התגשם אבל אנחנו נותרנו בודדים, כואבים ומתגעגעים... נוחי בשלום דודה גדולה ונהדרת ומסרי ד"ש לאהובינו- אהוביך שם למעלה.
אירית

********************************************************************************

רבקה היתה בשבילי בית חם. תמיד יכולתי לבוא אליה ותמיד התקבלתי בחום ובאהבה. אף פעם לא ביקרה אותי או שפטה אותי, תמיד קיבלה אותי כמו שאני.
התייעצתי איתה בדברים שונים והיא היתה יועצת טובה – פשוט, ישר, בהגינות וביושר.
תמיד היתה שמורה לה בשבילי פינה חמה.
רבקה היתה בעלת לב רחב תרתי משמע. תמיד הקשיבה, היתה מוכנה לעזור. יכולתי להתייעץ איתה בכל דבר ותמיד קיבלתי תשובה חכמה.
אהבתי לשמוע את דעותיה בנושאים שונים שתמיד באו לביטוי בשכל ישר. היה לה הגיון בריא והיה לה מזג טוב ואופי נוח ותמיד ידעה להסתדר עם כולם. היא ידעה לכבד את הזולת גם אם לא הסכימה איתו או לא קיבלה את דעותיו. תמיד אהבתי לשמוע את דעתה בנושאים שונים. היא פתחה בפני אופקים חדשים ויכולתי ללמוד ממנה הרבה מאוד.
רבקה היתה לי בת משפחה אהובה והיא תחסר לי מאוד.

חיהל'ה

********************************************************************************

את רבקה הכרנו יותר ויותר בשנתיים האחרונות. למדנו להכיר אותה והתקרבנו אליה... התהליך היה איטי אבל רבקה חדרה עמוק לליבנו והאהבה שלה, החכמה, החיוך, העצות הטובות, החיבוקים והסיפורים לילדים (וכמובן –גם העוגות והסופגניות הבלתי נשכחות) יחסרו לנו מאוד.
אנחנו, כחלק מהמשפחה, כבר למדנו לדעת את הסדר והחלוקה הברורה – אין יום הולדת בלי העוגה של רבקה... ואין חג או שבת בלי עוגות השמרים... והטיולים על הקלנועית... ועוד עוד...
קשה מאוד להסביר ולדמיין איך יהיה "הקיבוץ" ללא רבקה.
כשסיפרנו לאורי הקטן הוא הבין, כמו בוגר למוד ניסיון וחכם, ומיד אמר ש"עכשיו סבתא מירה וסבתא רבקה ביחד בשמיים", ולא שכח להזכיר גם את סיון שנמצא יחד איתן...
ואנחנו רוצים להאמין, כמו הילדים, שבאמת כך הדבר – ושיש שם, בשמיים, עולם מיוחד "עולם שכולו טוב" ובו יושבים עכשיו שלושתם שותים קפה, אוכלים עוגת שמרים ומביטים עלינו באהבה ובחיוך שלו.
אוהבים,
משפחת גל-שמעוני.

********************************************************************************

רק על עצמה – לספר לא ידעה!

רבקה
איך אפשר לעכל שאינך!
את שמעולם לא התאוננת על דבר, את שתמיד שמרת בדבקות את ענייני הבריאות שלך, את – בר-נתן הקטן, מתאים לך לעזוב אותנו כך! הרי דבר אחרון שהיית רוצה זה ליפול לנטל על מישהו – חלילה! זה כל כך הפחיד אותך.
חולשה אחת גדולה הייתה לך:
לא יכלת לשאת בדיקות, זריקות, טיפולים וכל הקשור במרפאה ושלוחותיה. בשבילך היה עונש לקבל זריקה או לעשות בדיקות דם. נמנעת ככל האפשר מלדרוך במרפאה. גם כאשר גילית שיש לך סוכרת, עשית הכל בצינעה מבלי לספר אפילו לחלק מקרוביך – כדי למנוע מהם את הדאגה לבריאותך אך סיגלת בנחישות ראויה להערצה - אורח חיים בריא יותר, שתוצאותיו היו הורדת מעל 30 ק'ג – והכל מבלי אפילו לדבר על כך!
מלבד חולשתה לעניין זה לרבקה היה הגיון בריא ונפש בריאה.
יותר מכל, ידעה לקבל את הזולת באשר הוא, ועם חולשותיו.
אין בני אדם מושלמים, ולכולנו יש חולשות – הייתה סונטת בי לעתים קרובות.
היה משהו מאוד אצילי, יפה, אנושי וטוב בהתייחסות שלה לאנשים כבני-אדם – בשר ודם לא פסלה איש, וידעה לדבר עם כל אחד בשפתו. היה לה לב גדול ורחב שידע להכיל הכל.
בעבודה - ידענו שעל רבקה אפשר לסמוך. לדידי – היתה סלע איתן שניתן תמיד להישען עליו.
בהגיונה הבריא, ושיכלה הישר, ידעה לתת לדברים את הפרופורציה הנכונה.
רבקה היתה אהובה ומקובלת מאוד.
היתה לה יכולת הקשבה - בלתי מצוייה. רבקה שמעה את כולם – אך על עצמה לספר לא ידעה ולא רצתה.
רבקה תחסרי לי מאוד – מדי בוקר, מדי יום!
יהי זכרך ברוך
באהבה,
צפרירה קולמן.
 

********************************************************************************

קשרי משפחה 

בתו של  נחמן בר נתן 
בת של  נחמה בר נתן 
אחות של עליזה נשרי
דודה של  סיון בר נתן 

סה"כ 5 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  03/08/2010
 
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  26/04/2008
 
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  11/01/2008
 
נר נשמה הודלק על ידי עודד בר נתן בתאריך  09/03/2005
קרבה: אח
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
נר נשמה הודלק על ידי גלילה בתאריך  24/03/2004
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 בצער רב לעליזה, לעודד ולמשפחות בכאב רב על הליכתה של רבקה לשלה גם אני מאוהביה. משתתפת בכאבכם ואבלכם.
 
בניית אתרים