חיפוש


יום רביעי, 26 יוני2019
בגדהושא
27282930310102
03040506070809
10111213141516
17181920212223
24252627282930

ברכמן נגה 1972-2006

שם משפחה ברכמן 
שם פרטי נגה 
תאריך לידה 22.2.1972 ז` אדר תשל"ב 
תאריך פטירה 9.6.2006 י"ג סיון תשס"ו 
שם האב משה 
שם האם בתיה 
שמות האחים תרצה, יוסי שאול, ענת 
ארץ מוצא מעגן מיכאל - ישראל 
מקום קבורה בית העלמין מעגן מיכאל 

נגה בתנו

בליל הסדר נשארנו נגה ואני בבית, כשכל המשפחה הלכה לחגוג בחדר האוכל.
נגה הרגישה לא טוב, אבל כשיצאו אמרה לי:
"אמא תערכי שולחן יפה עם אוכל טוב ואנחנו נשב ונחגוג את החג".
וכך היה- שולחן מסודר עם פרחים, נרות ואוכל טוב, יפעת הביאה את הגדת המקום. ואנחנו שתינו ישבנו ושרנו, קראנו מתחילת ההגדה ועד סופה, כמעט לא החסרנו דבר.
בחלק האחרון כבר נשארתי פעילה יחידה, נגה ישבה עם הראש על השלחן – הרגישה רע אך לא ויתרה.
היתה זו לשתינו חוויה מרגשת וחגיגית, עצובה ומשמחת, היתה בנו גאווה שלא ויתרנו ונהגנו כך.

לקראת חג השבועות, כששכבה בבית הסעודי בקשה שאביא לה את ספר החגים והמועדים, ממנו נהגה לקרא כמעט לפני כל חג. התעניינה במקורות החג ונהגיו. היתה קוראת מדי פעם בספר האגדה והתנ"ך. אהבה לבחור קטע ולשוחח עליו. והרעיונות שלה לפענוח היו ממש מדהימים.

הים היה אהבת חייה, היתה אומרת שחבל ששמה אינו גל. בענין הים סמכנו עליה, כי ידענו את יכולתה להתמודד בכל מצב. אך בטיוליה לכרמל ולהרים אחרים, היינו מודאגים, לא ידעה פחד מהו ואת שעלול לקרות. השוטטות לבד היתה בדמה, כמו גם השיחות עם אנשים שפגשה בדרך.

נגה נולדה ילדה צוהלת, קורנת, צחוק מתגלגל וסקרנות לכל דבר. מוכשרת בשטחים רבים. נולדה עם מלים של שבת בפיה, ובגן היתה משבצת גם מילים לועזיות.
בכתה א' אמרה לנו פתאום: "עכשיו אתחיל לדבר כמו כלם".
מגיל ההתבגרות לא שחק לה מזלה, כי מעבר לסגולותיה, תכונותיה ויופיה, החלו אין סוף התלבטויות ובעיות עם עצמה. בשעות קשות היתה אומרת: אין דבר אצא מזה, או שזה יעבור.
וכך גם במחלתה.
קבלה החלטה על כוון משלה למחלת הסרטן ולא היה מי שיזיז אותה מכך. היתה שלמה עם עצמה ולמרבה הפלא גם שקטה. היו לנו עימותים קשים על כך, אך ללא הועיל. בשלושת החדשים האחרונים עדיין היתה אופטימית ועמדה בשקט בכל אשר עבר עליה. פרט לימים האחרונים היתה בטוחה שההמשך יהיה טוב.

ועכשיו סוף: נגה איננה.
נגה בתנו, כמה אהבנו ואוהבים אותך, הכאב בו לווינו אותך מזה שנה וחצי היה גדול מנשוא ועכשיו שוב לא תהיי עמנו.
וכמו שהיית אומרת: קשה לנו.

אמא
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
נגהל'ה אחותי הקטנה,

היית מושלמת, חכמה עד בלי די, יפה, רגישה וטובת-לב לעולם הזה, והוא לא יכול היה לסבול זאת.
וכך, ברגע מסויים החליט להכות ו"להציק" לך.
נלחמת בכל כוחותייך ואמונתך, ומנגד ההורים בסבלנותם ואהבתם האין-סופית, המשפחה, החברים והקיבוץ, כולם מנסים לתמוך ובעיקר להבין ולעזור – לא תמיד בהצלחה – ועל כך סלחי לנו.
ידענו את סופו של העינוי – אך לא תארנו שיהיה כל-כך קשה.
לא אשכח איך הבטחת לי: "בזקנתך אטפל בך, אל תדאגי!"
ואיפוא את ילדה טובה? – נרדמת לנו ושלווה נסוכה על פנייך.

היי שלום אחות קטנה.
תרצה
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
נוגי / מחברתך שלומית

הבוקר הזה בהיר, קו הים כל כך יפה מרחוק. רוח שקטה עוברת בין העצים, ואפשר רק לדמיין אותך בתוך יום שכזה, הולכת לים יחפה, הולכת ומתרחקת.

בעולם שלך היו כל כך הרבה דברים חזקים ומנוגדים. אי אפשר שלא לחשוב- אם היום, ביום כזה יפה, היית הולכת לים - מה היה מתרחש בך מבפנים? כמה כאב? ואיזה מחשבות?

כל מי שהכיר אותך ידע כמה כאב חי בתוכך, כמה מלחמות מתחוללות בכל עת, וגם ידע כמה מעט אפשר לעשות כדי לעזור לך.
את היית ילדה כל כך מוכשרת, כל כך חכמה, והיצירתיות פרצה ממך עם כל צעד וכל הברה. אני הכרתי אותך ואהבתי אותך תמיד, אי אפשר היה שלא לאהוב בחורה שכמוך.

עם ההתבגרות כולנו התרחקנו לעולמות אחרים משלנו. עדיין, בכל פעם שפגשתי אותך זה היה כל כך טוב, שרק מחשבה אחת עלתה: איך לא התראינו כל כך הרבה זמן? איך פספסנו כל כך הרבה שיחות על מוסיקה וספרות ואנשים וכל מה שאהבנו? והרווח הזה היה יכול להיות כמה ימים, כמה שבועות או חודשים או שנים. זה לא היה משנה, פשוט היה טוב להיות איתך- הכי שנונה,
הכי מצחיקה, תמיד מוכנה לתת הכל ולעשות הכל בשביל הקרובים לך.

האהבה שלך הייתה גדולה אבל גם מאוד מסובכת ומלאה כאב. כל אדם שהיה יקר לך היה מסובך בתוכך ביחסים של אהבה וכעס. אני מניחה שהייתי איתך מתי שהיה אפשר, כמו כולם. היו הפוגות של ריחוק ותקופות של קירבה, ואלו היו החיים איתך.

למרות שהסבל נגמר עכשיו, אי אפשר שלא להתרעם ולכאוב חיים קצרים כל כך, סוערים כל כך, שנגמרו בכל כך הרבה סבל. ולכאוב שלא היינו איתך מספיק. ולזכור שהיינו כמה שהיה אפשרי.
היינו איתך כל יום מאז היינו ילדים, כולנו נושמים שנייה אחרי שנייה, דקה אחרי דקה. קשה לתפוס שאת לא תנשמי יותר, שפשוט הפסקת לחיות ולא תהיי יותר.

נוגי,
כואבים את המוות המוקדם שלך, אוהבים אותך כמו שאת, אוהבים לנצח.
חברתך שלומית.
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
נוגי שלנו,

כל כך רצינו כולנו שתצליחי במלחמה שבחרת לך.
בכל הכוחות, נגד כל הדעות, הבקשות והרצון של כולם לעזור לך,
היית נחושה, חזקה והחלטית.
ראיתי אותך כמו נערה בגיל הטיפש-עשרה, מתבגרת ומתמרדת, לוחמת ואפילו עושה דווקא. הולכת עד הקצה קצה, לראות עד כמה יהיה זה אפשרי.

כל אחד בוחר לחיות את חייו כראות עיניו, וכך גם את. כיבדתי והערכתי את דרכך ורצונך, למרות שלא הסכמתי איתך.
נוגי, תחסרי לנו מאוד מאוד.
עצובים וכואבים.

כתבה: בהירה אוונס
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
נגה / מרגלית עובדיה

ילדת פרח בר וים כחול.
שערך כצבע חול
באור הדמדומים
נגה
מחוללת בין גלים
ואדוות של קצף נקשרים בתלתל הזהוב.
בצעד נטוע בכרמל את פוסעת
שם אלה של מסטיק הינך!
תחת עץ החרוב משתרעת לנוח
ואבן מסלע למרשותייך מונח.
אדמה, אדמה חומה לרגלייך
כל ההר הוד ורון לקראתך:-
עת מגיח הסתיו תוגתו וצבעיו
עת כרכום ועמוק הירוק,
עת מפתיע אביב בשפעת ריחותיו
עת נגה

מעיניך ניבטו המראות
עד היו לראי של ממש!
ונפשך נגוהות גדושה יופי
של מי זה היופי
נגה
אהבה אהבה, מפיך צחקה
אך זה למה עליך פסחה?
את עצמך אהבתך
לא ידעה אהוב, לא ידעה אהוב את-
נגה
וכעת נקרבך אל ליבנו. והיטב נחבקך. היטב.
אל משכנך הרחום ברוך נלווך.
אל השמש החם והטוב
נגה.

מרגלית עובדיה
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
לנוגי /שלומית גל

בדרכך
בדרכך נשארת
בדרכך הלכת
בדרכך חיית
לדרכך המשכת
אמרנו שזה טרוף
אך מי אנו שנאחז בגוף.
שתהא דרכך אמת,
באורך, באהבתך בדרכך.
שלומית גל

--------------------------------------------------------------------------------
 
גיבורה / עינב ורד

בדרך שלך את הלכת באומץ רב, בסקרנות ובהתמדה.
השם נתן בפניך את הטוב ואת הרע את החיים ואת המוות ובחרת בחיים.
את נגה עד יומך האחרון בחרת בחיים.
בתוך סיפור דרכך הקצר בעולם הזה, את עמדת בכמה צמתים ענקיים שאנשים פשוטי דרך היו בוחרים פעמים בדרך הקלה והבטוחה ומוכנים לשלם בחירותם או בחוסר הקשבה מדויקת לרחשי ליבם.
את נגה בחרת שוב ושוב בדרך שלך ואחרייך אור.
ראית אנשים, ראית כאבים, מצוקות וראית את רחשי הלב.
פעמים נסחפת בתוכם, בעוצמתם התערבלת לך עד אובדן הכרה, פעמים דהרת על הסוס בסערה ופעמים פשוט שרדת יום אחר יום.
נגה עבורי את גיבורה של הסיפור שלך לקחת את המושכות לידיים והלכת עד השקיעה. בדקת וניסית מתוך הכרה, מתוך רצון לצאת למסע פנימי לנשמתך.
אני יודעת שנשמתך שמחה עכשיו ואין לה יותר את גבולות המוח ועכשיו את יכולה פשוט לרחף להתמזג להיות נגה
אוהבת אותך,
דרך צלחה,
יהי זכרך ברוך.
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
נגה היתה דודה שהיא בעצם חברה 

"כולנו רקמה אנושית אחת חיה, ואם אחד מאיתנו ,הולך מעימנו ,משהו מת בנו ,משהו נשאר איתו "....

נגה שלנו, ילידת שנת 72 ובת לכיתת נחשול הייתה בת זקונים לבתיה ומשה.
נגה הייתה דודה שהיא בעצם חברה ואחות לכולנו.
נגה הייתה אמנית בנשמתה. הביעה את עצמה בריקוד בו עסקה כל חייה, מילדות עד בגרות, בנגינה, בציור ובשירה עת הנעימה לנו, במפגשים משפחתיים יחד עם ענת.
נגה הייתה ילדת טבע אמיתית, ילדה של כרמל וים, נאמנה לעצמה ולאמונותיה וחיה תמיד לאורן. זכורים לנו הטיולים שהייתה עושה (לרוב לבדה) לכרמל או לחוף הים. הולכת תמיד בדרכה, גם כשלסביבתה לא תמיד היה קל עם הדברים - נגה הייתה מתווה נתיב וצועדת לאורכו בעקשנות לא קטנה.
נגה שלנו הייתה מיוחדת. מיוחדת בצחוקה המתגלגל. מיוחדת בשערה המקורזל. מיוחדת בלבושה, מיוחדת במוסיקה אותה אהבה לשמוע. ומיוחדת במילים אותן כתבה לכל בני המשפחה בחגים ומועדים.
נגה - לא תמיד היה לך קל, ואנו יודעים זאת. ליווינו אותך מן הצד , מצטערים שלא הצלחנו לחצות את החומות בהן הקפת את עצמך, שלא היה בכוחנו להושיט לך יד, לתת לך את הסיוע בזמן שהיית זקוקה לו.
צר לנו שלא הצלחנו לשכנע אותך להילחם מוקדם יותר ובדרכים אחרות במחלה שהשתלטה עלייך. יכולנו רק להביט מנגד עליך ועל הורייך המתמודדים עם הקושי, משום שכתמיד- היית אותה נגה, העושה הכל בדרכה, שהיא היחידה הטובה והנכונה עבורה.
מתנחמים במעט בעובדה שלמשך שנה שלמה נמנע ממך הסבל של טיפולים כימוטרפים.
מקווים שמצאת מנוח לנפשך הסוערת.
נגה - נחוש בחסרונך. מתגעגעים כבר עכשיו. תחסרי לנו מאד.
נעשה כמיטב יכולתנו לתמוך בהורייך ולחזקם עד כמה שניתן, בידיעה שלפחות את אינך סובלת עוד.

האחיינים ובנות זוגם. 

--------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה 

נכדה של  זהבה ברכמן 
אחותם של נכדיה  רבקה אדיט ברכמן 
בתו של  משה ברכמן
 


סה"כ 2 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי esther בתאריך  09/06/2011
  Still think of you often especially on the way to the beach, we all miss you xxx
נר נשמה הודלק על ידי שירלי בתאריך  26/08/2009
 הי נוגה'לה, מתגעגעת, חושבת עליך...
 
בניית אתרים