חיפוש


יום ראשון, 25 אוגוסט2019
בגדהושא
29303101020304
05060708091011
12131415161718
19202122232425
26272829303101

כהן לוי 1920-2001

שם משפחה קודם אנצ`יקובסקי 
שם משפחה כהן 
שם פרטי לוי 
תאריך לידה 14.2.1920 כ"ה שבט תר"פ 
תאריך פטירה 23.11.2001 ח` כסלו תשס"ב 
שם בן/בת הזוג שרה 
שמות הילדים רן, עודד ודבורה 
ארץ מוצא יפו ישראל 
מקום קבורה מעגן מיכאל 

קורות חייו

אבא,
כמו בחייך, כך במותך, עשית זאת בדרכך שלך: בשקט, בצנעה ובכבוד.
נולדת ביפו לפני כמעט 82 שנים וגדלת בכפר סבא. לפי תעודת סיום ביה"ס שלך משנת 1936 שמצאנו אתמול בבית, אתה צריך לשפר את האנגלית שלך.
הצטרפת ל"הגנה" ולגרעין הצופים א'. היית ממקימי הקיבוץ ואופה גבעת הקיבוצים. אני עדיין זוכר את התרגשות המדריכים במקום כשנודע להם שאתה הוא ה"אופה".
האמנת בדרכי הקיבוץ, היית גאה בו ותמיד היית מרוצה ממה שהיה לך. גם כשרצינו שתעמוד ותדרוש את המגיע לך, לא יכולת לעשות זאת, כי זה לא היה באופייך.
לא אהבת את השינוי שעבר הקיבוץ בזמן האחרון. הרבה פעמים הגיעו הויכוחים בינינו למבוי סתום, אך תמיד אמרת שאתה לא רוצה להחליט בשבילנו (הצעירים) איך לחיות.
מי שהכיר אותך ועבד איתך, ידע איזה פרפקציוניסט היית, ושבתחום הסדר והדייקנות אין שני לך. גם כשהיית כבר חולה מאוד, היית הולך בשבתות לצורון כדי לסדר את הבלאגן שעשו לך בניירת. על ספירות מלאי ו"איזואים" למיניהם חבל בכלל לדבר.
היית מהנהגים הראשונים של הקיבוץ, ועד היום תלויה במזכירות תמונה שלך ליד ההגה. בהשכבות בפעוטון ובגן תמיד היית מספר על המק הירוק והנסיעות שלך בארץ.
לאחר שנות רווקות ארוכות (ארוכות מדי לטעמנו), התחתנת עם אמא והקמת כאן בית עם שלושה ילדים ושבעה נכדים שאוהבים אותך מאוד.
לא רבים יודעים וזוכרים איזה רקדן וזמר היית. היית הולך לכל המסיבות ורוקד, ובפסח היית שר במקהלה.
תמיד חשבת על הסובבים אותך לפני שחשבת על עצמך. ניסית להקל על כולם. אפילו בבית הסיעודי, בחודשים האחרונים, היה חשוב לך לא להיות למעמסה גדולה מדי. בשנים האחרונות חלית מאוד וכדרכך אמרת: "נו מה, זה מה שיש". נלחמת בגבורה ובכבוד במחלה ולא נכנעת עד יומך האחרון. בגיל שמונים עברת ניתוח קשה שצעירים ממך לא עוברים, והצלחת. אך המחלה הייתה חזקה ממך.
היה לנו קשה ואתה ידעת זאת. אנחנו מודים לך על שזכינו להיות המשפחה שלך.
אתה בטח כבר דואג מה עם אמא - אל תדאג, יהיה בסדר. אנחנו נעזור לה ונהיה לצידה תמיד.
הרבה יודעים שהיית שחקן כדורגל בכפר סבא. מעט יודעים על האהבה שלך לספורט, לכדורגל ובפרט להפועל תל אביב. את השיר הבא אנחנו מקדישים לך (אם אתה יכול לדבר עם מישהו שם למעלה, אז שיעזרו בשבוע הבא במוסקבה).
הפרידה קשה לנו ואתה כבר חסר לנו. אוהבים אותך ונזכור אותך תמיד.
אמא, רן, עודד, דבורה וכל המשפחה. 

--------------------------------------------------------------------------------
 
דברים של עובדי צורון

מעל עשרים שנה עבד לוי בצורון, והיה שותף לגידולו והתפתחותו של המפעל.
בתחילה עבד בייצור, ואחר כך בניהול המחסנים והמלאי. לוי היה שותף במלוא מובן המילה, מסור, מעורב ואכפתניק.
יסודיותו היתה נדבך חשוב בחיי המפעל, שתפקודו תלוי בפרטים הקטנים, עד קוצו של יוד. כשנתגלתה בעיה או טעות ברישום המלאי, לא היה מרפה ממנה וכל המפעל עמד למסדר נוסף עד לפתרון התעלומה.
לוי אהב את עבודתו במפעל. אפשר היה לפגוש אותו בערבים ובשבתות, מטפל ברישומים ובמלאים. גם כשהמחלה פשטה בגופו, הוא לא ויתר והמשיך להגיע למפעל כל עוד עמד לו כוחו.
לוי אהב א הקיבוץ וסיפוריו היו מרתקים, אהב לספר על המאפיה, משאית ה- MACK וימיו הראשונים של הקיבוץ.
תחסר תשובתו הנצחית "יכול להיות יותר גרוע" לשאלה בבוקר "מה נשמע?".
יחסר לנו לוי על נועם הליכותיו, יושרו, חריצותו וצניעותו.

עובדי צורון

--------------------------------------------------------------------------------
 
ליד הקבר - יהודית איילון

לוי הלך מאיתנו שבע ימים ארוכים וטובים, ואף כי שנותיו האחרונות היו בייסורים לבסוף מת מיתת נשיקה, כפי שהוא רצה, בבית במעגן מיכאל.
מעגן מיכאל היה חלק מלוי, ולוי היה חלק ממעגן מיכאל מאז היווסדו.
לוי בא משבט הצופים בכפר סבא, עטורת הפרדסים, בטרם הפכה לעיר. יחד עם חיימק'ה לוי, יבדל לחיים ארוכים, הגיעו לגרעין הצופים א' בבית השיטה. שם התגבש הגרעין ושם, בערב חג השבועות תש"ג, נשמעו המילים המפורסמות:"אנחנו 22 צופים, החלטנו להקים ישוב..."
מאז החל המסלול המשותף שלנו ושל לוי. תחילה למד מסגרות, אחר כך השתלם בנהיגה בהיותו "SCCOND DRIVER", מונח שבינתיים עבר מהעולם, על המשאיות הכבדות בבית השיטה.
כשעברנו לפרדס חנה, התחלנו לבסס את מעמדנו הכלכלי. לוי נהג משאיות כבדות לבניית מחנות הצבא הבריטי, שצצו אז בפרדס חנה מכל עבריה. בימי פרדס חנה העליזים, היה לוי שמח וטוב לב, מרבה בשיחה ונוח לבריות. יחד עבדנו, שרנו במקהלות, ולוי הרווק היה פרטנר מבוקש ביותר.
עברנו לרחובות, ולוי המשיך תחילה בעבודות מסגרות ונהגות, עד שהתעורר הצורך "באופה היודע לשמור סוד",וצריך היה להכשיר כזה. לוי אמר:"מה הבעיה? בשבוע אני לומד את זה". כך זכינו גם בלחם טרי וגם בפיתות עם בצל, שהיה מכין לילדים, ומורח אותם בריחן נפלא שהיה הולך מקצה המחנה ועד קצהו!
אנחנו עולים להתיישבות. אולפן שני, ולוי הופך את עורו, ומפרטנר לריקודים הוא הופך לבעל משפחה, מיושב ושמח בחלקו.
שנים גרנו בשכנות, (בבתים עם מטרז' של 40 מ"ר), והימים ימי גידול הילדים, ושעות ארוכות מבלים ב"פלברה" על הדשא. לוי היה איש חברה ומשפחה, נוסף על היותו חרוץ ומסודר בעבודתו.
צורון, מחסן המוסך, כל מה שעשה בהתמדה עשה, ובתשומת לב לכל פרט! תכונה שלא תמיד התברכו בה!
על אף האיחור בהקמת משפחה, זכית לבנים ולבני בנים, היית בעל נאמן, אבא וסבא מסור למופת.

יהודית איילון
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
לדוד לוי

רנצ'יק חמוד,
הייתי נורא עצובה אתמול והרגשתי שאם לא בעל פה אז חייבת לאמר משהו בכתב, וזה מה שיצא לי.
לוי,
בשבילי היית דוד,
דוד אוהב ואמיתי
בחיוך אותי ליווית,
מיום הולדתי

זוכרת אותך מספר סיפורים
מפליג בהסברים וצוחק,
נוהג בקלנועית בשבילי הקיבוץ
כמו פעם, גבוה על המק
שואל מה נשמע ומה שלום הילדים
בחום שאיננו פוסק

כששמעתי שמאתנו הלכת, פרצתי בבכי
כי בשבילי תמיד היית
דוד אוהב אמיתי

שרהל'ה
כהנצ'יק
עודדי ודבי
ביום כזה כואב
שולחת לכלכם חיבוק
מתגעגע ואוהב

--------------------------------------------------------------------------------
 
לזכרו של לוי כהן במלאת שנה למותו

שנה חלפה מאז נפרדנו מלוי ואני אחותו הצעירה רוצה לספר לכם עליו, כפי שהכרתיו, ועל בית ההורים שלנו שבו גדל ובו עוצבה אישיותו.
הורינו ישראל ולאה אנצ'יקובסקי כהן ז"ל היו אנשים דתיים לאומיים.
אבא נולד בשנת 1882 בפולין. משפט דרייפוס הפך אותו לציוני נלהב והוא החליט לעלות ארצה, כיוון שהגיע למסקנה שיהודי חייב לחיות במולדתו ולבנות אותה.
וכך בשנת 1906 עלו הורינו ארצה והתישבו בתל אביב. אבא היה פעיל בתנועה הציונית "הפועל הצעיר" ובמקביל עבד כמורה למלאכה ונגרות בגימנסיה הרצליה בתל אביב.
בשנת 1920 נולד לוי בתל אביב וכעבור כמה שנים עברנו לגור בכפר סבא.
לוי היה תלמיד טוב, מסודר, קפדן ואסתטי. בכתב ידו היפה ניכרו תכונותיו אלה.
בתקופה נעוריו בבית אני זוכרת את לוי עוזר להורים בעבודתם בבית ובפרנסה, משחק בנבחרת הכדורגל של כפר סבא ועסוק בפעילות חברתית בתנועה.
לוי היה המדריך והרוח החיה בקן "הצופים" בכפר סבא ואני זוכרת שלאחר סעודת ליל השבת בבית הוא היה הולך לשם לרקוד ולשיר. אבי ז"ל שהיה אדם שומר מסורת נתן לו את החופש לעשות כרצונו.
יסודות החינוך היהודי מסורתי שקיבל לוי בבית אבא ליוו אותו לאורך כל חייו. הוא ידע להתפלל בימות החול והחגים, הכיר מנהגים ומסורות, הלכות אבלות וכשרות ובשעת הצורך עזר לכל מי שביקש ממנו עצה או הדרכה.
בגיל 18 עזב לוי את בית אבא ופנה להגשים את חלומו. הוא הצטרף לגרעין בקיבוץ בית השיטה יחד עם חברו חיים לוי. מאוחר יותר עבר הגרעין בחשאיות לרחובות. לוי נפצע כאשר עבד שם במאפיה, אך כיוון שלא רצה להדאיג את ההורים הוא דאג שלא ידעו על כך. רק כשהחלים, בא וסיפר על הפציעה.
לאחר מלחמת העצמאות עבר לוי עם חברי גרעין הצופים לישוב קבע במעגן מיכאל.
לוי היה אדם ישר שפיו וליבו שווים. הוא היה אדם אחראי, חרוץ ומסור וגם כשהיה כבר חולה השתדל להמשיך ולעבוד ככל יכולתו בצורון.
לאחר נישואיו לשרה, אותה הכיר באולפן שבקיבוץ, התרחבה המשפחה ונולדו רן עודד ודבורל'ה.
מביקורי בקיבוץ באותן שנים, אני זוכרת את לוי רוכב על אופניים בערב לבתי הילדים כדי להשכיב אותם לישון, דואג ומטפל בהם במסירות ואהבה רבה.
משפחתו עמדה לימינו כל השנים ובעיקר תמכה בו בשעותיו הקשות, בשנים האחרונות כשחלה.
לוי זכה, יחד עם שרה כמובן, לראות בהולדתם וגדילתם של שבעה נכדים ונכדות מקסימים - שהגדולים שביניהם מרגישים בודאי בחסרונו.
לוי חי את חייו כפי שרצה, במקום שאהב, עם חברים איתם עשה דרך ארוכת שנים ומעשים ובחיק משפחתו האוהבת.
את מנוחתו האחרונה מצא לוי באדמת הקיבוץ שהיה מהגרעין הראשון של מיסדיו ובו חי מעל יובל שנים. בכך נסגר מעגל חיים שלם של הקמה, בניה ויצירת יש מאין.

יהא זכרו של לוי ברוך
ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים !

חיה שקד 

--------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה 

בעלה של  שרה כהן 
 

סה"כ 0 נרות נשמה הודלקו
 
בניית אתרים