חיפוש


יום שני, 25 ספטמבר2017
בגדהושא
28293031010203
04050607080910
11121314151617
18192021222324
25262728293001

בר ניר 1966-1986

שם משפחה בר 
שם פרטי ניר 
תאריך לידה 7.1.1966 ט"ו טבת תשכ"ו 
תאריך פטירה 12.6.1986 ה' סיון תשמ'ו 
שם האב יצחק 
שם האם מאירה 
ארץ מוצא  ישראל - עברון 
מקום קבורה בית העלמין מעגן מיכאל 

אודות ניר

עכשיו, בפרספקטיבה של זמן, כשעברו 7 השנים הקשות, נוכל אולי לצפות לשנים משלימות יותר, כועסות פחות.
ומובן שקשה לסכם גם את הזמן ובמיוחד את האדם.
ניר היה ילד יפה במלוא מובן המילה.
ניר היה כמו יין שמשתבח עם הזמן, לאט לאט נוצרה בו מין ארומה מיוחדת שמקורביו, רק הם יכלו באמת לעמוד על טיבה.
ועדין "יום רודף יום, וליל רודף ליל", ואנחנו בשלנו, נמשיך להיזכר ולחיות את החי המת - המת החי.

ניר ייזכר בעינינו כילד רגיש, אוהב חברה, נוח ונעים שאינו מתנשא, סבלני ובעל זיכרון משובח, ביישנות - הפכה אצלו לטבע, שממנה לא הצליח להיגמל...
מאוחר יותר אהב ללמוד בדרכו שלו ולא דרך בית הספר, שם ציפו לו קשיים רבים.
חיבה רבה פיתח עם המעבר למעגן-מיכאל, לימאות ולמדגה.
מימש עצמו גם דרך הקראטה ואימוני החתירה, יחד עם כדורסל וכדורגל.
בתחנתו האחרונה - בצבא כחובש ומ"כ בצנחנים, שבה את לבם של מפקדיו וחייליו, היה מסור ואחראי, דבקות במשימה, היה ביטוי שהולם לו, והיה מועמד לקורס קצינים שאותו לא הגשים.

שנה לאחר נסיגת צה"ל מלבנון (86') והישיבה ברצועת הביטחון, ניר שומר על הקו ובדרכו הביתה, לערב חג שבועות נהרג באחת הדרכים הפחות הולמות אותו, הוא לא מת כגיבור בקרב, אלא - בעת פתיחת ציר שגרתית, טעות אנוש הפכה אותו בשבילנו, לזיכרון עולמים.
הוא הפך להיות שדה חרוש, בו לכל תלם הייתה משמעות שהלכה והעמיקה באדמה, והייתה מוכנה לתת את יבולה. הכל היה מוכן, הכל ציפה להתגשמויות כקצין בדרך, כחבר שנשאר לתמיד.

יהי זכרו משתבח עם הזמן, וברוך מאד.

דברים שנכתבו על ידי סבתו של ניר לאחר מותו

אין זה נוהג בעולם שסבתא תכתוב על נכדה בזמן עבר. להפך הוא, ולכן לא קל לי להיות מודעת שלא אראה את חיוכו, לא אשמע את הערותיו הקצת עוקצניות ,כאשר איני מסוגלת, להבין אי אלו ביטויים צבאיים.
נירי השובב, נירי עם העיניים הגדולות היפות, נירי שמתחת החספוס הצברי היה לו לב רך ואוהב. אין יום שדבר מה יזכיר לי אותו במצבים שונים ובהקשרים שונים.
למשל, אף פעם לא ראיתי אותו מלובש יפה ומסודר, למרות שפע הבגדים שהיו לו, ושקניתי לו בהזדמנויות שונות.
הוא תמיד הופיע עם מכנסיים מרופטים, חולצה ללא צבע וגיל, וכמובן בנעלי בית. כסבתא החייבת להבין קיבלתי אותו גם כך (השתדלתי לא להעיר) כי הבנתי שנח לו וטוב לו בלבוש הזה.
בפעם האחרונה שראיתי אותו כשנפגשנו בראש הנקרה, הוא היה במדים, מסודר ונעול ללא רבב.
או למשל הבלורית שהייתה לו כשעוד למד. היה לו שיער סמיך, מתולתל ונהנה לסובב את התלהלים כשישב לקרוא או סיפר בדיחות שלו.
אינני יודעת אם מסרק אי פעם נכנס לבלורית הזו, אבל יש לציין שלמרות כל המראה הזרוק הזה, החיצוני והמטעה, היה נקי ויפה. כך אהבנו אותו וכך נזכור אותו.
כילד קטן אהב לשמוע סיפורים, לשבת על הברכיים ולהתרפק. אהב וביקש שנשב על ידו כאשר הוא צפה בתכנית טלויזיה לילדים ושאהיה שותפה לחוויותיו.
ידע להראות את חיבתו בדרכו שלו, במילה ובחיוך שאמרו הרבה. בביקורים הראשונים לאחר שעברו למעגן מיכאל כשרציתי לנשק לו, לא כל כך כך נתן והרפיתי ממנו. והנה פתאום, יום אחד כשבא עם כולם לביקור והוא כבר גדול (בגובה עבר אותי מזמן)נכנס והתכופף, והושיט אל הלחי שלו לנשיקה. איזו סבתא לא תנצל הזדמנות כזו לנשק לנכדה אפילו אם יש לו קצת זקן?
כשהיה בין שנתיים או שלוש שנים עבר ניתוח קטן, וכשחזר מבית החולים היה עליו עוד לשמור ולא לרדת מהמיטה, ביקש שנקנה לו אווירון עם מצנח (זה היה בחורף). עברתי בכמה חנויות צעצועים בנהריה עד שמצאתי את האווירון ואחר כך ישבנו על ידו והוא העיף אותו ממיטתו. ואנחנו ההורים וסבא וסבתא רצנו להרים את האווירון וחוזר חלילה.

כאח, בין שתי אחיות, לא היה לו תמיד קל. אהב להציק סתם ללא סיבה (או ללא סיבה נראית לעין) בעיקר עם חן. עם איריס הקרב התנהל בחילופי גידופים ומילים לא יפות, אנו כסבא וסבתא ידענו שיום אחד כל הדברים האלה יפסקו כאשר יתבגרו וכך זה היה.

הבגרות האמיתית באה עם גיוסו לצבא. פתאום נעשה רציני, שיתף את כולם בחוויותיו, ואנחנו התייחסנו אליו אחרת היה גבר צעיר, אחראי, "אוכל" אותה לא פעם, מתגבר על מגבלות פיזיות, עובר קורס צניחה, משתתף במסעות ארוכים ושמח וגאה על שהתגבר על מצבים קשים, שהוא אחד מכולם.
היה גאה שעבר קורס חובשים. אמר לי "לא האמנתי שאני יכול ללמוד". ניסה לא פעם ליישם את ידיעותיו על בני משפחתו למורת רוחם.

הנה כאן סיפרתי ללא סדר את זיכרונותי על ניר, ובטוחה שיש עוד הרבה לספר, כי הוא איתי ואיתנו כל הזמן ותמיד יחסר לנו ולא נפסיק לדבר עליו. 

 

סה"כ 11 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי יהורם עמר בתאריך  30/04/2017
קרבה: צבא
 תהיה מנוחתו בגן עדן -לוחם ומפקד מיוחד
נר נשמה הודלק על ידי לורן טרבלסי בתאריך  05/05/2014
 יהי זכרו ברוך
נר נשמה הודלק על ידי שלום בן יאיר בתאריך  15/04/2013
קרבה: חייל מחלקה
מקום מגורים: רחובות
 זוכר אותך תמיד..
נר נשמה הודלק על ידי חן בר בתאריך  24/04/2012
 
נר נשמה הודלק על ידי לי זילברשטיין בתאריך  06/05/2008
קרבה: חברה של רון מרכס
מקום מגורים: כרמיאל
  זוכרים לעד תנחומים רבים למשפחה - זוכרים לעד
נר נשמה הודלק על ידי משפחת מרכס בתאריך  06/05/2008
קרבה: בני דודים
מקום מגורים: עברון
  ליום השנה תנחומים למשפחה
נר נשמה הודלק על ידי משפחת שני - לאור -רוטמן בתאריך  06/05/2008
קרבה: קרובי משפחה מחולון
 זוכרים לעד גם אחרי 22 שנים עדין חרוט בזיכרנו
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  06/05/2008
 
נר נשמה הודלק על ידי איריס ועוזי דיין בתאריך  14/06/2004
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 כמה שאתה חסר, ככה אתה קיים
נר נשמה הודלק על ידי שולה מינה וגילי בתאריך  25/04/2004
קרבה: המשפחה מפרדס חנה
 
נר נשמה הודלק על ידי הדר בתאריך  28/02/2004
מקום מגורים: ינוב
  יהי זכרו ברוך... תנחומיי למשפחה, גם לאחר כמעט 18 שנה...
 
בניית אתרים