חיפוש


יום שישי, 13 דצמבר2019
אבגדהוש
01020304050607
08091011121314
15161718192021
22232425262728
29303101020304

בציר יהושע 1943-2003

שם משפחה בציר 
שם פרטי יהושוע 
כינוי שוקי 
תאריך לידה 27.6.1943 כ"ד סיון תשס"ד 
תאריך פטירה 26.11.2003 א` כסלו תשס"ד 
שם האב יפת 
שם האם שולמית 
שם בן/בת הזוג מאירליין 
שם בן/בת זוג נוסף מיכל הדר 
שמות הילדים גלעד, מידד, ליאורה, נטע, עידן, דורון 
ארץ מוצא פתח תקוה - ישראל 
מקום קבורה בית העלמין מעגן מיכאל 

קורות חיים

אבא נולד בשנת 1943 בפתח תקווה בן ליפת ושולמית בציר. משפחה ברוכת ילדים (11 אחים. ‏אבא הבן השביעי, והצעיר- יוסי בציר). המשפחה עלתה בהפלגה מתימן בשנת 1936 לפני קום המדינה, מתוך אמונה ואידיאולוגיה.
בשנת 1944 עברה המשפחה לגור בנתניה בשכונת עין התכלת.
אבא גדל בנתניה במשפחה דתית ותמיד התחמק מתפילות כדי לברוח לים או לשחק כדורגל.
בסיום בית הספר היסודי עזב אבא את ביה"ס והחל לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.
בגיל 16 עבר לגור במעגן מיכאל במסגרת ההכשרה. בגיל 18 התגייס לצבא ושירת בנחל מוצנח בנווה אור.
בשנת 1964 התחתן אבא עם מאירלין ונולדו להם 4 ילדים – גלעד, מידד, ליאורה ונטע.
בשנה זו התחיל אבא לעבוד ב"פלסאון" כאיש טכני ולאט לאט הפגין ידע כישרון והתמדה שכה ‏אפיינו אותו
והגיע לדרגת ניהול אולם היצור.
לאחר 30 שנה של ניהול ועבודה במפעל "פלסאון" מילא אבא תפקידים שונים בקהילה ולאחר מכן ‏עבר לעבוד ב"ריאון" כיועץ בכיר בהזרקה.
במהלך שנים אלו התרחבה משפחתנו ונוספו עידן ודורון ילדים ליהושע ומיכל הדר.
בנוסף לעבודתו השגרתית היה אבא איש ההגברה של המשק באירועיו השונים, ומאוחר יותר לקח ‏על עצמו את נושא תיקוני האלקטרוניקה והטלוויזיות לחברים. גם כאן השקיע אבא את נשמתו ‏במתן שירות עם כל הלב לצעירים ולמבוגרים כאחד, ואף ממיטת חוליו המשיך אבא וטיפל ‏בבקשות ובפניות של חברים.
לקראת סוף שנת 2002 התגלתה אצל אבא מחלת הסרטן, ולאחר טיפולים קשים ומייסרים ומספר ‏ניתוחים,
הצליחה המחלה להכניע את אבא שנפטר ב – א' בכסלו תשס"ד.
נזכור את אבא כאיש חם ואוהב, מסור לעבודתו ולמשפחתו. מופנם, עצמאי, צנוע בדרישותיו ‏כלפי הקרובים אליו, בעל לב רחב ונתינה בלתי נלאית לכל הסובבים אותו.
יהי זכרו ברוך!

דברים ליד הקבר - בניו

אבא,
כל כך קשה לנו להפרד ממך ואנחנו לא יודעים איך לעשות את זה.
היית לנו אב יקר ומתחשב תמיד הבנת אותנו גם כשהיינו מאוד קשים.
לפעמים כעסנו ולפעמים שמחנו אבל מה שלא היה תמיד היית לצידנו.
גם כשהמצב כבר היה ממש קשה הגעת לראות את גשר החבלים שלי ושל אביה
‏ וגם כשכאב לך באת לבקר אותנו בבית והיית ממש גיבור.
שהיית בבית הסיעודי כבר היה קשה לנו לראות אותך ואת הסבל שעובר עליך אבל תמיד האמנו
שתהיה חזק תתגבר על המחלה.
עכשיו בלית ברירה אנו נאלצים להפרד .
תהיה חסר לנו מאוד ואנחנו נתגעגע אליך תמיד
אוהבים אותך וחושבים עליך תמיד
עידן, דורון, אמא, נטלי וליבי

אבא,
אנחנו יושבים וחושבים, רוצים לתאר את מהלך חייך,
מנתניה ועד הגיעך לקיבוץ הבית. מהחתונה ועד הקמת המשפחה.
על השתלבותך בפלסאון והפגנת מסירות ואחריות לאין קץ.
חושבים, מנסים וזה קשה – כשכל מה שהלב זוכר זה את השנה האחרונה.
שנה של קירבה עם המון חום ואהבה.
רוצים שתדע שידענו.
ידענו שקשה לך המצב, המחלה, הסרטן.
וגם ברגעים הקשים ביותר השתדלת לשמור על עצמאות.
אך השבועות האחרונים הכריעו אותך ולנו ניתנה הזכות לטפל ולהעניק לך את כל האהבה והתמיכה שבעולם,
שלמדנו ממך, ממסירותך הגדולה עם כל הלב והנשמה.
טוב לבך השקט, החריצות והיושר הפנימי, שימשו נר לרגלינו בבגרותנו.
"...לתת בלי לרצות לקחת, ולא מתוך הרגל..."
אוהבים הילדים. 

--------------------------------------------------------------------------------
 
דברים שנאמרו ליד הקבר - על שוקי החמוד והאהוב

על שוקי החמוד והאהוב שאיננו עוד.
אנו חיים בקהילה רב גילית כל כך גדולה, שכבר מזמן אינני מכירה את כל החברים. את שוקי היכרתי בהיותו איש תחזוקה של הטלוויזיות שלנו, של הזקנים. די היה לצלצל לו שיופיע, בו ביום, גם אם אמרתי לו שיבא רק כאשר הוא באמת יכול. תמיד היה בא במאור פנים ובחיוך מלבב ותוך כמה דקות היה מסדר מה שהיה מופלא מיכולתי הבלתי טכנולוגית. משרת ציבור חביב למופת.
כשדיברתי אודותיו, תמיד כיניתיו בשם "למדווניק" כאחד מ 36 הצדיקים הנסתרים. שמחתי כשפגשתי את אחד מבניו הקטנים ויכולתי לומר לו שאבא שלו הוא האיש הכי טוב בעולם שאני מכירה.
הקטן זרח.
מעולם לא זכיתי לתודה יפה יותר מזו ששמעתי מפי שוקי.
כמה ימים אחר שנתתי לו את אחד מספרי במתנה, אמר לי: "מסתבר שלא צריכים לחכות לגמול בעולם הבא, אפשר לקבלו גם בעולם הזה". מה צר שכה מוקדם עזב לשם. טוב שתמו ייסוריו בעולם הזה.
בקהילה היפה שלנו, לא הכל תכלת וזהב, כמו בכל חברה אנושית. ברגעים של עצב, כעס ועצבים, אני נאחזת במחשבה שעדיין חיים כאן אנשים רבים שאני שמחה וגאה להיות שותפה שלהם.
שוקי היה אחד מהם.
נעמי זורע.
 

 
עם סתימת גולל/ בנימין הלוי

עִם סְתִימַת גוֹלֵל – בנימין הלוי
אֵל מָלֵא רַחֲמִים
שֶׁשִׁלַּח בָּךָ סַרְטָן וְיִסּוּרִים אֲיֻמִּים
שֶׁעֵינָיו לֹא רָאוּ
אֵיך אֻכַּלְתָּ וְגַוַעתָּ
כִּי הוּא
שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים
אֶת דְּוַיִּךָ לֹא תָּמַךְ
דִּמְעָתֵךָ לֹא מָחָה
וּבְּזַעֲקֵךָ לֹא עָנָה
עַכְשָו יְסַלְסְלוּ לוֹ
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה
וְבְנֵךָ יָתוֹם חָדָשׁ
יְפָאֵר לוֹ
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ
וְכָשׁוֹל וּמָעוֹד בְּרִגְבֵי אֲרָמִית לֹא יָבִין
יַצְדִּיק אֶת הַדִּין
תְּהֵא נִשְׁמָתֵךָ צְרוּרָה
עִם הַחַיִּים
   
 
הספד - עלי אלון

אֲנָשִׁים צְנוּעִים בֶּאֱמֶת
גַּם מוֹתָם חֲרִישִי,
כִּמְעַט כְּמִתְנַצֵּל: אָנָּא,
סִלְחוּ לִי עַל הַטִּרְחָה,
לֹא יָכֹלְתִּי אַחֶרֶת.

אֲנָשִׁים צְנוּעִים מֵתִים בְּשֶׁקֶט,
כִּמְעַט בִּנְשִׁיקָה.
הַרְחֵק מִמִּלִּים.
הֵם אֵינָם נִלְקָחִים לַשָּׁמַיִם
בְּמֶרְכָּבוֹת שֶל אֵשׁ.

אֲנָשִׁים צְנוּעִים נוֹתְנִים אֶת לִבָּם בִּשְׁתִיקָה.
הֵם אֵינָם סוֹחֳבִים עַל גַבָּם אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ.
גַּם אִשָּׁה וִילָדִים הֵם מַשָּא כָּבֵד מִדַּי
לְלֵב אוֹהֵב.

רוּחַ חֲרִישִׁית מְנִיעָה אֶת עֲצֵי הָאֱגוֹז.
רֵיחַ דֶּשֶׁא קָצוּר.
בְּרָכָה לַדֶּרֶךְ. 

 
לשוקי - דברים מחבריו בפלסאון

במלאת 30 יום למותו של שוקי בציר ז"ל, אנו זוכרים בעצב ובהוקרה את האיש שהיה חלק בלתי נפרד מפלסאון במשך קרוב ל-40 שנה.
אנו משתתפים בצער משפחתו של שוקי.
הוא יחסר לכולנו.

לשוקי
בשבילי שוקי ופלסאון הם שני מושגים חופפים.
כשהגעתי לפלסאון ב-1979 שוקי כבר היה מנהל אולם הייצור והרוח החיה בהפעלת המפעל.
הוא היה מעורב בכל הנעשה סביב אולם הייצור, בתבניות, בחומרי הגלם, בהרכבה ועוד. פעל כל הזמן, רץ והתרוצץ סביב סביב ללא רגע מנוחה ובמסירות אין קץ.
תחילת דרכו של שוקי בפלסאון לפני קרוב ל-40 שנה הייתה באולם הייצור בהחלפת תבניות ובאחזקה.
שוקי בורך בגישה טכנית מיוחדת במינה, הוא ממש "חש" את המכונות ואת צרכיהן. בלי לימודים פורמאליים ארוכים ובלי תעודות וציונים שוקי הצליח להבין את המכונות והציוד ולהוציא מהם את המכסימום.
מאוחר יותר קיבל עליו את ניהול אולם הייצור עם הגידול המתמיד במספר המכונות, בהיקפי הייצור ובמורכבות התבניות.
שנים רבות שוקי ניהל את אולם הייצור, וגם כאשר התחלף בתפקידו המשיך ללוות את תהליכי הייצור וההזרקה במפעלים רבים כולל, עד לפני כמה שנים, בריאון.
שוקי יוחד במספר תכונות נפלאות שכולנו נהנינו מהן.
ראשית, שוקי היה חרוץ ומסור בצורה בלתי רגילה. המעורבות והאכפתיות שלו בכל מה שנוגע לפלסאון היו לשם דבר בינינו.
היה ברור לכולנו שבכל תקלה ובעיה אפשר תמיד לפנות אליו בכל שעות היום והלילה, והוא יגיע ברצון לתמוך, לעזור ולפתור את הקשיים.
מעבר לכל זה שוקי היה פשוט בן אדם טוב. טוב ליבו של שוקי בא לידי ביטוי בשקט ובצנעה. הנכונות שלו לשרת אנשים, הרצון לסייע, הלכו והעמיקו עם הזמן ובמיוחד באו לידי ביטוי בשנים האחרונות כאשר היה אחראי על תיקוני האלקטרוניקה ועסק במתן שירות לחברים.
כולנו למדנו להוקיר את שוקי, להעריך אותו ולאהוב אותו.
מותו הוא אבדה למשפחה ולכולנו.
יהי זכרו ברוך.
אילן טסלר
לזכרו של יהושע
מעטים האנשים שזכו בחייהם לקבל את הערכת החברה לפועלם. יהושע נפרד מאיתנו לאחר מאבק קשה על חייו, וכפי שעבד ופעל לאורך כל חייו – עוד מעשה, עוד מאמץ, ואני אצליח לגבור על הקשיים.
יהושע זכה לקבל את הערכת החברה בכל תחום ונושא בו עסק, בלי רעש ופעמונים, ועם חיוך ביישני, נתן עיתותיו לכלל.
שוקי הגיע לפלסאון לאחר "משבר", בניסיון להמשיך את חייו כאן. היו לו קשה להיות במצב זה, אך מהר מאוד התגלה בכל עצמתו ויכולתו. תפס את מקומו המקצועי, למד את דרך העשייה, השתלב ולאט לאט הגיע לריכוז אולם הייצור באחריות, מסירות והקרבה בלתי מתפשרת.
בצד עבודתו במפעל שוקי התנדב לכל אשר נקרא: היה הראשון שהקים את מערכת ההגברה בקיבוץ, שהייתה מאוד פשוטה וניידת. בכל אירוע יהושע הניח את המיכשור, מתח את הכבלים, כיוון את המיקרופונים, בדק שוב ושוב. לפני מסיבות, חגיגות ואסיפות הגיע לפני כולם והלך לביתו לאחר שסיים לפרק ולאחסן את המערכת.
"נתן את כולו" – לגבי יהושע אין זו מליצה. ביקש שיקראו לו בכל שעות היום והלילה בכל בעיה ותקלה. נכון שזה היה בעידן אחר – לא חישבו את השעות, לא היה יום חופשי, לא ניתן פיצוי כזה או אחר על המאמץ; אבל גם בנורמות העבר יהושע היה מעל ומעבר.
יהושע היה בין החברים שעיצבו את אופיו היחודי של המפעל. ביצירה זו השאיר את חותמו ועל כך גאוותו-גאוותנו.
ניסים כהן

יהושע בציר – שלושים למותו

כמעט וקשה להאמין אבל שוקי איננו.
לפני יותר משלושים שנה התחלתי לעבוד בפלסאון, והוא היה שם כאחד מהצוות הטכני.
הוא גם גר לידי בשכונת "התקווה" (התקווה של צריפים, הוא בצריף משפחה ואני בצריף לקראת משפחה), בחור צעיר, נחמד, עליז ובעל חושים טכניים מעולים. אמנם לא למד, אבל הבנה כמו שלו, הייתה יוצאת דופן .
צניעותו ופשטותו הוליכה שולל את כולנו, אך עם הזמן למדתי להעריך אותו על תכונות אלו ולהבחין בדואליות בה התאפיין שוקי.
אחר כך פגשתי אותו שנית כאשר התחלתי לעבוד במערכת האיכות, למדנו שוב להכיר ולהבין זה את זה. היו חילוקי דעות ואף ויכוחים, אבל תמיד ברוח טובה, ברוח ששוקי בחר לו כדרך חיים.
במפגש היום-יומי, כמו רבים אחרים שעבדו אתו, למדתי ממנו. ואילו הוא למד להכיר אותי. הספיקה לו פעם אחד בשביל ללמוד שכך אנו עשינו וכנראה שזה טוב. שוקי שכבר היה אז מלווה ולמרות זאת הכיר במה שהאחר עשה.
עם הזמן שוקי עזב את ניהול אולם הייצור ונכנסו צעירים במקומו, גם אז ידע להעריך אותם, בשיחות פרטיות הוא ציין את הערכתו לאלה שבאו אחריו.
בתקופה זו הוא יצא ללמוד, לא טכניקה כפי שציפיתי, אלא למד לצרכי הנפש, כך הבנתי ממנו.
אחר כך אפשר היה לפוגשו בכל מקום: אם בעת שעזר לחברים הותיקים, אם בחיוך כאשר קיבל את המכשיר לתיקון, וכאשר טיפל בילדיו הצעירים.
ואז הוא חלה במחלה הנוראה שהתישה אותו ולקחה אותו מאתנו.
שוקי כל כך חסר בנוף האנושי של הקיבוץ ובזה של פלסאון עד שקשה לתפוס זאת.
יהושע, יהיה זכרך ברוך.

אריה גלעד

שוקי בציר – 30 למותו

שוקי הצטרף לצוות ריאון בסוף שנת 1997 ועבד בריאון כשלוש שנים. לותיקים שבינינו, אלו שקיבלו את הכשרתם בפלסאון, היה שוקי מוכר עוד קודם לכן.
בשנתיים לאחר הרצת המפעל, עבדנו כמעט אך ורק עבור פלסאון. באותם ימים גם התחלנו להעביר מכונות הזרקה ישנות מאולם הייצור בפלסאון לריאון.
שוקי הוותיק והמנוסה, האיש שהכיר את כל מכונות ההזרקה כאת כף ידו, היה המועמד הטבעי לסייע לנו בהצבת המכונות, בהכנסתן לעבודה ובהכשרת צוות מחליפי התבניות בכל הקשור להפעלת המכונות.
עד מהרה התוודענו לשוקי האדם, החבר, איש הצוות. המשכימים קום יכלו לפגוש את שוקי בריאון עוד לפני שש בבוקר מוזג לעצמו את כוס הקפה הראשונה (מאז יש בקפיטריה שלנו קפה עם הל) ומיד יוצא לסיבוב באולם הייצור, פה בודק תנאי הזרקה, שם את טיב המוצרים המוזרקים, מייעץ ומסייע, והכל בשקט ובצניעות שכל כך אפיינו אותו.
מעולם לא הרים את קולו, אף פעם לא כפה את רצונו, בנועם ההליכות שלו שבה את לב כולם. כמי שמצוי היה כל העת בכל פרטי ההתרחשויות בפלסאון קיבל על עצמו שוקי את התפקיד של שגרירינו בפלסאון ובה בעת גם את תפקיד שגריר פלסאון בריאון.
שוקי הרגיש מחויבות עמוקה לריאון ושם לו למטרה להביא לניצול מירבי של המכונות והציוד בריאון. בזכות קשריו הטובים והידע הרב של שוקי בתחום ההזרקה קיבלנו גם עבודה בקבלנות משנה מלקוחות אחרים.
הקשר שלנו עם שוקי נמשך גם לאחר ששוקי שב הביתה לפלסאון. שוקי המשיך לבקר בריאון עד לחודשים האחרונים לחייו ועקב מקרוב אחר התפתחות המפעל.
יהי זכרו ברוך.
צוות ריאון

סה"כ 8 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי יוסי בציר בתאריך  05/02/2008
קרבה: אח
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אח יקר אח שלי יקר גאולה אמרה לי שאני צריך לחלום עליך. ואכן התחלתי לחלום עליך ואתה כל כךיפה וחכם גם בחלום . מתגעגע אליך ואל ימי שישי המשותפים של כל משפחתך ומשפחתי בחדר האוכל. חושב עליך ואוהב אותך תמיד. תמיד אתה בליבי כמו שאמא שלנו היתה אומרת לזכור ולאהוב בלב. שלך יוסי
נר נשמה הודלק על ידי אביה בתאריך  01/12/2007
קרבה: נכדה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  לסבא האהוב סבא הגעגועים אליך גדולים.. אתה מאוד חסר לי, תמיד אזכור אותך כסבא נפלא ואוהב.. וחבל שלא הספקנו לבלות הרבה ביחד... אוהבת תמיד ונוח על משכבך בשלום אביה
נר נשמה הודלק על ידי אורי בציר בתאריך  10/11/2007
קרבה: נכדה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  לסבא אני מתגעגעת אליך מאוד. אתה חסר לי. אני אוהבת אותך,וכל פעם נזכרת בך! היית סבא נחמד וחמוד. אורי
נר נשמה הודלק על ידי גלעד בציר בתאריך  10/11/2007
קרבה: בן
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 אבא יקר שלי אבא יקר שלי כמה אני מתגעגע אליך ארבע שנים עברו מאז שהלכת לנו, כמה אתה חסר לכולנו. הלב נצבט כשמזכירים אותך. חוף הים שכל כך אהבת ושמי התכלת כל כך מזכירים לי אותך. בכל צעד בעבודה אני רואה אותך ולפעמים שומע אותך בכל רגע אני ניזכר בך שוב ושוב . פרידה זה דבר עצוב זה דבר שבלב ולכן זה חשוב. אך כמו שאומרים החיים ממשיכים וצריך ללכת קדימה עם הרבה חיוכים וכשמסתכלים קדימה ומצפים לבאות יודעים שמלבד "שלום" יש גם "להתראות" שלך גיגי
נר נשמה הודלק על ידי זהבה ויוסי בציר בתאריך  09/06/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 געגועים שוקי שלנו, ושוב הגיע הקיץ ואתה חסר זוכרים את אהבתך הגדולה לקיץ ולים זוכרים את אהבתך הגדולה למשפחה זוכרים את אהבתך הגדולה לחיים הים עודנו במקומו כאילו מחכה לך המשפחה כולה מתגעגעת וכואבת והחיים שכה אהבת נלקחו ממך בטרם עת אוהבים זהבה יוסי והילדים
נר נשמה הודלק על ידי ליאורה צור בתאריך  21/08/2006
קרבה: בת
מקום מגורים: כפר בסא
 אבא אהוב אבא יקר אני יודעת שאתה לא אוהב הספדים ולא מאמין כי יש חיים אחרי המוות אבל לנו קל יותר להתמודד עם האובדן דרך המחשבה שאתה שם למעלה רואה אותנו גדלים מכיר את הנכדים ושומר עלינו. תנוח בשלום אוהבים מאוד ומתגעגעים שלומי ליאורה אופיר תומר ואלון
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  11/05/2006
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 יהי זיכרך ברוך
נר נשמה הודלק על ידי גיגי בתאריך  27/04/2004
קרבה: בן
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אבא יקר אהוב שלנו תנוח על משכבך בשלום מתגעגעים מאוד הילדים והנכדות
 
בניית אתרים