חיפוש


יום שישי, 13 דצמבר2019
אבגדהוש
01020304050607
08091011121314
15161718192021
22232425262728
29303101020304

ביטמן ג`ק יעקב 1924-2005

שם משפחה ביטמן 
שם פרטי יעקב 
כינוי ג`ק 
תאריך לידה 1924 תרפ"ד 
תאריך פטירה 27.4.2005 י"ח ניסן תשס"ב 
שמות האחים סוניה 
שם בן/בת הזוג יונה 
שמות הילדים אילן 
ארץ מוצא מנצ`סטר - אנגליה 
מקום קבורה בית העלמין מעגן מיכאל 

תולדות חייו

ז'ק נולד ב- 1924 במנצ'סטר. למד בבית ספר יהודי עד גיל 14.
מגיל 14 למד ועבד בספרות במספרה המשפחתית (וגם לאחר מכן, עבד בספרות בקיבוץ).
לאחר תקופה, החליט לעבוד כאיש מכירות לציוד יד שנייה.
בן 27 התחתן עם אשתו יונה לאחר היכרות קצרה. לאחר שנתיים נולד הבן אילן.
ב-1960 עלו לארץ ישראל, ישר לקיבוץ מעגן מיכאל: יעקב, יונה, סוניה ואילן.
בימיו הראשונים בקיבוץ, נפגש עם דודו משה כהן והא לקח אותו לעבוד במדגה. לאחר היכרות רטובה מאוד, החליט לעבוד בענף הבננות, שם עבד כ-3-4 שנים.
מאוחר יותר הוא עבד בחצרנות ילדים ואז נפגש עם כל בית מעגן מיכאל, דאג שלא יהיה מחסור בצעצועים ומשחקים לילדי הקיבוץ, שתמיד אמרו תודה מכל הלב, וגם דאג לצביעת הבתים והחצרות ולכל התיקונים שצריך.
תמיד ידע לשמח את האנשים סביבו.
ייזכר יענק'לה ביטמן בטוב ליבו וברכבת ביטמן

 

--------------------------------------------------------------------------------

יענקל'ה, אבא, סבא וחם יקר

בשנת 1960 החלטתם אתה ויונה לעלות לארץ בעקבות משה כהן (אח של יונה) שכבר היה במעגן מיכאל. הוא כתב לכם על נפלאות המדינה הצעירה, ובמיוחד על המקום המיוחד הזה, שקוראים לו מעגן מיכאל. עליתם ביחד עם אילן וסוניה ישר למעגן מיכאל, וכבר ביום הראשון לקח
אותך משה כהן לדוג איתו בורים בבריכות. ההיכרות עם הבריכות היתה מאוד רטובה מכיוון שכבר בפגישה הראשונה איתם נפלת למים.
במשך שנים רבות היית הספר של כל בני מעגן מיכאל מקטן ועד גדול, ואפילו הפרות זכו
ממך לתספורת מדי פעם. במיוחד נזכור אותך כאיש שבנה את כל הקרוסלות ומשחקי החצר של ילדי הפעוטונים והגנים. רכבת ביטמן היא כבר מזמן מושג במעגן מיכאל, שאי אפשר בלעדיו ביום הילד ובימי הולדת.
בשנים האחרונות הפורים ובמיוחד הפאב שלו אינם כמו שהיו בעבר, וכל זאת מכיוון שאתה הפסקת להכין אותו ולהיות זה שפותח אותו ראשון וסוגר אחרון.
החיוך, ההומור והשלווה שלך בכל מפגש איתך יחסרו לנו במפגשים המשפחתיים שלנו.
גאוותך הגדולה היתה לראות את הנכדים שלך מצליחים בכל מה שהם עושים.
השתייה והעישון היו חלק בלתי נפרד מחייך גם כאשר אסרו עליך הרופאים, אבל אתה החלטת שצריך ליהנות עד הסוף...
גם ההומור ושמחת החיים שלך לא עזבו אותך עד רגעיך האחרונים, למרות הסבל הרב.
בשנים האחרונות סבלת בשקט יסורים רבים, ואנחנו מקווים שעכשיו הגעת אל השלווה והרוגע.

נוח בשלום על משכבך,
אוהבים אותך מאוד, המשפחה.

--------------------------------------------------------------------------------
 
אני חופשי

אל תתאבלו עלי, עכשיו אני חופשי
אני הולך בנתיב שהאל התווה עבורי.
לקחתי את ידו כששמעתי אותו קורא
הפכתי את גבי, ועזבתי הכול.

לא יכולתי להישאר אף לא יום נוסף
לצחוק, לאהוב, לעבוד או לשחק.
משימות שלא נשלמו, יישארו לא מושלמות
בסופו של יום, מצאתי מנוחה.

אם הליכתי השאירה חלל,
מלאו אותו בזיכרונות של אושר.
ידידות, צחוק, נשיקה,
או כן, אני אתגעגע לכל אלה.

איני רוצה להכביד בזמנים של עצב
אני מאחל ששמש יום המחר תזרח עליכם.
חיי היו מלאים, רוויתי עונג
חברים טובים, זמנים טובים, מגע של אהובים.

אולי הזמן שלי היה קצר
אל תאריכו אותו עם צער מופרז.
שמחו את לבכם ושלום לכולכם
האל רצה אותי עכשיו; הוא הוציא אותי לחופשי.

את המילים כתב חבר של יענק'לה לפני שנים. במכתב שכתב יענק'לה למשפחה לפני שנפטר, ביקש להקריא את השיר על קברו.

--------------------------------------------------------------------------------
 
כל אהבתינו

ראשית ברצוני להודות לכולכם על ארגון הלווייתו של אבא, ולומר מספר מילים מהמשפחה.
למרות שידענו שימיו ספורים, הידיעה על מותו תפסה אותנו לא מוכנים, המומים ועצובים על שלא נוכל יותר לדבר איתו. בנותיי מכירות אותו כ-"מורפה" - סבא בדנית. הן זוכרות אותו כאדם שכיף להיות איתו, מלא הומור, שיכול לתקן הכל מכל ותמיד מלא רעיונות טובים. אף פעם לא חסר לו ידע ויצירתיות.
בעלי לשעבר, בנט, תמיד ציפה למפגשים עם ג'ק בטיוליו בארץ. ג'ק תמיד קרא עיתון,האזין לרדיו, ידע מה קורה בעולם ותמיד היה מעניין לשוחח איתו על הדברים.
כבתו החורגת, הכרתי את אבא מאז שהייתי בת שלוש ואמא תמיד אמרה שזה היה בגללי שההורים הכירו זה את זה. הוא נתן לי בד הברקה שכל כך רציתי בשוק באנגליה.
הדבר הטוב ביותר שההורים נתנו לי הוא אחי, בו אני גאה מאוד.
אני שמחה עבורו ועבור אמא, שהם ליוו את אבא בלכתו ללא ייסורים והוא אינו סובל עוד.

סוניה, נילה, מרים, יוזפין, בנט, קורט, מיכה ומיקס.
כולנו חושבים עליכם ומלווים אתכם בלבינו.

 

--------------------------------------------------------------------------------
 
לסבא/ שירה

אבא צלצל אלי ביום שלישי לאוסטרליה, זמן קצר אחר שחזרתי מעוד יום לא מוצלח של חיפוש עבודה. לפני שאבא התחיל לדבר, אני התחלתי לקשקש ואז הוא עצר אותי.
הוא סיפר לי שאתה בבית חולים ושהמערכות שלך קרסו, שהפעם זה רציני וזה הזמן "לעשות חושבים" אם אני רוצה לחזור הביתה או לא.
אני מצטערת שהייתי כל כך היסטרית, אבל לא ידעתי איך להתמודד עם החדשות הרעות האלה.
עמדתי בפני החלטה קשה, כואבת ומבלבלת.
סבא, אני יודעת שלא רצית שאני אבוא ואפסיק את הטיול. אני לא אשקר. היה לי מאוד קשה לחשוב על לחזור הביתה - אבל מה זה חו"ל לעומת סבא?
רציתי שמישהו יחליט בשבילי, כי זה פשוט היה קשה מדי. כולם אמרו לי שההחלטה בידיים שלי ושהם לא יכולים לעזור.
הזמנתי את הטיסה הקרובה לארץ, שמגיעה לתל אביב ב-1/5 בלילה. ואז אתה החלטת בשבילי.
אתה החלטת להפסיק להילחם ועמדת בהחלטה שלך אמיץ וגיבור.
סבתא סיפרה לי שהחזקת לה את היד, דיברת, שרת ואז הלכת.
השארת אותנו עם כל כך הרבה זכרונות.
סבא, אני כל כך אוהבת אותך ומצטערת שאני לא יכולה לבוא ולהיות שם פיזית, איתך ועם המשפחה. אבל אני פה. והחיוך היפה שלך לא יוצא ולא ייצא לי מהראש.
אתה כל כך טוב וכל כך אוהב. יש לי כל כך הרבה מזל שיש לי סבא כמוך.
מוזר ועקום לחשוב שאני לא אראה אותך יותר. יש לי אין ספור דברים להגיד ולספר לך, אבל יש לי את
כל החיים לספר עליך, לאהוב אותך ולהעריץ אותך, למרות שלא תהיה פה.
סבא – רק רציתי להגיד תודה על זה שהיית. אני מקווה שיש הרבה פאבים עם לאגר איכותי במקום אליו אתה הולך ושלא כואב לך יותר.

לעולם שלך,
שירה

--------------------------------------------------------------------------------
 
בשם צוותי הגיל הרך והילדים לדורותיהם

משפחת ביטמן היקרה
עם היוודע דבר מותו של ג'ק במערכת הגיל הרך, היתה לכולם התחברות מיידית לדמותו של ג'ק ולמזכרות הרבות שהשאיר לנו - פרי ידי הזהב שלו.
ברצוננו להביע את תנחומינו לכם ואת תודתינו לג'ק, שזכרו יהיה תמיד ברוך בקרב הילדים,ההורים והצוותים החינוכיים - על 'רכבת ביטמן', הידועה לכל, המשרתת אותנו נאמנה והופכת כל ארוע ליחודי ומיוחד.
על הקרוסלות בחצרות הגיל הרך והדברים הנפלאים שעשה, בשנים הרבות בהן עבד בגיל הרך
מתוך מסירות לעבודה ומתוך אהבה רבה לילדים, שהשיבו לו באהבה.
יהי זכרו ברוך ושמור עמנו בחום.
נטלי ונורית - רכזות הגיל הרך,
בשם צוותי הגיל הרך והילדים לדורותיהם.

סה"כ 3 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי מנו ביטמן בתאריך  19/10/2008
 צר לי שלא הכרתי אותך עוד בחייך נשמע אדם טוב כיאה למשפחת ביטמן. אנו לא מירים אך שם משפחתי גם ביטמן. יהיה זכרך ברוך.
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  10/01/2006
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 רכבת ביטמן מי לא נסע או שמע או ראה את רכבת ההפתעות רכבת ביטמן, כול אמא וילד נסעו בה וכולל גם אני ולמה קוראים לה" רכבת ביטמן" כי היה איש טוב חייכן ושמח ואוהב ילדים ולנו השאיר מזכרת ניפלאה המשמשת אותנו בימים שמחים. תודה לך בשמי ובשם כול הילדים תמיד ניזכור!
נר נשמה הודלק על ידי גלילה גובר בתאריך  27/04/2005
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  משתתפת באבלכם על האבדן - אובדן של איש שמח וטוב לב.אוהב ילדים, מבוגרים וזקנים. איש עמל עם ידי זהב ונכונות להעניק לכולנו שזכינו ליהנות ממתנותיך. מתקניך הפזורים במשק יזכירו אותך לילדים של היום ולילדים של העבר וכמובן לכל המבוגרים שבינינו. תנוח בשלוה על משכבך. אוהבת אותך תמיד - גלילה
 
בניית אתרים