חיפוש


יום רביעי, 24 אפריל2019
בגדהושא
01020304050607
08091011121314
15161718192021
22232425262728
29300102030405

נשרי עליזה 1934-2009

שם משפחה נשרי 
שם פרטי עליזה 
תאריך לידה 7.7.1934 כ"ד תמוז תרצ"ד 
תאריך פטירה 26.2.2009 ב` אדר תשס"ט 
שם האב נחמן 
שם האם נחמה 
שם בן/בת הזוג צבי 
שמות הילדים בועז 
ארץ מוצא ישראל 
מקום קבורה מעגן מיכאל 

עליזה אחותי ואמי / אחיך ובנך עודד.

ביום שביאליק נפטר, לפני 75 שנה, נולדת כבת בכורה להורינו נחמן ונחמה בשכונת כפר גנים בפתח תקווה.
ילדותך עברה עלייך בפתח תקווה בתוך חמולה גדולה שראשיה היו ממייסדי פתח תקווה. סבתנו היתה התינוקת הראשונה שנולדה במושבה הצעירה.
בנערותך בחרת להצטרף למסגרת של חברת נוער בבית השיטה שבעמק יזרעאל.
בצבא שרתת בנח"ל כמ"כית - מסלול שהוליך אותך להצטרף לקבוצת ההשלמה שתגברה את מעגן מיכאל זמן קצר לאחר העלייה לקרקע בגבעת הכורכר.
בשנים הראשונות עבדת בלול בניצוחה של מוקה דרור, לאחר מכן כמטפלת פעוטים, בבישול וכאשר התבגרת בפלסאון במחלקת השקתות.
חיינו המשותפים לא היו קלים והם לוו באובדנים קשים שהשפיעו על מהלך החיים התקין:
בהיותי בן 8, נפטרה אמנו נחמה ואת - אז אישה צעירה בת 24, נשואה לצבי נשרי, אלמן צעיר עם שתי בנות קטנות – צפרירה, חיהל'ה ובועז - פעוט משותף בן שנתיים. כך נוספתי אני, יתום צעיר בן שמונה, ורבקה, אחות יתומה בת 16, ואת קיבלת על עצמך בגיל כל כך צעיר להיות אמא לפעוט וארבעה יתומים.
40 שנה מאוחר יותר ניחתה המכה השנייה עת נהרג בני סיוון ואת הפכת לסבתא שכולה.
5 שנים מאוחר יותר חווינו שוב את אובדנה של רבקה שנפטרה בטרם עת בגיל 61.
קרני האור בחייך היו הנכדים, סיוון ז"ל, הדר, עדי, איריס, אביב ומורן. וכשבעקבות מותו של סיוון נוספו למשפחתנו גם דפי ונועם והילדים אורי ועמית, אושרך גדל מאד. בשנה האחרונה שמחת והתרגשת מאד עם חתונתם של הדר ונדב וחיכית בכיליון עיניים להיות סבתא רבא...
והיום שוב הגורל מתעתע ואנו נפרדים ממך בדיוק ביום ההולדת ה- 18 של אביב נכדך.
בימים האחרונים ליווינו וכאבנו איתך בסבלך עד שהמוות גאל אותך מייסורייך ונחמתנו היא שהם היו קצרים.
אזכרך באהבה ובהערכה.

--------------------------------------------------------------------------------

עליזה, אמא /חיהל'ה.

כמה קשה לי להיפרד ממך.
אתמול עוד התראינו בבית הסיעודי, אבל לא הספקתי להגיד לך מילים אחרונות וחשובות.
אמא עליזה, רציתי להגיד לך כמה אני אוהבת אותך. איזו אישה גדולה את תרתי משמע. רחבת לב ורחומה.
בשנים האחרונות קרה לנו דבר נפלא. התחברנו מחדש. את קירבת אותי אלייך והכנסת אותי למשפחה בחזרה.
חזרנו להיות אמא ובת. היית גאה להציג אותי בפני אחרים כבת שלך, ואני כל כך נהניתי מזה.
מאז שהגעתי הנה כתינוקת בת כמה שבועות, גידלת אותי כאמא לכל דבר, והיום אני פה כדי להודות לך על כל מה שעשית והיית בשבילי.
את תחסרי לי מאוד. מילאת אצלי חלל גדול. הבית שלך תמיד היה חם ופתוח. אהבתי את החכמה שלך ששפעה ממך בפשטות, בצורה גלויה, אמיתית וישרה. היתה בינינו הדדיות נעימה וזורמת. אפילו כשכל כך סבלת, המשכת להעניק ולהרעיף עלי מטובך ומחומך, בלי להתלונן ובלי להכביד.
היי שלום, אישה יקרה. עכשיו הסבל שלך נגמר.
אזכור אותך באהבה תמיד.

 

--------------------------------------------------------------------------------
 
ריקי בשם הנישרים

סבתא עליזה -
סבתא עליזה זה מושג במשפחה ואני חושבת שגם בקהילה. אישה גדולה – בגוף ובנשמה!
אי אפשר היה להתעלם מנוכחותה – דיברה בקול חזק – והיו לה דעות מוצקות במגוון רחב של נושאים.
היה לה לב רחב – תמיד עזרה ותרמה לנזקקים.
אהבת חייה היתה תינוקות וילדים בכלל, היא עצמה לא זכתה להוליד הרבה ילדים למרות ניסיונותיה הרבים.
איחוד המשפחה היה בשבילה ערך עליון. שנים רבות היתה עושה ארוחות משפחתיות במוצאי שבת ואהבה את כל ההמולה מסביב. כמובן שהיינו חוגגים כל חג על פי המסורת ואוי ואבוי אם היינו מנסים להציע שינוי.
השירים בחרוזים שכתבה לכל אחד ביום הולדתו הם שם דבר במשפחה.
היא אהבה מאד לטייל והרבתה לעשות זאת בארץ ובחו"ל .
עליזה היא מלכת התשבצים את זה כולם יודעים, היה לה גם חוש הומור מיוחד ושלטה בכל המערכונים של הגשש והרבתה להשתמש בציטוטים מהם במצבים המתאימים.
היא מאד העריכה ואהבה את חייה במעגן מיכאל והתגאתה מאד בגודלה ובכוחה של החברה.
המוות של סיוון וכמה שנים לאחר מכן המוות של רבקה היו שני שברים גדולים מאד בחייה והיא התמודדה איתם בגדולה רבה.
בשנים האחרונות ובמיוחד בחודשים האחרונים סבלה כאבים רבים ויכולותיה הפיזיות ירדו מאד. היא נלחמה בגבורה לשמור על עצמאותה עד הרגע האחרון.
שלשום עברה לבית הסיעודי כיוון שהיתה זקוקה לחמצן והסכימה לעשות זאת רק עד שתגיע חמצנית אליה הביתה. אתמול בלילה בועז שוחח איתה וניסה לשכנע אותה לעשות רק את הלילות בבית הסיעודי אך היא לא הסכימה.
עליזה ידעה מה מצבה ולכן חתמה מול ד"ר יואב על חוק זכויות החולה הנוטה למות על מנת שלא יאריכו את חייה.
אני יודעת שעליזה העריכה מאד את הטיפול המסור והצמוד שקבלה מצוות המרפאה. בשבועות האחרונים ידענו שאם היא לא בבית היא בביקור היומי במרפאה.
אנחנו נפרדים מסבתא עליזה – אישה גדולה - באהבה רבה.

 

--------------------------------------------------------------------------------
 
עליזה יקירתי / שרהל'ה כהן 

רק שלשום ביקרתי בחדרך וצחקנו הרבה ביחד, כמו בימים ההם. ציינת שמאז שהחלטת להפסיק את הטיפולים את שלמה עם הסוף והוטב לך, חזרת לעצמך עם הצחוק, שמחת החיים, החוכמה והיכולת לנתח דברים ולהסיק מסקנות.
יצאתי ממך וקיוויתי לעוד הרבה שעות עליזה, שעות של חברה טובה ויקרה כזו – שאין הרבה בחיים.
ועם עלות השחר קולך נדם, וישנת שנת ישרים כששלוות עולמים נסוכה על פנייך.
למרות עצב הפרידה, והגעגועים שעוד יבואו, שמחתי בשבילך שקיבלת במתנה מוות כפי שביקשת.
היית סוערת, חכמה, בעלת חוש הומור, כושר ניתוח ונתינה אין סופית לך ולמשפחתך. מכל אלו שאבתי השראה ממך ומדרכך.
וברגעי ההומור המשותפים בינינו עוד הספקת להבטיח לי שאם יש חיים אחרי המוות, תרמזי לי ותבקרי אותי בחלומות.
יהי זכרך ברוך.
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
עליזה יקרה שלנו / לאה דנא

המפגש הראשון שלי איתך היה לפני למעלה מ-55 שנה – עמדנו כמה אימהות צעירות עם ילדינו מול הפעוטון שבבית פיק"א, מביטות למעלה ומחפשות עצה איך להוריד כדור גומי שהתגלגל שם על הגג. הצטרפו עוברים ושבים וביניהם כמה חבר'ה מה"השלמה" ואת איתם, גבוהה וגדולה, נראית לנו מאד כבדה – נתת מבט ואמרת: מה הבעיה? בן-רגע טיפסת, אינני יודעת איך, על הקיר, זריזה כמו שד, נפנפת לנו מלמעלה והכדור למטה.
הבוקר, מלבינה, המנקה שלנו, אמרה לי על מותך, התחבקנו ובכינו יחד. היא מלמלה: "היתה כל כך טובה אלי".
ואני? זהו – בין לבין עברו חיים שלמים שלי ושלך – אין ספור זיכרונות, אין ספור חוויות. חיינו הצטלבו במשך השנים, קודם כל בגידול בנינו מבית התינוקות עד י"ב, פה ושם במדגריה, בפלסאון ועוד... תמיד תמיד חמה, חכמה, מבינה, רועשת, בטוחה ולא מוותרת, נלחמת, יודעת לאהוב, אוהבת ואוהבת.
אחרים יספרו עליך, אני בטוחה, יותר וטוב ממני, ובלבי תמיד תהיה פינה ששייכת לך.

--------------------------------------------------------------------------------
 
חרוזי אהבה לעליזה 

שהיתה שותפה קבועה להוויית המועדון ועזרה לנו הרבה בעיצוב אופיו. לא היה אירוע שהתקיים ללא חרוזיה, גם אם נתבקשה לחרוז ברגע האחרון. אנחנו כבר מתגעגעים.

לעליזה (עליזקה)
כשנכנסת למועדון, נכנסת כמו מלכה
זקופה, גאה, בטוחה וחזקה
קולך הרם מילא את החדר
ואנו ידענו – עליזה בסדר!
סיפרת לנו אז את כל קורותייך
שמחותייך, מכאובייך, תלאותייך.
סיפור חייך לא תמיד היה מתוק
אך על פנייך תמיד זרחה בת-שחוק.
בהומור ובשיר חיית
שובבה לא קטנה היית.
פעלת ועמלת בהרבה פינות במשק
נתת מעצמך בחריצות ובחשק.
אהבת את הקיבוץ של פעם
השינויים הרבים הוציאו ממך זעם.

ותהית לפעמים, מה הטעם...
הקפת את עצמך בבני משפחה,
והם הסבו לך הרבה שמחה.
השקעת בהם, נתת את הלב
וזה השכיח הרבה מהכאב,
שבשנים האחרונות היה מנת חלקך
כשנפרדת מסיווי ומרבקה, אחותך.
וכשמצבך הבריאותי הלך והסתבך
ואנו לא הבנו עד כמה ואיך,
לא שיערנו שהסוף כל כך קרוב,
לא חיבקנו אותך חיבוק של דוב.
ובלכתך מאיתנו נותר רק לומר,
שלא יהיה זה אותו הדבר
ושנוכחותך בינינו כה תחסר.



קשרי משפחה

בעלה צבי נשרי
בתה של נחמה בר נתן
בתו של נחמן בר נתן
אחותה של רבקה בר נתן
סבתו של סיון בר נתן
סה"כ 4 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  03/08/2010
 
נר נשמה הודלק על ידי ... בתאריך  03/04/2010
 תמיד תשארי איתי
נר נשמה הודלק על ידי שרוני בתאריך  06/03/2009
קרבה: חברה
 עליזקה כמה אני אוהבת אותך, כמה תחסרי לי.... כשנפגשנו לראשונה במועדון הורים הישן, עבדנו על הזמנה גדולה של בית שסתום. אני לא זוכרת מה בדיוק אמרנו אחת לשנייה, אבל את הרגשת שאני צועקת עלייך. אני בסך הכל ניסיתי להראות בטוחה ולתת לך הרגשה שאני יודעת מה אני עושה, כי נורא פחדתי ממך. ידעתי שאת נחשבת, יחד עם ביבה, למומחית בתחום, ושעל פיך יישק דבר.... אחר כך היה לי חשוב לשנות את הרגשתך, ולהראות לך שאת מעניינת אותי, ושאני רוצה בחברתך. מאז התקרבנו. כשקורי נולדה, הרגשתי שאת אוהבת אותה קצת כמו נכדה, ושמחת לשמור עליה בהזדמנויות שונות. בהריון עם אלי, שמחת והתרגשת בשבילי, ועקבת בציפייה אחרי ההתפתחויות. היית חמה, חכמה, קצת כמו אמא אדמה, והיה לי נעים לשבת איתך. עליזקה, אני כבר מתגעגעת. היית אישה מאוד גדולה, והשארת חלל גדול בליבי. נשיקות.
נר נשמה הודלק על ידי גלילה בתאריך  26/02/2009
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 מצטערת בכאבכם לכל המשפחה, כואבת את האובדן. אני אוהבת את עליזה מתמיד בשל חום ליבה, האיכפתיות שלה ותבונתה. שלא תדעו עוד צער
 
בניית אתרים