חיפוש


יום חמישי, 12 דצמבר2019
אבגדהוש
01020304050607
08091011121314
15161718192021
22232425262728
29303101020304

נשרי צבי 1923-2001

שם משפחה נשרי 
שם פרטי צבי 
תאריך לידה 20.8.1923 ח` אלול תרפ"ג 
תאריך פטירה 8.3.2001 י"ג אדר תשס"א 
שם בן/בת הזוג עליזה 
שמות הילדים צפרירה, חיה, בועז 
ארץ מוצא גרמניה 
מקום קבורה מעגן מיכאל 

קורות חייו

צבי נולד ב-20.8.1923 בגרמניה, כאח תאום למשה. ב- 1933, כשהיה בן 10, עלה ארצה עם הוריו, עקב עליית הנאצים לשלטון. הוא למד עד כתה ו' ואז התחיל לעבוד, תחילה בשליחויות לחנות מכולת, אחר כך בסנדלרות, כפי שעבדו אביו וסבו. ב- 1938, כשהיה בן 15, הוא זייף את גילו והצטרף לגרעין ההקמה של קיבוץ מנרה (רמים). הגרעין ישב תחילה בנס ציונה, לאחר מכן עבר לכפר גלעדי עד שעלה לקרקע במקומו הנוכחי. במנרה עבד בסנדלרות וייצור נעליים לחברים. עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס צבי לצבא והיה בין ראשוני חטיבת גולני. הוא נלחם בעמק הירדן, שם גם נפצע. עם סיום המלחמה השתחרר מהצבא, עזב את מנרה והתגייס למשטרה, אך פרש ממנה לאחר זמן קצר בגלל שקיבלו שם משתמטים מהצבא. צבי חזר לעבוד בסנדלרות. ב- 1950, התחתן ונולדה לו בתו הראשונה - צפרירה. הוא רוצה לחזור לקיבוץ אך אישתו התנגדה וכפשרה הם עזבו את תל אביב למושב עומר, ליד באר שבע, שם נולדה לו הבת השניה - חיה. מיד לאחר הלידה נפטרה אשתו והוא עזב את המושב והגיע לקיבוץ מעגן מיכאל. בקיבוץ הכיר את עליזה, המטפלת של בתו הקטנה. הם נישאו ב- 1955 ונולד להם בנם בועז. במעגן מיכאל עבד צבי תחילה במדגה ולאחר מספר שנים עבר לעסוק בסנדלרות - מקצוע שכה אהב ובו עסק עד שכלו כוחותיו. 

--------------------------------------------------------------------------------

לאבא מחיהל'ה

אבא היה אבא - אף פעם לא עזב אותי

במצבים הכי קשים תמיד היית אבא שלי. קיבלת אותי כמו שאני, גם כשהיה קשה מאוד. תמיד ידעתי שיש לי כתובת, תמיד עזרת לי. מה שאפיין אותך הייתה האופטימיות. לא נשברת, תמיד ראית את הצד הטוב שבדברים. היית אומר : "צריך לראות את הטוב גם במצבים קשים". היית שמח בחלקך. לא התלוננת, לא היית מר נפש. הכרת תודה והערכה לטיפול בך ולא קיבלת זאת כמובן מאליו. כשהייתי שואלת אותך מה שלומך, הייתי מקבלת תשובה : "אני בסדר גמור ומה שלומך את?" תמיד חשבת ודאגת לאחרים. אבא, היית אדם טוב! אף פעם לא נתת לי להרגיש שאני מעמסה עליך או שבגללי חייך קשים. קיבלתי אותי בהבנה, אהבה, לא כעסת על המצב, לא התלוננת, לא שאלת "למה זה קורה לי?" קיבלת זאת בהשלמה. הארת פנים לכולם : זקנים כצעירים.
אני נפרדת ממך עם זכרונות טובים. תקופת המחלה שלך הייתה קשה לך ולנו, אך אנחנו כמשפחה התקרבנו מאוד, התאחדנו והשלמנו בינינו. מחלתך ליכדה אותנו מאוד ועל כך תודה לך אבא.

היה שלום - באהבה, חיהל'ה.

--------------------------------------------------------------------------------
 
לאבא מצפרירה

אבא יקר שלי,

כל כך אהבתי אותך, היית לי אב ואם גם יחד.
במשך השנים היית גם אבא לבנותי - נכדותיך ועל כך אני מודה לך גם בשמן.
לעולם אזכור לך את כל השנים בהם עזרת לי.
בשבילי תהיה תמיד כאן. אתגעגע אליך! תחסר לי כל כך.
נוח בשלום ובשלווה בקיבוץ שכה אהבת.

באהבה, מצפרירה.
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
לצבי משלומית גל

צבי נשרי - מה הוא בשבילי -

צבי הוא דמות מיוחדת בעולם של ילדות, בתוך חברה משימתית, חינוכית וביקורתית. אדם שאפשר להרגע על ידו, להרפות את המתח ולהרגיש נינוח. לבוא לבד לסנדלריה (כבר בגיל שלוש) ופשוט לשבת ולהיות עצמך. צבי הוא מוסד. הסנדלריה שלו היא בית אמיתי, פינה של שלוה ונחת. משוחחים עם צבי בחופשיות ובכיף ו"מסניפים" את דבק הסנדלרים ("צבי, תן לי להריח"). כשם שהיום נוסעים להרגע בהודו, מחפשים מקום בעולם שבו לא צריך להיות "בתפקיד", כילדים קטנים היינו הולכים לסנדלריה של צבי - שם היה באמת TO LET GO.
מכל הדמויות הבוגרות שליוו את עולם ילדותי (אולי גם בגרותי), צבי הוא בין הבודדים, המקבלים והסובלניים שמאפשרים לך להיות פשוט עצמך, וזה בשבילי הכי הרבה שאפשר שלקבל מהזולת.

שלומית גל.

--------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה

אשתו עליזה נשרי

סה"כ 1 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי עפר עמרני בתאריך  19/09/2011
קרבה: נכד האח
מקום מגורים: תל אביב
 תמיד זוכר ומאד מתגעגע
 
בניית אתרים