קורות חייה
 
יעלי נולדה ב- 26 באוגוסט 1933 , בד' באלול תרצ"ג, בירושלים.
לילי, אמה, והרן לביא, אביה, נפגשו באחד ממרכזי ההכשרה של "החלוץ" בגרמניה.
אביה של לילי, ניהל סניף של עסק משפחתי ליצוא עץ ממזרח אירופה לגרמניה.
בביתם היה חינוך יהודי ליטאי ומהסביבה חינוך "יקי".
אביה, הרן בא ממשפחה יהודייה-גרמניה, וכל חינוכו היהודי, התבטא בהליכה לבית הכנסת ביום הכיפורים. אביו היה חבר בארגון הגרמנים בעלי דת יהודית ו"הפרוסיות" הייתה מורגשת בו יותר מהיהדות. הרן, כבר בגיל צעיר נכנס לתנועת נוער ציונית, כמו גם לילי, ועל כן כאשר החליטו להינשא החליטו לעלות לארץ.
באפריל 1933, כשלילי הרתה את יעלי, עזבה המשפחה עם בתם הבכורה את גרמניה ועלו לירושלים, שם חייתה משפחתו של אחיה של לילי ושם נולדה יעלי.
כשיעלי הייתה כבת שנה, נתגלתה אצל אחותה הבכירה, מחלה ממארת ולאחר שנה של ניתוחים, הקרנות וטיפולים אחרים נפטרה.
כשמלאו ליעלי שנה, עלו סבא וסבתא של יעלי ארצה וגרו עם המשפחה של יעלי וכך הוסיפו את השפעתם לחינוכה.
כשמלאו ליעלי חמש, נולדה אחותה נעמי.
בגיל שש התחילה יעלי ללמוד ב"בית החינוך של ההסתדרות", שנחשב בזמנו לבית הספר הטוב ביותר בירושלים.
בשנת 1942, עברה המשפחה הצעירה להרצליה והסבים נשארו בירושלים. יעלי החלה ללמוד בבית הספר העממי-חילוני בהרצליה, בי"ס שהיה מבורך במורים מצוינים.
ב- 1947, עברה ל"תיכון חדש" בתל-אביב, וב- 1951 סיימה את התיכון כתלמידה מצטיינת והתגייסה לנח"ל וכך הגיעה למעגן מיכאל.
ב- 1952, נישאה לדן וב- 1953, נולד יובל ושנה וחצי לאחר מכן נולדה הדס.
ב- 1958, יעלי נשלחה ע"י הקיבוץ, ללמוד את הוראת המקצועות הריאליסטיים על מנת ללמדם בעתיד. דן לקח על עצמו בכל תקופת לימודיה את הטיפול בילדים. יעלי המשיכה את לימודיה, עד ללידתו של יפתח ב- 1960.
בפברואר 1968, הכה הגורל את המשפחה המאושרת, כאשר יובלי הבכור נפטר, תוך כדי משחק כדור-סל, כתוצאה מפגם בלבו, שלא התגלה קודם לכן.
במאי 1969 נולד ירון, שהביא נחמה כלשהי להורים ולאחים ועזר להגליד את הפצע הנורא שהשאיר אחריו מות יובלי.
במרץ 1970 נפטרה לילי, אמה של יעלי, שאליה הייתה יעלי קשורה מאד.
באוגוסט 1970, נקרא דן לשרות מילואים ממושך וביום שהיה צריך לחזור הביתה, נפל... גם במכת הגורל הזו, עמדה יעלי בגבורה שקשה לתארה.
לאט לאט התחילה להתאושש ובתחילת אוגוסט "העזה" לקבל הזמנה לטיול לשרם-א-שיך לשני לילות ושלושה ימים, ובפעם הראשונה הסכימה להשאיר את הטיפול בילדיה, בידי חבריה במשק. וכשהתברר שהזמן הקצר הזה, עבר על הילדים ובעיקר על ירוני ללא "משבר", הסכימה לפני תחילת תפקידה החדש בביה"ס, לצאת לארבעה ימי חופשה בירושלים.
ביום א', 29 באוגוסט 1971, יצאה לדרך ממנה לא שבה...
יעלי נהרגה בדרכה לירושלים, בתאונת דרכים.
ברוכה בכשרונות ומשופעת בתכונות מעולות, הייתה יעלי. הייתה מורה למופת, בצרוף המיוחד של הוראת מתמטיקה ותולדות ישראל. מחנכת הזכורה לתלמידיה לטובה, לאורך שנים. חברת קיבוץ במלוא מובן המילה ומעל לכל - אדם שהקרין אור על הסובבים אותה.
היא הייתה מאותם אנשים, אשר מעוררים אהבה ודרך ארץ, אשר פועלים ומשפיעים על סביבתם, דרך אופיים המגובש, שלמותם הפנימית ומוסריותם המחנכת.
מותה של יעלי היה אסון נורא למשפחה ולקיבוץ כולו.

יהי זכרה ברוך.

קשרי משפחה 

בעלה  דן אמיר 
בנה  יובל אמיר 
בתה נורית דרור
אביה הרן לביא