חיפוש


יום חמישי, 20 יוני2019
בגדהושא
27282930310102
03040506070809
10111213141516
17181920212223
24252627282930
אלמוג ידין

אלמוג ידין 1943-2005

שם משפחה אלמוג 
שם פרטי ידין 
כינוי ידין 
תאריך לידה 2.9.1943 ב` אלול תש"ג 
תאריך פטירה 27.6.2005 כ` סיון תשס"ה 
שם האב דוד 
שם האם מרים 
שם בן/בת הזוג אילנה 
שמות הילדים יורם, ערן, ברק, נדב, קארין 
ארץ מוצא חיפה - ישראל 
מקום קבורה בית העלמין מעגן מיכאל 

דברים של נדב

אבא יקר שלי,
יש כל כך הרבה דברים שרציתי לומר לך.
אבא, אני כמעט לא זוכר את אמא. אני יודע איך היא הייתה נראית אך אני לא מצליח לזכור את פניה ואת חיוכה.
אני זוכר את הלילה בו ישנתי אצל המשפחה המאמצת שלנו, רחל ורפי. בבוקר רחל אמרה לי לא ללכת ישר לבית הספר אלא לעבור קודם בבית.
חשבתי שאמא בריאה, שאמא מחכה בבית והיא רוצה לחבק אותי.
זה לא היה נכון. היא לא הייתה בריאה והיא לא חיבקה אותי. ישבתי על ברכיך וסיפרת לי שהיא נפטרה.
אחרי מותה לא היה לי אף אחד מלבדך. טיפלת בי, האכלת אותי, דחפת אותי שהיה צריך.
היית אבא קשוח וידעת להעמיד אותי במקומי.
ישנם דברים שאני לא אשכח לעולם: את שיער ראשך, שהוא רך כמשי. בכל חיי לא נתקלתי בשערות רכות כשלך, בנקודות החן הרבות, המשקפיים המרובעים השרוטים שלך, ויותר מכל- הדבר שייחרט בזיכרוני לנצח הן שתי ידיך – גדולות ומגושמות, ידיים של איכר, איש אדמה. חזקות, כל כך עבות אך גם כל כך עדינות, שיודעות לעשות דברים עדינים וקטנים, ידיך הן רכות ומלטפות. כשהייתי ילד לא היה רגע נעים מהרגע בו בכל בוקר לפני בית הספר היית גורב לי גרביים.
אבא בשבועות האחרונים, האדם שהיה בבית החולים, שאותו נסענו לבקר לא היה אבא שלי שאני מכיר. אבא שלי הוא גדול וחזק ויש לו כוח כמו לששה אנשים, הוא יודע מה הוא רוצה, הוא יודע מה אני רוצה, הוא עוזר לי ללכת בדרך הנכונה – אותו אדם לא היה האבא שאני מכיר.
הקשר היחידי שנראה לעין הן אותו זוג ידיים ענקיות, שלא חדלו להיות ענקיות עד לרגע האחרון, עורן הקשה והמחוספס, האצבעות הגדולות והזרועות העבות. הידיים האלו הן הזכר הממשי היחיד שהיה לי ברגעיך האחרונים.
ברגעים אלו ישבתי ליד מטתך, וכל דבר, כל בקשה שהייתה לך מיד ניגשתי ועזרתי לך. ברגעים אלו הרגשתי, שבתוך גופי נמצאות הנפשות של כל בני המשפחה. כל המשפחה שאתה בנית בזוג ידיים ענקיות היו לצדך ברגעיך האחרונים.
ראיתי איך נשימותיך הולכות וקטנות, איך שקית החמצן מתכווצת פחות ופחות עם כל שאיפה. ראיתי את נשימתך האחרונה, שהיא הייתה קטנה ורדודה, ההיפך הגמור מהאדם שנשם אותה- אתה היית גדול וחזק ,והיית עמוק ,וליבך היה רך ממש כמו שערות ראשך. הספקתי להגיד לך משהו, שאני אמרתי אותו אבל אתי היו כל בני המשפחה. ראיתי שאתה מבין, אני יודע שהבנת אותי. אני רוצה לומר לך את זה שוב: "אני אוהב אותך ואתה האבא הכי טוב בעולם"
אבא, היה יום בו משפחתנו התפוררה, היום בו אמא נפטרה. אתה לקחת את כל פרורי המשפחה ואיחדת אותנו וחיזקת אותנו. היו רגעים קשים, שעות קשות ושנים קשות אך לא ויתרת. בנית משפחה אחת משתי משפחות. מארבעה אחים נעשינו ששה. אני הרגשתי ואני מרגיש גם עכשיו ששני אחי החורגים הם אחי בדם.
אז נולדה קארין. בת למשפחת בנים, וחיזקה אותנו יותר.
אבא, אני רוצה לעשות מה שמעולם לא העזתי, כאן ליד אמא. בחיי היו לי שתי אמהות. אחת זו שהולידה אותי וגידלה אותי עד גיל 9 והשנייה זו אילנה. אבא, מעולם לא העזתי, ותמיד רציתי לקרוא לאילנה אמא .
אמא אילנה, אני אוהב אותך ותהיי חזקה כי עכשיו אבא שומר עלינו מלמעלה.

אבא, תחבק את אמא חזק כי היא התגעגעה אליך מאד.

אני כאן על האדמה אמשיך בחיי עם זיכרון של כבוד ואהבה אליך.
וכשיגיע הרגע, אחבק חזק אותך ואת אמא.
בנך נדב.
 
--------------------------------------------------------------------------------

הילד של אבא - ברק אלמוג
בס"ד

אבא ואמא שלי מתו
אמא בחורף
ואבא בקיץ

אבא שלי אהב ללכת בגופיות לבנות של קיבוצניקים, וללבוש כובע מצחייה גם כשאין שמש.
אבא שלי הוא איש חזק. הוא יכול להרים כל דבר שהוא רוצה. אבא שלי עובד בגידולי שדה ויש לו טרקטורים נורא גדולים, ולטרקטורים יש גג גדול, כדי שבחורף כשאנחנו נוסעים ביחד בשדה, לא ירד עלינו גשם.
לאבא שלי קוראים ידין. זה שם מהתנ"ך.
לאבא שלי יש משקפיים, בשביל שהוא יוכל לראות יותר טוב. בקיץ כשיש שמש חזקה, הוא שם משקפיים מיוחדות, עם צבע עליהן, כדי שיסתירו את השמש. בחורף הוא כל הזמן צריך לנגב את הטיפות מהמשקפיים, שלא יפריעו לראות.
לאבא שלי יש טנדר לבן, ולפעמים כשאני נחמד, הוא לוקח אותי איתו לסיבוב, ומראה לי איך מרכיבים צינורות של מים. אבא שלי סיפר לי, איך בחורף כשיורד גשם, המים נספגים עמוק באדמה, ואז אפשר לחפור עם מכונות מיוחדות ולהוציא את המים שירדו בחורף, ולשתות אותם.
אבא שלי אחראי על המים בקיבוץ.
אבא שלי הוא איש חשוב.
אני אוהב את אבא שלי. הילד של אבא. (ברק אלמוג).

--------------------------------------------------------------------------------
 
לאחי - זאב אלמוג

אחי היקר
נולדת בתש"ג בפרשת שופטים, ולכן קראו לך הורינו "ידין". ראיתי אותך בצאתך לאוויר העולם, והייתי מאושר שסוף סוף, אחרי 8.5 שנים קיבלתי אח במתנה. נגזר עלי לראות את פניך הקפואים בצאתך מן העולם, כשהמחנק תופס בגרונך והמחלה האיומה לופתת אותו, ואנחנו עומדים חסרי אונים. אחרת לבוא והקדמת מאוד לצאת.
היית פעוט יפהפה, עם תלתלים זהובים, והייתי גאה לדחוף את עגלת הילדים שלך, שכולם יראו שיש לי אח.
כבר בשחר ילדותך לקית בחום גבוה וממושך, והרופאים לא הצליחו לגלות את מקורו, עד שהורו לנו לעזוב את שכונת ילדותנו בת-גלים ולעבור לקריית מוצקין. השקו אותך חלב סוסות, חלב –אם והוסיפו לך את השם "חיים אלתר", וכך צמחת לילד חסון ולעלם חזק שלחיצת כף ידך יכלה לפרק עצמות. חייך היו רצף של תהפוכות מן הקצה אל הקצה, מעצב לשמחה, מתחושת תסכול ואכזבה לשיאים של סיפוק ורוממות רוח, וחוזר חלילה.
כשהקדמת לעזוב בנערותך את בית הורינו ולעבור לביה"ס "מבואות ים" שבמכמורת, חששתי לך, אך אתה הוכחת לנו כל הדרך שהיה זה חשש שווא. סיימת בהצלחה את בית הספר המשכת ללמוד לתואר ראשון בחקלאות במדרשת רופין, ולימים ייצגת את הקיבוץ בהדרכת חקלאים בטשקנט הרחוקה בפריסת מערכת השקיה מודרנית.
את ראשית דרכך בקיבוץ מעגן מיכאל עשית בשליחות ביה"ס בהדרכת הנוער שבקיבוץ בסירות מפרש.
הייתי מאוד גאה שמצאת במעגן מיכאל בית ושמצאת שם גם את אהבת נעוריך, שרי ז"ל. נישאת לשרי בשלהי מלחמת ששת הימים כשחזרת מסוריה ממשימה מבצעית עם ספינת חיל הים, ואנחנו, עמיקם ואני, שלא היינו נוכחים בחתונתכם בגלל המלחמה ההיא, ליווינו את לידת ארבעת הבנים שגדלו כארזים, לתפארת ולגאווה.
והנה לפתע בא השבר. הייתי לידך כשאמרו לך הרופאים ששרי לקתה באותה מחלה נוראה וימיה ספורים, ואתה זעקת כי "תהפוך את העולם כדי להצילה". והנה גם אתה הוכרעת על ידי אותה מחלה קטלנית ונקטפת מאתנו בטרם עת. לא שרי, לא אתה, לא אנחנו ולא מיטב הרופאים שגייסנו, היה בכוחם לעמוד בפרץ.
הרגשתי אסיר תודה לאהובה, כשמה כן היא, אחותה של שרי, אשר קישרה בינך לבין אילנה המקסימה מגבעת ברנר. אילנה הצטרפה למשפחתנו ולמעגן מיכאל עם שני הבנים האהובים, כשעל גבם משא כבד משלהם, של מחלה ממושכת ושכול קשה של בעלה- אביהם. בעזרת סגולותיה המיוחדות ותעצומות הנפש שלה, שיקמה אילנה וליכדה את כל ששת הבנים ושלושת הנכדים למשפחה מאוחדת אחת. הדבק הטוב שבינך לבין אילנה הניב את הפרי המתוק שהוא – קארין היפה. לפני פחות משנתיים, חגגנו יחד עם חבריך מהילדות את יום הולדתך ה 60, וכולנו שמחנו באושרך ובשמחה שחזרה למעונכם. לפני חודש בלבד חגגנו יחד את כל משפחתנו "הגרעינית" את שובם של ערן ושולי רעייתו עם שלושת ילדיהם – נכדיך, שחזרו ביוזמתם משהיה של 4 שנים בארה"ב. הם התגעגעו אליך, אל אילנה ואחיהם. לא העלינו אז על הדעת שתוך 4 ימים יתחיל הסיוט שיוביל תוך כחודש ימים בלבד אל הסוף המר. במהלך החודש הזה, כשהיטלטלנו בין תקווה לייאוש, אמרת לי בכנות ובאומץ –"ניתנה לי ההזדמנות להיווכח בעוצמת האהבה שרוחשים לי אילנה, הבנים, הכלות, הנכדים, אחיי וגיסותיי, ומזה אני שואב כוח רב". דברת גם על כך שלאחרונה אתה חושב הרבה על מורשת הורינו שחינכונו לנהוג ביושר ובשקדנות- אותה ניסית כל הימים לחלחל בילדיך. ואמנם בחודש הזה במיוחד, נוכחתי בגודל הנפש והמסירות שגילו כולם, שלא הניחו אותך לרגע ותמכו בך ככל יכולתם. איזה אושר ושמחה הציפו את עמיקם ואיטה כשהגעת מהרופא ישירות אל מסיבת החתונה של אחיינך טל. רצית מאוד לשמחם, אף כי היית חלש מאוד. כל השבוע האחרון לחייך, בשהותך בבית החולים, לא חדלת לשגר הנחיות דרך הפלאפון הנייד למתקן ההתפלה שהקמת וניהלת. מפעל חייך המוצלח. האחריות לא עזבה אותך לרגע.
אחי, אחי, רק לפני 4 חודשים רקדת במלוא האון ובאושר אין קץ בחתונה שנערכה בלוס אנג'לס, והיום אתה איננו וכבר אני מתגעגע. ינעמו לך, אחי היפה והטוב ידין, רגבי אדמת מעגן מיכאל שאהבת, קרוב לאוהביך, מוקיריך ומשפחתך האהובה. זאב אלמוג

--------------------------------------------------------------------------------
 
דברים לידין - נורית

ידין יקר שלנו!

כמו גל בים הנע בהמשכיות וברוגע, כשהוא חם ונעים ורחש סביבו, כך, מבלי שנהיה מוכנים, לפתע פתאום הוא נשבר אל החוף. נשבר לרסיסים ומנפץ עולם ומלואו, תקוות וציפיות.
ואתה מרגיש שאין צדק בעולם, למה? למה הגל שלי? של משפחה שידעה אובדן וצער רב וזה עתה התייצבה.
ואתה נקרע, נקרע לגזרים ואין נחמה.
שבת אחרונה, אתה יושב על הכורסא של סבא ראובן, מתקשה בנשימה, מחובר לחמצן, צמא לאוויר.
סיפרת לי על כל הילדים, כשאתה מלא בגאווה. על אילנה, שמטפלת בך כל כך יפה, על משפחה וחברים שבאים ותומכים.
נזכרנו יחד בפגישה הראשונה שלנו אצל ההורים.
אמא פתחה שולחן, אתה ואילנה קרנתם מאושר, הרבה אהבה, רצון לחיים, לבנות ולהמשיך הלאה.
נזכרנו יחד בקארין שנולדה – "זו הנסיכה שלי" אמרת, כשאתה קורן מאושר "אני רוצה לראות אותה גדולה"!
סיפרת על נואל, דנה ונעם הקטן, שמביאים הביתה מעט רעש ובלגן, אבל הרבה שמחה וחיים. על ערן ושולי, שלאט לאט נקלטים. על יורם ועינת, שכרגע בתקופת בחינות, על ברק והקשר החם שנוצר, על נדב, שעוזר לך מאוד, על שון, שחזר מהודו ולירוי שבצבא.
הזכרת את כולם, לאט לאט, בין נשימה לנשימה, עם חיוך ודמעה.
רצית לחיות ולהמשיך הלאה – ולא יכולת...
אנחנו כאן כואבים ובוכים ואוחזים יד ביד.
מביטים אל הים, אל הגלים, למרחב הדשאים הירוקים...
למטה...אליך.

נוח בשלום על משכבך.
יהיה זכרך ברוך.
נורית.
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
ידין היקר/ מאילנה

בעודך יושב על מיטת חולייך,
עיניך סגורות בכאב.
בעודך נושם נשימות אחרונות של סבל,
כל גופך מכווץ ודואב.
נצמד לחמצן בכוחות אחרונים, מוקף באהבת בניך
שלרגע לא עזבוך.
מודעים למצבך הקשה, לא מעכלים, מתחננים עבורך
לעוד תוספת זמן, נאבקים איתך, לצידך, מנסים לעודד.
מחלה ארורה, לא השארת בגופו פיסת שטח נקייה.
דהרת קדימה, עיכלת הגוף והנשמה.
רצינו אותך עוד לצידנו, לא הספקנו לומר את כל אשר על ליבנו.
ידין הבין ושתק, כוחותיו אזלו, עיניו כבו.
מחלה ארורה, מלחמה אבודה,
לקחה מאיתנו את היקר מכל,
את אבן היסוד של משפחתנו.
עכשיו כבר אינך סובל, גופך שליו לגמרי.
תוכל לנוח עכשיו כמה שתרצה.
לנו כל כך קשה
לסגור את הפרק הזה,
לאסוף את החפצים
ולומר שלום- אנחנו נפרדים.
את הערכתי אליך לא אוכל לתאר במילים,
אתה את שלך סיימת בחיים.
הרמת דגל לבן ונסוגת בכבוד ובשקט שלך.
בקשת שלווה ולא אריכות.
ביקשת חמלה, חיבוק והתחשבות.
רצית לראות את השבט סביבך,
לדבר עם כולם ולמסור את אהבתך.
לעולם לא נשכח,
הגיע הזמן להוריד את המסך.
עבורך הכל נגמר,
המחלה את גופך ניצחה
אך זכית במנוחה.

אוהבת, אשתך.

--------------------------------------------------------------------------------
 
לאבא יקר שלי / מקארין
 

27.6.05
לאבא
לא ידעתי שזה יקרה אבל זה קרה. אני חשבתי שתעבור את זה אבל לא עברת.
אני מתגעגעת אליך גם עכשיו, ואני לא אשכח אותך ותמיד אזכר בך.
היית אבא יקר ואוהב, בכל מצב היית עוזר
אהבת את כולם וגם את גורביץ כמובן.
אני לא אשכח אותך גם בלימודים
אזכר בך לתמיד.
הו אבא יקר שלי, לא אשכח אותך לתמיד.
אוהב אותך אבא.
אתה עזרת לי בכל המצבים ולא התייאשת לעולמים
עזרת לי תמיד ולא אשכח אותך לתמיד.
אבא לא אשכח אותך אבא שלי.
אני קארין אתגעגע אליך אבל אני לא אראה אותך יותר.
פעם הייתי שמחה אבל עכשו לא ! 

--------------------------------------------------------------------------------
 
לידין אהוב ליבנו / עינת

עומדים אנו כאן היום ומסרבים להאמין שהלכת מאיתנו
איך מתגברים על אבדן שכזה על אדם אהוב ויקר
על ידין שכמוך, ידין שלנו.
כל הבית מלא בחבריך ומכריך ובמשפחתך האוהבת
ואתה לא כאן.
איפה ידין שיושב ומחייך מהכורסה שכל כך אהבת?
חיוך של הנאה חיוך של סיפוק.
לא פעם אמרת כשישבנו יחד כל המשפחה שאתה לא צריך יותר מכך
משפחה כזו נפלאה, וצדקת.
התברכת בבנים לתפארת ובנסיכה אחת קטנה,
ואפילו זכית לראות ולחבק את נכדיך המתוקים
שהתרוצצו סביבך בהנאה רבה.
אני מודה על כל הרגעים הנפלאים שהיו לנו עמך
ורבים הם.
כשמך המיוחד - ידין, כך גם אזכור אותך.
אדם יחיד ומיוחד במינו שכל כך אהבנו והערכנו
אני יודעת שאתה שומר עלינו מלמעלה ואתה שמור בליבנו לעד
נוח על משכבך בשלום
באהבה רבה,
עינת 

--------------------------------------------------------------------------------
 
כותבת לך מתוך מכאובי/ אילנה

כותבת לך מתוך מכאובי
על רגשותי ופחדי
הימים עוברים על פני
נעצרים ליום אחד וחולפים לדרכם.
אתה את כולנו עזבת
מיהרת לסגור החשבון
שלום אחרון אמרת
התמלאתי עצבות ויגון.
אל מי אדבר אספר סיפורי
מי יאסוף אל חיכו את ידי
וילחש מילים מרגיעות
וילטף שערי?
מי ישעין את ראשו על זרועי?
אתה את כולנו השארת
שקעת בשקט שלך
טיפת החמצן שנותרה בך
נזקקת לה להעיף מבט להיפרד מכל אחד
העדפת לשתוק ורק לשמוע,
ישבת ביננו, מוקף אהבתנו
ליטפנו אותך, חיבקנו אותך
סבלנו ביחד את סבלך,
הבטנו וחיכינו למוצא פיך.
אך אתה דעכת מול עינינו
וחיכית לפיזור המשפחה.
רציתי עדיין לראותך בראש השולחן
אוסף את כולם לצידך.

רציתי להנות מצחוקך הנדיב
מחוש ההומור הנפלא שפיזרת סביב.
אוהבת אני אותך מאוד
למרות שמיהרת ועזבת
והשארת מאחורך משפחה גדולה של בת ובנים
כלות ונכדים,
יד ביד נותנים, נעזרים, נתמכים.
עומדים אנחנו פה לצדך
מביטים מטה אל קברך מצפים שתרים מבטך
לך לך בדרכך הארוכה
לעולם לא נשוב לראותך.
אשתך 

--------------------------------------------------------------------------------
 
זכרון / ברק

על כל צעד שלי, ותחת כל שביל ונתיב בו אלך, עובר בנסתר ערוץ מים חיים, משקה בדרכו פרדסים ודשאים. בין עפר וחצץ במרוצת הימים הוטמנו צינורות של מתכת כבדים שלווים ויציבים, קבועים במקומם, כעורק שקט הפועם בחוזקה, נושאים בתוכם חיים חדשים.
נמשכים ממרחק, נמתחים לכל צד, ואין יודעים את מקור מוצאם.
רק לזכור את הגשם שבערב ירד, והיה לשלולית ומיד נעלם. ותמונה של חוף ים מגיעה ממרחק, מצלמת הבזק של חולות ושל ים. וילדים על החוף משחקים בכדור, ולצידם על החול יושב איש אחד. חופר הוא האיש בידו בור עמוק, עד שהמים חודרים ובאים אל תוכו, וזורק אז הוא דלי קשור אל החוט, ובשתי ידיים אותו הוא מרים. והמים זכים שוטפים את ידיו, נשפכים אל החול ויוצרים נחלים, מוצאים את דרכם חזרה אל הים. ושוב הם חוזרים מתחת רגליו, כמו גלים על החול כמו משב של אויר. נישאים בהסתר אל מטע וחורשה, מרווים בדרכם שדות וחיטה. ופרחים מסביב את המים גומעים, מטפטוף בצינור או מברז דולף, שותים ופורחים מנוזל החיים, בלי לחשוב ובלי דעת מאין הוא בא. צלול ושוטף, בדיוק במקומו, הונח בעמל בצידו של השביל, מוצנע מהעין תחת בית ועץ, כמו סימן וכיוון להולכים לצידו.
ברק 

--------------------------------------------------------------------------------
 
בין שבילי העפר ושדות חרושים / אילנה

בין תלמים וניצני פריחה חדשים
ברגליך הארוכות גמעת מרחקים
את פרחי הכותנה ליטפו עיניך בערגה
ליבך יוצא לאדמה.
בידיך הגדולות הפעלת קטפות
תיקנת צינורות, חרשת שדות.
אהבתי לטייל איתך בשבילי השדות
לשמוע סיפוריך על אדמה עקשנית וביצות.
ראיתי את הניצוץ בעיניך
שמעתי את הכאב בדבריך
הסברת לי על עונות וחודשים
וגידולים שונים.
לרגע חזרת לזמנים אחרים.
אהבת כל כך את עבודתך בגידולי שדה
טבעי היה שתמשיך לענף דומה.
מצאת נחמה במים, הם זרמו בעורקיך
והקלו על מכאוביך.

נוח לך בעלי באדמה שכה אהבת
בין פרחי הבר מצפון
ובין מתפיל המים שטיפחת
את ידיך הגדולות חיספסה האדמה
המים שכה אהבת חילחלו וזיככו את אישיותך
רוגע ושלווה ילוו אותך.
באהבתך הרבה לאדמת שורשים
צימחת שדות רחבים
במים את יבוליך השקית
לתפארת משפחה ובנים.
אשתך אילנה 

--------------------------------------------------------------------------------
 
הלך ממני אישי / אילנה

הלך ממני אישי הצנוע והאהוב
הלך ולא ישוב
הלך מאתנו אבינו הנעים והטוב
לעולם לא יחזור אל ביתנו העטוף,
המקום שאליו נקשר יותר מכל,
שם ילד את ילדיו,
שורשים נטע באדמה,
משפחה ענפה הקים כמו סכך,
חסר לי מאוד חיבוקו האוהב,
חיוכו המאיר המרגיע
מילותיו לא ישובו להדהד בביתנו,
קומתו הזקופה הילוכו הצנוע
הלך אישי ולא יופיע.
אילנה

--------------------------------------------------------------------------------
 
התאנה / אילנה

עץ התאנה עכשיו בליבלובה
שורשיה הכבדים טמונים באדמה
חיבקת אותה בגופך
אהבת אותה בנשמתך
צל סוכתה ליטף את קומתך
חיכית לפירותיה המתוקים
זרועותיה הכבדים גבהו עם השנים
גידלת אותה כאחד הבנים.
אילנה
 
--------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה 

בעלה של  שרה אלמוג שרי
גיסו של  ברוך שניטר 
 

סה"כ 28 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי קובי אלמוג בתאריך  04/01/2004
מקום מגורים: קריית מוצקין
  יהי זכחר ברוך
נר נשמה הודלק על ידי אלדד, רונן בן יהושע ואנט פרץ בתאריך  13/12/2010
קרבה: חבר
מקום מגורים: אשדוד
  נזכור אותך תמיד
נר נשמה הודלק על ידי בן הרוש גלית בתאריך  01/12/2008
 
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  03/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
נר נשמה הודלק על ידי אילנה בתאריך  23/04/2007
קרבה: אישתו
  ושוב עוד מעט חולפת לה עוד שנה, ואנחנו בלעדיך. מתכוננים לעוד חג , לבדנו . שלך אילנה
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  11/05/2006
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  עוד מעט שנה עוד מעט שנה ליום פטירתך ומוזר שאחרי מותך אני לומדת ויודעת עליך כל כך הרבה. ערן מדבר ומזכיר אותך במפגשים חברתיים משותפים, שולי נושמת את זיכרך ותמיד עם ניצוץ בעינים ואני מביטה מהצד איזה משפחה יפה וענפה השארת. מי יתן ויידעו להישאר יחד ולהנציח את זיכרך. אתה שערך המשפחה והיחד היה תמיד לנגד עיניך .
נר נשמה הודלק על ידי אילנה בתאריך  20/05/2006
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  קדרות החורף מול חלוני התכרבלה רוח סתוית קרה וילונות אפורים את פני ליטפה עננים כהים פיארו שמיים כובד משאם העיק בין ערביים ברקים חלפו צרבו נפשי פסי אור יוקדים חדרו מבעד למגן יגוני הסתיו אל גינתנו זחל פיזר ברוח עליו כיסה ערוגות,טמן כוחותיו נרקיסים בפקעות מתחבטים להרים את כתר ראשם הלבן עיניך כבר לא יעקבו אחר צמיחתם, ידיך לא ילטפום ברכות, זרי פרחים יפרחו ניצני אביב גינתנו יכסו את מלוא קומתך יזכרו.
נר נשמה הודלק על ידי אילנה בתאריך  10/05/2006
 
נר נשמה הודלק על ידי טום שלו בתאריך  01/05/2006
מקום מגורים: חיפה
 
נר נשמה הודלק על ידי אלמוג גרנות בתאריך  01/05/2006
קרבה: תלמיד
מקום מגורים: חיפה
  יזכור
נר נשמה הודלק על ידי קארין בתאריך  06/02/2006
קרבה: בת
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אבא כל יום כל שעה אתה מופיע מול עייני... מיסתכלת וחושבת איך זה איך זה שאתה לא כן איתנו?! אני רק זוכרת את הכיוך שלך את היידים הטובות שלך! ליפני בערך חודש יצאנו לטיל אם כל המישפחה המורכבת ורק מישהוא אחד היה חסר לנו אתה!!!! אני לא מפסיקה לחשוב אל זה בליבי אני מיסתכלת בתמונות שלך ולרגה חושבת...האיש שבתמונה היה אבא שלי והוא תמיד הישאר איתנו אוהבת מיכל הלב ביתך קארין!!!!
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  10/01/2006
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  הלך בשקט את ידין לא הכרתי טוב בחייו אבל הרבה אני שומעת עליו מכלתו שולי והמשפחה, איש צנוע אוהב משפחה שקט ועדין, תמיד אזכור כיצד נדב סיפר איך גרבת לו את הגרביים עם ידיך הגדולות ואני בעיני רואה איש אדמה חזק גדול עם רכות וחמלה, לא הכרתי טוב רק שלום בשבילים וחבל.....
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  10/01/2006
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  הלך בשקט
נר נשמה הודלק על ידי נדב אלמוג בתאריך  16/09/2005
קרבה: בן
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  מתגעגע... אבא. עברו חודשיים וקצת, אין רגע שאני לא חושב עליך, בכל שניה ובכל נשימה. כל התלבטות וכל שאלה שיש לי אני נזכר באדם שתמיד נתן לי את התשובה הנכונה. אבא, הכאב כל כך גדול. מתגעגע אילך מאד.
נר נשמה הודלק על ידי דוד דרוקמן / רב העיר קרית מוצקין בתאריך  13/09/2005
מקום מגורים: קרית מוצקין
  תדהמה, נדהמתי בהיוודעי על פטירת ידידי מנוער (מקרית מוצקין הקטנה) ידין ז"ל. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
נר נשמה הודלק על ידי בית כרמל-עובדי הבית בתאריך  15/07/2005
  לאילנה, לבנים והנכדים וכל המשפחה,קיווינו יחד עמכם לימים של שמחה בביתכם, התפללנו עבורכם שידין יחלים ויחזור הביתה ולא כך קרה. משתתפים בצערכם, מחבקים את כולכם, עובדי הבית הסיעודי.
נר נשמה הודלק על ידי עינת ויורם אלמוג , בתאריך  06/07/2005
קרבה: בן, כלה
מקום מגורים: מעגן-מיכאל
 נר נשמה הודלק על ידי עינת ויורם אלמוג , בן, כלה , מעגן-מיכאל בתאריך 06/07/2005 לאבא אבא, תמיד נזכור אותך חזק וגאה. נותר בליבנו חלל גדול. מתגעגעים ואוהבים עינת ויורם
נר נשמה הודלק על ידי יפתח ישובי בתאריך  05/07/2005
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  למשפחת אלמוג. הנכדים, הילדים, אילנה. איתכם בכאבכם הגדול. שתדעו רק עוד אושר ושלווה, יפתח
נר נשמה הודלק על ידי יריב ומליסה בתאריך  03/07/2005
קרבה: חברים
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  תנחומינו הכנים למשפחת אלמוג היקרה המומים וכואבים יחד איתכם עם הילקח מכם ידין אב המשפחה. אנו משתתפים בצערכם ומקווים שלא תדעו עוד צער. תנחומינו הכנים יריב ומליסה שרון
נר נשמה הודלק על ידי ערן שולי נואל דנה ונועם , בן כלה ונכדים , ך בתאריך  03/07/2005
קרבה: בן כלה ונכדים
  לסבא חזרנו הביתה בגאווה בשביל להיות עם סבא והמישפחה -ואינך.אין ביכולתנו לתאר את האובדן הכאב והחלל העצום שנותר. אוהבים אותך לעולמים
נר נשמה הודלק על ידי שון נוי בתאריך  03/07/2005
קרבה: בן
  בשבילך אל הנר הזה תדע להסתכל מלמעלה, ומתוך אורו תחיה איתנו הלאה אוהבים וכואבים כל בני משפחתך
נר נשמה הודלק על ידי barak , friend בתאריך  30/06/2005
 
נר נשמה הודלק על ידי קרינה בתאריך  30/06/2005
  כואבת כל כך עצוב לי.איש יקר מפז.צר לי שלא הספקתי להפרד בעודך בחיים. משתתפת בצער העמוק של ברקי, הילדים, אילנה האהובה וכל המשפחה. שלא תדעו יותר צער. ליבי איתך בכל רגע...
נר נשמה הודלק על ידי צבי גובר בתאריך  29/06/2005
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  לאילנה הילדים וכל המשפחה. "יש מיתה בלא חטא ויש יסורים בלא עוון" משתתף וכואב בצערכם
נר נשמה הודלק על ידי ישי ואפרת בתאריך  29/06/2005
מקום מגורים: קיבוץ מעגן מיכאל
  שלא תדעו עוד צער לאילנה, הילדים, הנכדים והמשפחה כולה! המומים וכואבים. שלא תדעו עוד צער, עמכם בכאבכם. מכל הלב אפרת וישי דומב
נר נשמה הודלק על ידי יובל קם בתאריך  29/06/2005
  איתכם בכאבכם לאילנה וכל הילדים- בנות, בנים ונכדים! יחסר לי ידיד בשם ידין שתמיד נעם לי לפגוש, להחליף חיוך ומילה טובה-על כדורגל ועל בכלל... ... איתכם במחסורכם ובכאבכם. שלכם! יובל קם
נר נשמה הודלק על ידי ברק אלמוג בתאריך  28/06/2005
קרבה: בן
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  נר לאבא
נר נשמה הודלק על ידי גלילה גובר בתאריך  27/06/2005
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  לאילנה ולכל המשפחה, בוכה אתכם על החוסר, האובדן והכאב אין לי מילים להוסיף מול גודל האבידה.
 
בניית אתרים