חיפוש


יום שישי, 13 דצמבר2019
אבגדהוש
01020304050607
08091011121314
15161718192021
22232425262728
29303101020304

ענבר יורם 1933-2008

שם משפחה קודם קליימן 
שם משפחה ענבר 
שם פרטי יורם 
תאריך לידה 19.4.1933 כ"ג ניסן תרצ"ג 
תאריך פטירה 21.1.2008 
שם האב צבי 
שם האם מאשה 
שמות האחים ישראל(זיזי) 
שם בן/בת הזוג רותי 
שמות הילדים בשמת ניב הדס מעין דותן סיון 
שמות הנכדים רותם עודד מור לי אופיר דורון דניאל עדי מאיה עמית 
ארץ מוצא ישראל 
מקום קבורה בית העלמין במעגן מיכאל 

אבא חמוד שלי,

אבא יקר, אוהב ואהוב, אהבתי אותך כל כך. כולם אהבו אותך...
אהבת את החיים, לא ברור לי למה אדם כמוך עם כל כך הרבה שאיפות ותוכניות, שכל כך אוהב את החיים, הולך מאיתנו פתאום. מצאת לך עיסוקים חדשים כל הזמן, כל כך הרבה דברים עניינו אותך. תמיד הסתכלת אל העתיד, ידעת מה אתה רוצה, ידעת איך הכל יהיה ומה צריך לעשות – גם בקיבוץ וגם בחייך האישיים.
רצית בוסתן משלך, פסלים משלך ועצים משלך ואת הכל בנית במו ידיך. כל כך רצית שנגמור כבר את הבריכה. כבר כמה חודשים שאתה לא מפסיק לשגע אותי על זה, ואני כל הזמן מוצא סיבה אחרת להשתהות... פעם זה הניתוח שלך, אחר כך זה עמיתוש שנולד... ועכשיו – אין כבר למה לדחות. אבא, אני מבטיח לך שאסיים לבנות את הבריכה וכמובן שאדאג לבוסתן היקר לך כל כך .
כשידעת שאתה צריך לעבור ניתוח מעקפים נוסף ראיתי איזה אבא מדהים אתה ואיזה איש יוצא דופן אתה. היית אופטימי בצורה בלתי רגילה, נחוש, אמיץ, מסתכל רק קדימה. בכלל לא פחדת, ואני, לא הבנתי איך אתה לא חושש. אבל זה יורם – אופטימי, אוהב את החיים ומתכנן תוכניות.
החלמת בצורה מדהימה, הפתעת אותנו, את הרופאים ונדמה שגם את עצמך. אמרת לרופא המנתח שאתה עושה איתו דיל ל-20 שנה. אפילו הרופא, פרופסור סהר, התרגש לראות ולשמוע אותך אחרי הניתוח.
יום אחרי שהתמוטטת דיברנו איתו, הוא נשמע המום, לא הבין למה זה קרה, הרי הניתוח הצליח ואתה נראית כל כך טוב... גם אנחנו המומים.
שלושה עשר יום היית מחוסר הכרה ומונשם אבל עדיין היית איתנו. ראיתי אותך, הרגשתי אותך וחשבתי עליך. ידעתי שמצבך קשה ביותר, אבל לא הפסקתי לקוות, להאמין שתתעורר ותחזור, כנראה שזאת האופטימיות שלך שנכנסה בי פתאום.
יורקה, כל כך אהבת לשמוח, לצחוק, לאכול, לטייל וליהנות מהחיים. אני יודע שנהנית מכל רגע. גם אנחנו נהנינו...
תמיד אזכור את שתי עיניך הכחולות, האוהבות והמסורות, את השפם שלך – סימן ההיכר שלך הכל כך ייחודי, את המבט האוהב והשמח בכל פעם שנכנסתי הביתה, את הרוגע והנחת שהיית משרה סביבך. אזכור אותך מתפקע מצחוק – אפילו מסתם איזה שטות, מתרגש מכל שער או החמצה, מתעצבן על שחקני הפועל (הם באמת מעצבנים לאחרונה). אזכור את הלהט לסיים כבר את התשבץ של ידיעות, את היצירתיות שלך, רוח היזמות שלך, האהבה הגדולה שלך לקיבוץ וכמובן את האופטימיות שלך. אזכור אדם גדול, יחיד במינו.
אזכור את הזוגיות המופלאה שלך ושל אמא, זה הקסים אותי כל פעם מחדש לראות כמה אתם משתפים אחד את השנייה, חולקים הכל יחד, אוהבים יחד, נאמנים כל כך זה לזו. התאמתם כל כך אחד לשני והשלמתם זה את זו בצורה מדהימה.
אבא, יש לך אישה מדהימה, ולנו - אמא מדהימה. אישה חזקה עם כוחות מעולם אחר. אנחנו מבטיחים שנעזור לאמא להתגבר ויודעים שהיא תעזור לנו... אין עליה.
גם אתה וגם אמא זכיתם אחד בשני, ואנחנו הילדים זכינו בשניכם.
יוסי בנאי כתב:
"כל זה נכון אולי אבל אני רוצה עוד קצת לחיות
למות פתאום פשוט חבל, מה כבר הספקתי לעשות
אני מאמין לחכמים שבשמיים טוב יותר
אך לי למטה די נעים, אני רוצה פה להישאר."
אוהב אותך תמיד, דותקה.

--------------------------------------------------------------------------------
 
סיון בשם ילדיך

אבא, אבא שלי, אבא שלנו, אהוב שלנו, יקר שלנו, חמוד שלנו, גיבור!
איך נפרדים ממך? איך בכלל אפשר להיפרד ממך?
אתה, שהיית עבורי דמות למודל והערצה, אדם שיצר עבורי את סמל השלמות.
היה בך הכל – חכמה, חכמת חיים, חוש עסקי, חוש הומור, יצירתיות וכשרון ללא גבול, נתינה ואהבה, קבלה, ואופטימיות אינסופית...
לא היה דבר בעולם הזה שהיה גדול עליך כי תמיד האמונה והנחישות הם שהובילו אותך קדימה.
המילה פחד לא הייתה קיימת מבחינתך, אם זה היה תלוי בך – היית מוציא אותה מהמילון.
שום דבר לא הפחיד אותך או כך לפחות תמיד הקרנת לנו, ואנו נשבינו ברוח הזאת שלך. כך הצעדת אותנו, את משפחתנו, ובכך דגלת.
כשנודע לך שיש צורך בניתוח מעקפים שני, ולאחר שהתאוששת מההלם, היית נחוש בדעתך להחזיק את כולנו אופטימיים ונטולי פחדים. ידעת שאת הניתוח הזה תעבור כמו גדול.
היו לך עוד תכניות ורצונות, מקומות שעוד לא הספקת להגיע אליהם, שאיפות שעוד לא מימשת,
יצירות שעוד לא הספקת ליצור, ונכדים שעוד לא ראית ולא חיבקת.
רק אדם כמוך, איש עסקים בנשמתו, האמין בכל ליבו שבניתוח הזה נחתמה עסקה חדשה ומוצלחת בינך ובין הרופאים – חוזה חיים לעוד 20 שנה.
התאוששת מהניתוח במהירות בלתי נתפסת, מפתיע את כל סובביך.
כמה הערצנו אותך על כך! כמה מחמאות הרעפנו עליך!
לא העלינו בדעתנו שתוך זמן כ"כ קצר הכול ייגדע ותשאיר אותנו לבד.
עוד לא הספקנו כלום, נשאר לנו עוד המון מה לעשות ביחד, עוד נושאים שרצינו לדבר עליהם נשארו פתוחים, עוד רצינו להמשיך וללמוד ממך ומחכמת החיים שלך, ולהביא עבורך עוד ועוד נכדים...
אבא, 13 יום של געגועים עברו עלינו, 13 ימים שבהם אנו מתנדנדים בין תקווה לייאוש ולא רוצים להאמין שהפעם אין דרך חזרה.
בכל הימים האלו רואים וחווים את המאבק שאתה מנהל, המאבק על החיים שכל כך אהבת ועל החיים שאהבו אותך. הפעם הלב היה חזק ממך והצליח לנצח.
רק אתמול בערב ישבנו כולנו ודיברנו, ורק אז, מזה 13 יום, אמרנו בקול רם שאין ברירה אבל חייבים להיפרד ממך.
ואתה הקשבת לנו – חיכית לאישור מאיתנו כי רק עם אישור של משפחה אוהבת יכולת לאפשר ללב שלך לנצח.
אני אוהבת אותך, מלאה בגעגועים, מעריצה, ומודה על כל יום שבו היתה לי הזכות להיות איתך.
אתה אדם יקר ומיוחד, אהוב ונאהב, אבא למופת.
סיון בשם ילדיך.
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
יורם, החבר הכי חמוד שלי,

איש יקר, איש אשכולות, אופטימיסט בלתי נלאה. מעולם לא עצרת מלכת, מעולם לא הפסקת לחשוב.
ראייתך תמיד קדימה, יזם בנשמתך. כותב, שר ויוצר – והכל בקלילות ובצניעות.
קשה להספיד אותך, קשה להשמיע את צירוף המילים- יורם נפטר.
איש מלא חיים, מלא תוכניות.
בעל למופת היית לי, ידעת ליהנות מהחיים ולסחוף אותי איתך.
הקמת שבט לתפארת והשבט הזה עומד פה ומתקשה לקבל את לכתך, באופן כל כך לא מתוכנן.
הכל בניגוד לתוכניותיך, כי הרי עשית דיל עם מנתח הלב ל- 20 שנה.
העשייה כל כך אפיינה אותך. התמיכה בכל אחד ואחת מאיתנו, הייעוץ שנתת לנו,
הניתוחים הכלכליים והחברתיים שלך.
אהבת הארץ, אהבת הקיבוץ, אהבת המשפחה, אהבת החברים הרבים שלנו.
בשתי ידייך הקמת בוסתן שהיה אהבתך. את זמנך מלאת בתכנים שלא היו מביישים אף חבר.
יורם- אהבתי והערכתי אלייך הן ענקיות.
ילדיך ונכדיך גאים בך, ובבית מעגן מיכאל השארת חותם בכל מה שעשית, כי הרי אנחנו-
אחד קיבוץ גדול,
נותן הכל כי הוא יכול,
שבין כרמל וים כחול.
בוכים עליך, שרים לך, וזוכרים אותך.
נוח בשלום ובשלווה והיה ברוך.
אוהבת תמיד, רותי.

--------------------------------------------------------------------------------
 
לסבא,

אני כל כך מתגעגעת אליך ורוצה לחבק אותך!
כל כך רציתי שתהיה בבת מצווה שלי! כל כך רציתי שתהיה בחג מחזור של אופיר!
ובכל פעם שנפל לי ריס ביקשתי שתהיה בבת מצווה שלי!
ובכל פעם שהיה בשעון 18:18 או 20:20 ביקשתי שתחייה!
אני רוצה להקדיש את בת המצווה שלי לך שאתה לא יכול להיות בה!
אני חושבת עליך כל יום, כשאני הולכת לבי"ס ובבי"ס ובכל לילה!
איך נמשיך לעשות דברים מצחיקים ולשיר את השיר המפורסם: "היום, היום, היום קיבלתי חום, שתיתי מיץ עשיתי פליץ היום היום היום".
אני כל כך עצובה ומתגעגעת אליך! כמו כולם פה! כולם פה עצובים וחושבים עליך וכל הזמן בוכים ומדברים בפלאפונים, אני בכיתי קודם בבית!
עכשיו זה הזמן להיפרד ולהגיד ביי! כי כבר לא אראה אותך לעולם ואני לא יכולה לחשוב על זה!
I LOVE YOU SO MUCH!!!
באהבה גדולה, מנכדתך דורון ומצטרפת נכדתך עדי.

--------------------------------------------------------------------------------
 
הספד מהלוויה - משפחת רם

ליורם היקר,
חבר שלנו, שכן שלנו, מזה שנים רבות, בשמחות משותפות וארועים משפחתיים, משעמוס נולד לפני 24 שנה, והאחרונים שבהם בברית של נדב שלנו ועמית שלך.
מחר ט"ו בשבט חג לאילנות, וכמו שנכתב "כי האדם עץ השדה" – איש אדמה היית בכל רמ"ח איברייך, איש חזון והגשמה.
נפטרת היום, י"ד בשבט, ביום בו אבי נהרג ושניכם (יחד) אנשי אדמה, אנשי שדה ומספוא .
תמיד היית מספר לי עליו, ודרכך יכולתי ללמוד על דמותו שכה מעט זכיתי להכיר , ועל אהבתך אליו .
יורם, קשה לדבר עליך בלשון עבר.
באותו יום שלישי לפני שבועיים באתי עם ילדי הגן לגן האבנים שנושק אל בוסתנך היפה, נראית נפלא !
שמחנו על הבריכה שכה רצית בקיומה ועל התוכניות שלך לעתיד . . .
ובלילה נפרדת מאיתנו בחטף, בלי הכנה מוקדמת.
יורם, אנחנו מבטיחים שנשמור על רותי, שלך,
באהבה רבה,
ירון, עינת והילדים.

--------------------------------------------------------------------------------
 
הספד בהלוויה - רמי אלוני

יורם,
הבוקר, עם תחילתו של יום, התיישבתי על ספספל עשוי מעץ בקרבת ביתך בבוסתן.
בין עצי פרי: תאנה, תות, גויאבה, רימון, חממת עציצי נוי, ריח פרחים ועבודות אמנות מעשה ידיך, וממולי יופיו של הר הכרמל, על יושביו, וגידולי שדה אשר צבעם מתחלף בעונות השנה.
את האדמה הזו אתה חרשת! זרעת! השקית! וקצרת!
בוסתן עצי הפרי שאותו נטעת וגידלת מסמל בעיני את סיפור חייך, יורם בן הארץ, הנטוע במולדת, חניך ומדריך מובהק של לובשי החולצה הכחולה, השרוך האדום, סנדלים תנכיות והנח"ל המייצג דור של מגשימים.
יורם בין בוני ומובילי הקיבוץ שלנו.
יורם אהב אהבה גדולה את רותי ומשפחתו, אהב את החיים ונאבק עליהם עד צאת נשמתו.
כאן בבוסתן, ערב ט"ו בשבט בין עצי הפרי הנטועים באדמתך, אני נפרד ממך.

ליבי בוכה וגם העצים זקופים ובוכים.
שלום, שלום חבר יקר.
רמי אלוני

 
--------------------------------------------------------------------------------
 
הספד בהלוויה - יעל ארם

יורם,
איזה מזל שהצלחנו לקיים את הארוחה השנתית שלנו בשבת האחרונה שבה היית במיטבך.
עברת את הניתוח האחרון שהיה לגמרי לא פשוט אבל יכולת לו. אני בטוחה שעמדת בו בין היתר כי היו לך המון תוכניות.
רק לפני שנה יצאת ממש לפנסיה והיית מאד עסוק – המחשב היה חלק מסדר יומך, לפחות לפי כמות המיילים שקיבלנו ממך כל יום, רצית ללמוד לערוך סרטי וידאו ואני לא יודעת אם הספקת, הבוסתן שכל כך היית גאה בו והכישרון בפיסול שלפתע פרץ ממך ואפילו התחלת ללמוד בגבעת חביבה. וכמובן התכנון של עוד טיולים לחו"ל עם החבורה הטורקית וחוץ מכל זה יש אישה שדאגת לטפח וילדים וחברים ונכדים.
היום אני מאבדת חבר קרוב, חבר שהיה חלק קבוע משגרת חיי, ימי שישי, אמצע שבוע, ארוחות משותפות והטכסים הקבועים שלנו: את פורים חגגנו כל שנה מחוץ לקיבוץ, את השנה החדשה בארוחה ובנוסף כל אחד בתורו הזמין לארוחה מעשי ידיו בסבב ידוע מראש.
הלכת לי פתאום וללא הכנה מוקדמת. אני מודה לך על שנים של חברות ומבטיחה שרותי תזכה למנה כפולה של אהבה גם בשבילה וגם בשבילך.
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
סוף השבעה 27 לינואר, 2008 - רותי

יורם יקר לנו –
עומדים ליד קברך ועדין בוכים.
שלושה שבועות חלפו להם ואנו שואלים שוב ושוב היה או לא היה? האם זה קרה לנו?
ואכן זה קרה. ישבנו שבעה מכונסים איש איש בתוכו ומהרהרים איך נמשיך את חיינו מהנקודה בה הלכת לנו.
המוני אנשים השתתפו באבלנו, אבלם.
הבית לא יכל להכיל את מאות המנחמים וכולם התקשו להאמין שלא תהיה איתנו.
השארת לי משימה ענקית ללכד, להוביל, להנחות את השבט הענק הזה.
להתוות ולהאיר את הדרך,
לשמור על כל אחד ואחת.
לזכור את השמחות של כולם.
לפתוח דלת ולדעת לקבל.
להתייחס, לפנק, לעטוף.
להקשיב, להשלים, להזמין.
רב המשא וכבד עלי, אך בעזרת כל אחד ואחת אולי אצליח להרים את המעמסה.
התחלנו, יורם, כל ההתחלות קשות,
הדרך עוד ארוכה ומתפתלת וכולי תקווה שלא יעמידו לפני מכשולים.
אינני רגילה לעבוד לבד כשאתה לא לצידי, תומך, מרגיע, מכוון, שקול.
אומרים לי "את בחורה חזקה" – ימים יגידו אם יעמוד לי חוסני.
כי נפלה משענתי.
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
סוף השבעה 27 לינואר, 2008 - ישראל ענבר (זיזי) 

אחי הגדול יורם
כמה אהבתי אותך.
היית מבוגר ממני ב-5 שנים
אך יותר מכל, תמיד היית בשבילי האח בגדול.
מאז אותם ימים רחוקים,ימים של טרם מדינה
כאשר היית מסכים לקחת אותי לפעולה של הקבוצה בנוער העובד, בחולות קרית חיים, ואז לפתע היה שולף המדריך חלקי אקדח מרכיבם יחד איתכם והייתם מתאמנים " על יבש"...אחר כך הייתם חוזרים בשירה דרך החולות על מנת לא להעלות את חשדם שלהבריטים... ואני זוכר עצמי על כתפי המדריך גאה עד אין קץ שבזכות אחי הגדול זכיתי לחוות ולהיות שותף סוד לדברים הגדולים שקורים לנו במלחמה על עצמאותינו...
וכשגדלנו קצת, אתה הלכת עם הגרעין לנח"ל במטרה להגשים להקים או להצטרף לאחד הקבוצים.
אני, שהמשכתי בעקבותיך, החלטתי שאם להגשים אזי אין טוב מאשר לעזוב את התיכון וללכת לכדורי שאין כמותו להכשירך לחיי הגשמה בקיבוץ.
כשהצטרפתם כהשלמה למעגן מיכאל היתה תקופה ארוכה שעבדת בפלחה. למעגן מיכאל היו שטחי פלחה גם בנגב , ליד קבוץ בארי.
ואני במקביל התמחיתי בפלחה בכדורי.וכשבאתי לביקור בקבוץ היית מושיב אותי על כנף הטרקטור ושעות
היינו מבלים ביחד, מחליפים דעות מקצועיות, אתה-מנסיונך הרב ואני , הינוקא, מבית מדרשה של כדורי.
שני אחים פלאחים.
הימים חלפו במהירות, אתה הקמת משפחה ונאחזת בצפרנים במעגן מיכאל שהלך והתפתח לקבוץ לתפארת בזכותך ובזכות אנשים טובים אחרים, מאמינים בדרך הקולקטיב מחד, אך יודעים גם לקבל את ההחלטות הנכונות המתאימות לעולם המסובך שמסביב.
אני,אמנם הגעתי להגשמה בעין גדי, אך מסיבות שונות גם עזבתי ללימודים אקדמאים.גם אני הקמתי משפחה ועם תום הלימודים התחלנו את מסעותינו בחו"ל שנמשכו 18 שנה.
וכל אותה תקופה ארוכה טפלת אתה כמובן בעזרתה של זוגתך בהורינו. מעולם לא קיטרת על שאתה נושא לבד בעול.
מעולם לא נטרת לי טינה שאני מסתובב בעולם הגדול ואתה נאלץ לשאת בכל הגחמות של הורינו.
איזה בן מסור היית להוריך ואיזה אח נאמן.
כשחזרנו לארץ התהדקו קשרינו קצת יותר: יותר קשר טלפוני,יותר בקורים.
ליווינו בהשתאות, רינה ואני, איך למדת לגדל נכדים מצד אחד תוך יצירת קשרים בגובה העינים ומאידך- לגדל זוג ילדי זהב והכל תוך הבנה והרמוניה.

נפגשנו לאחרונה בבית החולים ערב הניתוח שאמור הייתי לעבור.
אתה היית בהחלמה מלאה לאחר ניתוח מעקפים מסובך שעבר בהצלחה מלאה.
דיווחת לי שאתה חוזר לכושר מלא עם הצעדות, הגינה והבוסתן..היית כה שמח וטוב לב.
באותו לילה פסקו חייך כרעם ביום בהיר..
אני לא מסוגל לעכל זאת שלא אפגוש יותר את עיניך המאירות וחיוכך המשדר אופטימיות אין קץ.
אם היו ל"ו צדיקים לבטח היית אחד מהם.
אחי היקר לי אין קץ...שכב על משכבך בשלום, איש הפעלים, בהכרה שחייך לא היו לשוא, ובידיעה שהשארת מאחוריך שבט אדיר שלבטח ידע להמשיך את דרכך אם כי בדרכו שלו.
שלום אחי..
אחיך - ישראל (זיזי) ענבר

--------------------------------------------------------------------------------
 
נאמר לכבוד ה 30 - רותם איתן – נכדתך הבכורה

סבא היקר,
הזמן חולף, כולנו עדין המומים, הכאב כה נורא, אומרים שהזמן מרפא אך אותנו הוא יותר מדכא.
כעת אולי אנו מבינים, ויותר מפנימים שלראות אותך, לחוש אותך, ולהריח אותך אין אנו יכולים.
רוצים אותך איתנו פה, רוצים לשמוע אותך שוב צוחק ולכל אחד ואחד מאיתנו כל הזמו דואג.
מהקטן ועד הגדול בסבלנות ורוך עם כולם מדבר וכל כך מעודד ואוהב וכעת אנו כותבים לך מילות פרידה והמשפחה כולה כל כך עצובה.
איתך היינו משפחה מושלמת וקשה שלא נראה אותך לעולמים, חושבים עליך, הנפלא והמסור באדם ולא נחדול מכך לעולם, מקווים שטוב לך במרומים ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.
אנו מפנים עינינו אליך ריבון העולמים ותוהים למה מיהרת לקחת אותו אליך לעולמים, אך עמוק בליבנו אנו מבינים שאדם כמוך - סבא נאסף אל הטובים.
סבא,
הקלו עליך שם למעלה את הבחירה ומצאו לך את הנחלה עם השקט שאהבת ורוח הים כך תוכל להיות ליד הוריך ולנוח על משכבך בשלום.
יש לכולנו רק עוד בקשה אחת קטנה ממך – תמשיך לשמור על כולנו כדי שנמשיך בדרכך.
וליושב במרומים ומלאכיו אני רוצה לומר שכשאדם נפרד מהעולם הזה תמיד אומרים עליו המון דברים טובים אך הפעם זה אמיתי ואני רוצה לומר לך:
"אתה לוקח אליך אדם יקר, אבא, סבא, בעל, אח, אדם בעל המון מעלות ותכונות טובות, אדם טוב עם לב זהב, ואנו מבקשים בקשה קטנה שתשמור לנו עליו...

אוהבים ומתגעגעים ומנסים לאחוז בחיים,
נכדיך וכל המשפחה המורחבת
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
דברים שנאמרו בסוף השבעה - סיון 

אבא,
יום ועוד יום של געגוע עובר עלי שהולך ומתעצם מדקה לדקה.
בימים אלו עוברות מחשבות בראשי וזכרונות מנסים לצוף על פני השטח.
מנסה להיזכר בכל הדברים שלמדתי ממך, בסיפורים שלך, איך הכוונת וייעצת לי בכל מצב ובכל הזדמנות, אבל בימים אלו אני גם שואלת את עצמי איך זה שמעולם לא הסברת לי איך מתמודדים עם געגוע??

מתגעגעת לשמוע את קולך,
זה שתמיד יודע מה הוא אומר.
מתגעגעת אל הצחוק שלך,
זה שמתפקע בקול ואי אפשר לעצור אותו.
מתגעגעת לסיפורים שלך,
אלו שבסופם יש איזה מסר או הומור מתוחכם.
מתגעגעת להסברים שלך,
אלו שמבוססים על חכמת החיים שלך.
מתגעגעת להכוונות שלך,
אלו שמראות ומאירות לי את הדרך.
מתגעגעת לשאלות שלך,
אלו שתמיד אכפתיות ומתעניינות.
מתגעגעת למחמאות שלך,
אלו האמיתיות שנאמרות מכל הלב.
מתגעגעת לחיבוקים שלך,
שעוטפים ואוהבים ומחזקים.
מתגעגעת לרוגע שלך,
זה שמקרין על כל מי שנמצא לידך.
מתגעגעת לנוכחות שלך,
זו שמאחדת את כולנו וכבר יותר משלושים יום כל כך כל כך חסרה לנו...

--------------------------------------------------------------------------------
 
נאמר לכבוד ה 30 - איריס דיין

יורם ידידי היקר,
מעטים הם האנשים שמעצבים וחורטים בנו את עצמם.
נפגשו דרכינו לפני הרבה שנים. ניסיתי להיזכר באיזו נקודה בדיוק זה קרה, מה חיבר ביננו ומתי, אני חושבת שמתוך חברותי עם ניבי ואורלי, נפתח מכנה משותף ואנחנו ניצלנו אותו להעמקת הקשר ביננו.
גילינו שיש לנו הרבה מן המשותף. שנינו סקרניים, מעיזים על סף החוצפה לשאול שאלות ולבחון דברים לעומקם בנעשה במשק ויותר מזה, לשנינו רצון ויכולת ללמוד דבר מאפס ולהפכו לעניין בעל יכולות גדולות.
פרגנתי לך על לימוד בניית האתרים, על ניהול היזמויות במעגן מיכאל ועל ידיך ברוכות הכישרון.
שיתפת אותי בשמחה והתלהבות כמו ילד בחידושים שלך- "איריס בואי תראי מה עשיתי, את חייבת לראות". ידעת שתקבל מחמאה כנה.
מתוך כך מצאנו שפה משותפת וחיבור מאוד נוח וטבעי. הייתה בינינו זרימה שכמוה אין לי, ועכשיו אני אצטרך למלא את החסר הזה שהשארת אותי בו.
תהליכי השינוי במעגן מיכאל מצאו אותנו זוג יונים קבוע בחוגי הדיון שהתקיימו אז. חלוקת התפקידים בהנחיית הקבוצות הייתה מאוד ברורה בינינו והחברים יצאו מהמפגש עם כלים ברורים להתבונן על חיינו כאן. זכיתי בך בהנחיה זו. מצאתי בך שותף לדרך חיים ומחשבה.
לא רציתי שתלך לי רחוק מדי ופניתי אליך להיות חבר בועדת תקשורת. התרשמתי שיש בך גם מזה. אתה פתוח לקדמה ולשינויים, מתעניין בתחום הרחב, מביא רעיונות טובים ובעיקר שקול ומדוד, מחושב ומבין ותרומתך תהיה גדולה לוועדה, ואכן כך היה. הצטרפת אלינו וזכינו ליהנות מהתובנות שלך בהן היה גילך וניסיון רב לצד שכל ישר ובריא. בוועדה צעירה שכזו – היה לך מקום מרכזי. זכיתי בך שוב.
אחר כך התחלתי לחלום על בריאות ויצירה גם יחד, וכשהתחלתי להפריח בועות סבון, מיד בהתחלה זומנתי למשרדך הקטנטן לשתף אותך בחלום זה. היית איתי בהתלהבותך המוכרת כפי שהייתי צריכה. עינייך אורו ואמרת – מה שאת רוצה זה מה שיהיה. תמיד תלכי בגדול. בנית לי תכנית עסקית. היום, כשאני חונכת את הסטודיו של בר סבון- כל מהותו קשורה בך. בגב שנתת לי, ברוח הרעננה, בייעוץ ובחברות. שוב היית לצידי.
כשסיפרתי לך ולרותי על ההיריון שלנו היית כל כך נרגש ומלא אמפטיה למסע המפרך שעברנו והיית שותף לו – כי היית חבר אמיתי לצידי.
יורם, האמונה שלך בי וביכולותיי, החיוך והעיניים הכחולות והחמימות שלך, אין להם אח ורע בשבילי.
זכיתי בפרס יורם. לא הספקתי להגיד לך שאני אוהבת אותך ומעריכה את המתנות שקיבלתי ממך. הכל קרה מהר ואני מיד סידרתי לי הדחקה, לא בהצלחה רבה.
זיכרונך יישאר איתי לעד.

--------------------------------------------------------------------------------
 
נאמר לכבוד ה 30 - יניב לוינסקי

עץ חזק. מרכזי. מיוחד. בשיא פריחתו.
ענפיו שואפים מעלה.
גזעו חזק.
שורשיו עמוקים, נאחזים באדמת בוסתנו.

ולפתע סערה.
ונגדע.
ורק קול דממה דקה.

עצי הגן ממאנים לעכל- שהרי עץ ותיק שכבר עבר סופות בחייו,
לא נשבר כל כך מהר.
הייתכן שכך הלכת לנו?

נצרייך מזמן היכו שורש וכבר מבכירים פירותיהם.
פירות יפים. מושלמים.
פירות שאת יופיים כבר לא תראה.
שאת ניחוחם המתוק לא תדע.
שאת טעמם לא תכיר.
ומי ישמור עוד עליהם?

וכבר מתגעגעים לצילך, לעצתך, לקולך,
למגע ידיך, לחיוך בעינייך.

עץ יפה היית. גאה.
ולפתע סערה.
ונגדע.
ורק קול דממה דקה.

ובכל שנה, ערב חגם,
יתכנסו עצי הגן וירכינו צמרותיהם לזיכרך.
וביום המחרת, בט"ו בשבט, יזדקפו להם אט אט,
תומכים האחד בענפי רעהו,
יפרחו בהדרם, וימשיכו בדרך שהתוות להם.

עץ יפה היית.
ועתה נותרה דממה.

--------------------------------------------------------------------------------
 
דברים שנאמרו לכבוד ה 30 - ניסים כהן

לזכרו של יורם -
הגענו למעגן מיכאל לאחר הטירונות, כגרעין נח"ל, בתחילת שנות ה 50 .
מרגע זה כל אחד ואחד, הלך והשתלב בהתאם לכישוריו ורצונו.
יורם שאף ורצה לעסוק בחקלאות – אספסת, גידולי שדה, רפת.
ואכן בתחום זה הצליח לממש חלק מכישוריו. רצה ויצא ללימודים והשתלמויות - וגם יכולותיו הארגוניות באו למימוש.
בין-לבין , כאיש אכפתי יצא לפעילות תנועתית במגוון רחב של תפקידים: נוער עובד, ישובים צעירים, גרנות וכו'.
דרכנו נפגשו עם המהפך הגדול שהתחולל בחברתנו – המעבר ללינה משפחתית. קדמה להחלטה פעילות גדולה ורחבה בתחומים חברתיים , משקיים וכלכליים.
לזכותה של מעגן מיכאל יאמר שעשתה זאת בדרך הטובה והאפשרית בתנאים שהיו.
התקיימו דיונים מקדימים – הוחלט על השינוי והביצוע שהצליח היה בעיקר בזכות בעלי התפקידים באותה עת.
תוך שנתיים נבנתה שכונה חדשה (רסקו) המותאמת ללינה משפחתית, שופצו והותאמו למעבר שלוש שכונות חדשות ובאותה עת נבנה חדר האוכל המורחב והחלו בבניית בריכת השחייה. כל הקיבוץ הפך לאתר בנייה.
המבצע הגדול והמסובך הוגשם - היו שותפים רבים עם אחריות מוגדרת שנתנו מיכולתם.
יורם הממלא את תפקיד מרכז המשק, מרכז בידיו את הפעילות הרחבה. אין ספק שתרומתו בתחום זה הייתה מרכזית ביותר.
עברו כמה שנים טובות - ושוב נפגשנו. יורם יוזם את הרחבת הבית הסיעודי. הצפיפות והתנאים אינם מתאימים. מתחילים דיונים ופעילות לאן פנינו מועדות? רק לחברים? גם לאנשים חיצוניים?
על אף שלא קיבלו תמיד את דעותיו – ידע יורם לכבד ולבצע את ההחלטות שהתקבלו – המשיך ליזום ולדחוף את הפרויקט.
כאן ובעיקר כאן, באו לשיא כישוריו, יכולתו ופעילותו הציבורית, להוביל, לנהל קשרים עם מוסדות חיצוניים ולדאוג לביצוע עד הפרט האחרון.

זכה יורם לממש את כל תכונותיו וכישוריו הרבים.
תרם ונתרם במסגרת חיינו המשותפים.
יהי זכרו ברוך.

--------------------------------------------------------------------------------
 
נאמר לכבוד ה 30 - מבכה שאול כוכבי

על יורם שאבד לי
כל הזמן, עם כל חבר שאובד לי
אני מאבד פיסת זכרון.
שם, מסגרת שחורת קוים
ככה מסתימת רקמת חיים?
רעי ואני כבני מוזאיקה
בתמונת פסיפס גדולה:
הנה הוא פה, אני שם
אולי טיול אולי פעולה,
הנה שיר, רקוד, צחוק (וגם דמעה).
האבנים הולכות ונשמטות
ובתמונה הכללית - חורים שחורים.
התמונה הולכת ומטשטשת.
החדלון, האבדן ופתאום כמו חידון:
מי זה, מה זה, היכן ומתי?
חסרים הפרטים, נעלמו החברים.
המתים נוטלים בלכתם
גם את הזכרונות
והם אינם עונים לשאלות...
ומי יזכור אותי ביום מותי?
על העתיד השתלטו הצעירים
ואת עברנו לוקחים רעינו המתים
ואנו, אנה אנו באים?
כל הזמן אני מאבד חברים
החברים ההם שזוכרים.

ינואר 2008
מבכה,
שומל כוכבי 

--------------------------------------------------------------------------------
 
נאמר לכבוד ה 30 - דניאל יפה

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.
ליווינו אותך יורם קרוב ל- 30 שנים.
נתתם לנו, אתה ורותי, את הרשות ואת הזכות ללוות אתכם, כידידים, כצופים, באוסף גדול, של רסיסי מפגשים, אימרות, חוויות, ונגיעות קצרות לאורך הזמן, המתכנסות לידידות ארוכה שמעבר לתלאות היומיום, אך משתפת משתתפת, וכל כך משייכת.
אין ספק - היית לי יחיד ומיוחד.
כאשר פגשתיך לראשונה, היית במרכז העשייה במקומך בקיבוצך, במעגן מיכאל. אלה היו זמני השבר הגדול בתנועה הקיבוצית, כמו היום, כן אז, כביש החוף סאן והמה למרגלות הפנינה הזאת, החזקה והשקטה הזו, שהיא ביתך. עסקת אז בנושאים מכוננים. הבנים, השיכון, אם ליצר ואיך לייצב, אכן הרגשת - צריך לבוא שינוי - אך התלבטת - איך משמרים את הטוב במה שיש?
אני זוכר שאמרת לי אז בעניין ממש לא חשוב "רק שמליחות המים לא תשרוף את הירק של הנוי". האם דיברת אז במטאפורות?
ואחר כך כשהתרחקת, פינית מקום לצעירים ומוכשרים, היתה בך סבלנות לייעץ, ללוות, להרגיע ולהנחות. כה רבים נכנסו בדלתך, ויצאו ממנה עשירים ונשכרים, מטובך וניסיונך. ידעתי ושיערתי. בכל דרך יש מועקות ותהיות וגם - אכזבות. תמיד, גם במעלה הדרך הקשה, וגם בערוב היום, אדם עושה את חשבון דרכו. לא היית תמים, ראית חולשות ראית שגיאות וגם נפגעת.
מעולם לא שמעתיך אומר דבר בלע, נוטר, מקרצף את מול אחר, פצעי אדם ומקום. כל כך אהבת את המקום הזה על כל אשר בו.
היתה בך אהבה גדולה לכל דבר שידך נגעה בו. איש יוצר היית בכל מקום ובכל זמן. כל אירוע הוא הזדמנות, סיכוי למשהו מוצלח.
האדם משול לחרס הנשבר. אוסף שברים דגול היית, אוסף, מאחה, מדביק ויוצק. בגנך כמו בביתך.
אהבתך לנטוע ולירוק, סימלה בעינינו את כל עושרך. מעגלי החיים והיצירה של עצי הפרי שלך, בחלקת האלוהים הקטנה שלך, יצקו בך סיפוק ומרגוע מעוררי קנאה.
למי אתה נוטע? לך? לבניך? לנכדיך?. עץ שבמקומו נטוע, רואה זריחות ושקיעות אל מעבר לאופק, אל מעבר לזמן. האם יוריק? האם יצהיב? האם יצמח פארותיו לגבהים חדשים? האם ידהה, ייבש ויכלה?
אתה ורותי יסדתם משפחה מחברת ומקרבת מאין כמותה. אנשים רבים אשר דרכם הצטלבה בדרככם, הפכו באחת לידידיכם ומקורביכם, ונשארו כאלה ללא תנאי. גדלתם יפיתם, כעצים נושאי פרי בצבע ירוק רענן של בוסתן לעת אביב.
הבוסתן הירוק הזה - זו משפחתך הגדלה ופורה, בין חברים וידידים במקומם השקט והבטוח, כי בצלמם ובדמותם - אותו נטעת והורשת.

אהבנו - וחסרנו - כל כך.
נעמי ודניאל 

--------------------------------------------------------------------------------
 
משפחה - שיר שנכתב על ידי יורם

ליום הולדתו ה- 70
מאי 2003

הרבה דברים עובר אדם במשך שנות חייו
כשהוא קטן הוא לא מבין,רוצה הכל,עכשיו
כשהוא גדל ומתבגר ואחראי למעשיו
רואה שלא הכל וורוד,זו לא אשמת הוריו.

והוא רוצה את העולם אז לשחרר מיסוריו
חושב שאם יחרוש, יבנה, יגיע למיטב
ישקיע ויהיה איכפתי,בכל ישים ידיו,
וזה יתן לו כח,עזר,ערך לחייו.

כך עובד אדם בלי הרף,ככה אז חולפים חייו,
לא עוצר ברמזורים, אפילו כשהלב נתקף.
אך, כשהוא עושה חשבון הנפש וסופר את מעשיו,
ובודק למי עמל כאן,ומה השאיר מאחוריו
גם כשאין הוא מאמין, כך אומר לו אלוהיו.
אם קשים היו חייך, נאבקת על כל שבב,
אם במלחמות ניצחת או הפסדת בקרב,
זכור כי לא לבד היית, כל זה לא היה לשווא,
זכור תמיד מאין באת,ולאן פונים עכשיו.

כי כשאדם רוצה לחשוב על מה התגלגלו חייו
ישמור קרוב את משפחתו,כי המה אהוביו,
כי הם החשובים מכל,אותם תמיד יאהב,

זו האישה,הילדים,הנכדים,האם, האב
ואלו המה האחים והדודים,הסבתא והסב
כי כל שיש לו בחיים הן אלו שורשיו.

--------------------------------------------------------------------------------
 
ועוד הרבה לכתוב יורם :


" דבר אחד למדנו, כשיש משבר או מצוקה –
אם למישהו קשה, אם קיבל איזו מכה,
לא נשקוט ולא ננוח ונתמוך ניתן הכל –
כי ערבות וידידות היא תמיד מעל הכל.
כי יש פה נוף ויש פה ארץ,
יש בוסתן ויש דשאים,
יש פה חוף ויד יוצרת
ולפעמים מפרגנים"

---------------------------------------------------------------------------------------

קרבת משפחק.
אביו--- צבי קליימן
סה"כ 145 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/04/2019
 יורקה אהובי
19.4 מוקדם בבוקר בקרתי אותך עם זר פרחים ליום הולדתך.
אחרי הגיעו סיוי והילדים לביקור.
יובי מתרגשת מאוד מכיון שיום הולדתה יום אחריך. היא תמיד זוכרת את תאריך יום ההולדת שלך.
מתגעגעת לימים בהם חגגנו יחד כל פעם משהו מיוחד. ומזה 11 שנים "חוגגת" ליד האבן. עצוב.
אבל הזכרון חי וחד.
נוח בשלוה.
אוהבת וחסרה כל כך
שךף רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  10/04/2019
 יורקה אהובה
כל כך הרבה השארת לנו. כל יום זוכרים יותר ויותר כאילו רק אתמול נפרדנו.
בת קיבוץ החליטה לעשות עבודה במסגרת לימודיה ובחרה את אוסף שיריך שנכתבו במשך 20 שנה לראש השנה ואנחנו הוספנו עוד 10 שנים. היא הוציאה ספר ובו כל השירים בצירוף תמונות מחיי הקיבוץ. פשוט מזכרת נהדרת ומרגשת.
לנו נשארה מורשת ואתה צריך להיות גאה.
כמובן שזה לא הדבר היחיד שהשארת. חותמך בכל שביל ובכל ענף לנצח נצחים.
כולנו גאים להיות דור ההמשך.
נוח בשלוה יקירי.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/01/2019
 יורקה יקר.חלפו 11 שנים וכמו זה היה היום.געגועים וזכרון מחזקים אותי. קיימנו יום עיון ליזמויות .היית גאה לו ראית שיש כבר כ 40 יזמויות. השארת חותם רציני ואני גאה בך.אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/05/2018
 יורקה אהובי
בצער רב נפרדנו השבוע מתמר בתנו המאומצת. מחלת הסרטן פגעה בה ותוך מספר ימים נפטרה. השאירה את כולנו המומים וכואבים. תומכים אחד בשני ויחד נתגבר על האובדן.
אם יש מפגשים שם למעלה היא בוודאי מחפשת אותך. שלחנו לך זר ורדים שתגיש לה.
נוחו בשלוה שניכם.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  19/04/2018
 יורקה אהובי
היום חל יום הולדתך ואנו לא שוכחים. כל כך חבל שאי אפשר לצאת לבלות ולהפתיע כמו בימים הטובים. זכרונך לא מש מאיתנו ובכל הזדמנות מזכירים אותך כחלק מהמשפחה.
אפילו אוהדי הצעיר בנכדיך אמר לי השבוע "אם סבא יורם היה חי הייתי אומר לו תודה על שנטע לנו עצי תות." זה שווה ביותר לשמוע זאת ממנו.
ומחר יום הולדת לנכדתך יובל בת ה- 8
היא תמיד זוכרת שאתה יום לפניה.
אז נוח בשלוה.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  26/01/2018
 יורקה אהובי
במזג אויר סוער, גשמים ורוחות קיימנו היום את האזכרה במלאת 10 שנים מאז עזבת אותנו. התייצב כמעט כל השבט שאותו בנית ועליו הוספתי עוד ועוד במשך השנים, השמענו דברי הספד מרגשים ומכובדים. מקוה שהיה לך שם חלון פתוח וכורסא נוחה שיכולת לשבת ולהקשיב. הנכדים שנולדו ולא הכירו אותך ספגו גם הם משהו מפועלך ומהדרך שבה הלכת. כולנו גאים להיות צאצאיך.
נוח בשלוה אהוב יקר
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  10/10/2017
 יורקה אהובי
חגי תשרי הולכים ומסתיימים ואיתם באים הימים הקרים.ראש השנה מאחורינו ושוב כתב דותי שלנו את השיר והביצוע היה על ידי נטע. כרגיל היה שיר חריף ועוקצני. הימים השתנו ולכן הנושאים בחלקם שונים.
השבוע נציין 9 שנים ללכתו של אחיך זיזי ואנו מתכוננים לשנה העשירית בלעדיך.
נוח בשלום ובשלוה
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  10/07/2017
 יורקה אהובי
מאוד מתגעגעת . כמה אתה חסר לי בימים אלה.
כמה זקוקה לעצתך .
אין איש יודע.
מתנהגת כאילו זה אתה שמכוון את דרכי.
מקוה שאינני טועה.
אוהבת וחסרה כך כך
שלך רותקה
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  19/04/2017
 יורקה אהובי
היום חל יום הולדתך אין חגיגות ואין שמחה. הלב זוכר ומתגעגע. יש מי שזוכר ויש מי שמתגעגע. לא שוכחים.
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  23/01/2017
 יורקה אהובי
תשע שנים חלפו והיום ההוא בליבי כמו זה היה היום. היתה אזכרה בבית הקברות ושם קראתי את שירו של יונתן גפן "דקה דומיה" ואחר כך השמעתי את השיר בביצועו של יוסי בנאי.
קטע מתוך השיר:
..."ולזכר כל מי שזוכר
כמה פעם היית לצידי,
לזכר הלילה הזה,
שרואה אותי כאן לבדי.
המון דקות דומיה
לכל מה שחלף וכואב
הקשיבו עכשו לצפירה
שיש לי בתוך הלב."
אוהבת וחסרה כל כך
רותקה
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  17/12/2016
 יורקה אהובי
געגועים
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  02/10/2016
 יורקה אהובי
ערב ראש השנה חוגגים בקיבוץ כל המשפחה. ושוב נכתב השיר הידוע על ידי דותי המוכשר. הביצוע יהיה ע"י דותי ומעין ושלושת הנכדים מאיה, עמית ועומרי. איזה מתיקות. ולכבוד גדול לנו היה לציין את איך התחיל השיר על ידך ובמשך שנים כתבת אותו ונגעת בכל נימי חיינו בהומור ובסטירה. יש קליפ לפני השיר שבו דותי ואני מספרים ומראים את תמונתך. היום כבר זוכרים הרבה מי התחיל. מרגש מאוד. עד דמעות.
יהי זכרך חרוט בלב כולנו.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  01/09/2016
 יורקה אהובי
היום 1.9 שלושה מנכדינו עברו לכיתה א אלה יובל וליאור. מאוד מרגש .אוהד הקטן עבר לגנון ואלון לגן . עמית ועומרי תלמידי כיתה ג ומאיה הבוגרת בכיתה ד'. בית הספר לבש חג והיו שהזילו דמעה.אתה בטח היית כותב להם ברכה מיוחדת בסגנונך. אנחנו ציינו זאת אתמול בארוחת ערב לסיום החופש ולתחילתה של שנת הלימודים. האירועים האלה מעצימים בי את חסרונך והגעגועים חזקים.
מי ייתן שנדע לשמור על רוח אופטימית ונכדינו יגדלו להיות בני אדם בעלי ערכים, בני אדם מוסריים וימצאו את דרכם בחיים. הלוואי.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  12/08/2016
 יורקה אהובי
שבוע עצוב עבר עלינו. ליוונו את חברנו הטוב דניאל יפה מרמת יוחנן למנוחת עולמים לאחר מאבק קצר במחלת הסרטן. היתה לויה מאוד גדולה.הרבה הספדים לדניאל שהיה איש רב פעלים בקיבוץ ובתנועה . איש משפחה וחבר טוב. אולי תפגשו. דותי וסיוי נפגשו עם נעמי והילדים והעלו זכרונות מהמפגשים המשפחתיים. מאוד עצוב גם פרידה ממיכל רוגל וגם מדניאל.
אנחנו ממשיכים בחיים ומקוה לחיים טובים של כולנו.
נוח בשלום.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  01/07/2016
 יורקה אהובי
שנת הלימודים הסתיימה ועמית ועומרי סיימו כיתה ב'. איזה גדולים הם. תלמידים למופת וילדים מקסימים. עוזרים ותומכים וזוכים לתשבוחות. יש במה להיות גאים.
ליאורי ויובל המתוקים חגגו מסיבות סיום בגן ומתכוננים לכיתה א'. התרגשות אדירה אופפת אותי ואין עם מי להתחלק. זו דרכי לשתף אותך.
יש נחת.
היי שלום אהוב יקר.
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  10/05/2016
 זוכרת כל יום ואוהבת
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  10/05/2016
 זוכרת כל יום ואוהבת
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  22/04/2016
 יורקה אהובי
הזמן חולף ואנחנו באביב. פסח מגיע ואתה חסר לכולנו. אני כבר לא חוגגת בבית. הילדים מתפזרים למשפחות הצד השני ואני מצטרפת. הכל פורח, מלבלב.אך הלב נצבט מחסרונך.כפי שהכרת אותי אני לא מרשה לעצמי לעצור מכל עיסוקי ואפילו סביב העולם מטיילת. זה לא אותו דבר, אבל חיי ממשיכים.
היה השבוע כנס משפחתי ענק לכל שבט מרגלית. סם פלטר ארגן הכל והשתתפו קרוב ל 200 איש מבני המשפחה. היה מרגש. כמה משבטי השבט חסרו לכולם והזכירו את כולם.
אילו היית שם בטח היית מתרגש ומוסיף מזכרונך עוד פרטים.
סילבן הגיעה מצרפת וארחתי אותה ששי-שבת.
בקרנו בבית הקברות ,אותך ואת ההורים. היא מאוד התרגשה.
יורקה - אנו ממשיכים את החיים ואתה שומר מלמעלה.
ציינו את יום הולדתך בהדלקת נר זכרון והנכדים ברכו אותך ?בלב. זה היה כל כך מרגש. האם שמעת
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/01/2016
 יורקה אהובי
היום שמונה שנים מאז נפרדנו ממך זוכרים ולא שוכחים. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  16/01/2016
 יורקה אהובי
היום עלינו לבית הקברות פורום מצומצם שאני רציתי בלי תכנית מוסדרת מראש אלא ספרנו רק זכרונות מצחיקים ממך. הנכד היחיד שדיבר היה עמית שאמר שהוא יודע שתמיד החזקת אותו בילדותו עד ליום פטירתך. לאחר מכן עלינו לגבעת הרקפות לפיקניק ארוחת בוקר וסיימנו במדן בגן הדייגים. משתדלת לעשות כל שיכולתי על מנת לשמור על הזכרון ועל היחד שלי ושל הילדים והנכדים. אוהבת וחסרה כל כך גם אחרי 8 שנים
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  24/10/2015
 יורקה אהובי
עוד שנה עברה ואני גדלתי בשנה. חגגנו היום עם המשפחה ועם עינת, ירון והמשפחה שלהם על הדשא את יום הולדתי. הנכדים גדלו וכתבו ברכות כל כך מרגשות שהרגשתי את יכולת הכתיבה שלך באה לביטוי בברכותיהן. היית וודאי גאה בהם. גאוותי לא נופלת. אני גאה בהם. מקטון ועד גדול. כמובן שגם הילדים ברכו וזה נותן לי את
הכוחות להמשיך להיות יעילה, יוצרת ולא ליפול.
נוח בשלווה. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  04/09/2015
 יורקה אהובי
תם החופש הגדול. מאיה עולה לכיתה גימל ועמית ועומרי לכיתה ב. ליאור ויובי ואלה בגן. אלון בגנון והקטן שבחבורה אוהד בפעוטון. אינך מתאר לעצמך מה שצומח פה. חבורה שכזאת מקסימה ומיוחדת. ואני מנצחת על כל אלה. בשניים יותר קל אבל אני מתמודדת עם המשימה הזו ונהנית מכולם. בקיבוץ הרבה שינויים. חלקם היית אוהב ועל חלק היית חולק. הקצב קצת איטי לטעמי אבל מאמינה בדרך. שינויים היו תמיד לטעמך וגם אני מאמינה בשינוי ומייחלת לו.
אתה חסר. חסר לכולנו.
ואני אוהבת וחסרה כל כך.
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  20/07/2015
 יורקה אהובי
הזמן רץ, חולף הולך לו והכל כבר לא אותו דבר. ככה שר אריק איינשטיין. הנכדים גדלים ושואלים המון שאלות. חלקן קשורות למשפחה וחלקן מתוך סקרנות אינטלקטואלית. כמה היית נהנה לענות להם. עומריקי ועמית סיימו כיתה א' ויובי תהיה עוד שנה בגן וכבר החלה לקרוא. מה בוער לה? אני ממשיכה ביצירה ועובדת המון. ממלאת את הזמן בעיסוקים רבים, חבל שאינך שותף לעשיה איתי. הלוואי שהייתי מאמינה שאתה רואה הכל מלמעלה. הלוואי.
הילדים גם הם מדהימים וכל אחד מוצא את האפיק המתאים לו. אני בטוחה שאתה חסר להם בהתיעצות. אני עושה כמיטב יכולתי, אך קטונתי...
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  27/05/2015
 יורקה אהובי.
חגגנו את שבועות - חג השדה,כמו בימים של פעם. בשדה, עם הכלים החקלאיים, דברי קישור על הענפים, ריקודים, שירה, חבילות קש ועל הכל ניצח החתן שלנו אלון. כמה היית גאה לו זכית לראותו מרים חג כלבבך. חשוב שהצעירים לוקחים על עצמם אחריות וממשיכים מסורת רבת שנים, בעלת תוכן ושיתוף של כל הישוב.
הייה גאה.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/04/2015
 יורקה אהובי
יום הולדתך 19.4 עלינו לבית הקברות. סדרנו פרחים וספרנו על סבא יורם. זוכרים ולעולם לא שוכחים.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/04/2015
 יורקה אהובי
יום הולדתך 19.4 עלינו לבית הקברות. סדרנו פרחים וספרנו על סבא יורם. זוכרים ולעולם לא שוכחים.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  30/01/2015
 יורקה אהובי
עלינו לבית הקברות לציין 7 שנים בלעדייך. הגיעו כולם. היית מרוצה אם היית שומע את שכתבתי לך.
כואבת כאילו היה זה אתמול...
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  27/01/2015
 יורקה אהובי
אכן קיימנו את יום העיון לזכרך בנושא היזמויות. היה מעולה. קראתי בפתיחת האירוע את הדברים שכתבת לפני כ12-14 שנים. ממש דברי חזון. מהי יזמות ומה תפקידה בחיי קיבוץ. איזה יופי. היתה התפעלות מדבריך. אחר כך היו שתי הרצאות טובות מאוד. פרופ' ליאורה קצנשטיין לא הפסיקה לדבר בשבחך. זכרה אותך כאדם מיוחד. יופי של זכרון שלך בחיי קהילת מעגן מיכאל.
כולנו גאים להיות בני משפחתך וכמה חבל...
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  28/12/2014
 יורקה אהובי
הזמן חולף במהירות ושוב אני מוצאת עצמי לקראת יום השנה הפעם - שבע שנים. כמה שהזמן לא משכיח דבר ואפילו מגביר געגועים. יש לי רעיון כבר כמה שנים שהשנה אני מצליחה לממש אותו. לקיים יום עיון בנושא יזמויות בקיבוץ ולהקדיש אותו לזכרך. ואכן הענין קורם עור וגידים. בקשתי להזמין להרצאה את פרופסור ליאורה קצנשטיין וכנראה שהיא תבוא. אדווח בהמשך. אתה ראוי לזה, כי הרי אתה הוא זה שתקעת את יתד היזמויות בקיבוץ. נתקלת בלא מעט מרימי גבה, אך נחישותך עמדה לך והצלחת בגדול.
אכתוב לך לקראת יום העיון את התכנית המפורטת. עד אז היי שלום ונוח בשלווה והיי גאה בכל מה שהשארת לנו.
אנחנו מעריכים זאת.
אוהבת וחסרה כל כך
רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  26/10/2014
 יורקה אהובי
הגיע תאריך יום הולדתי העגול וחגגנו ביחד הילדים והנכדים בוילה בראש פינה. טיילנו וארגנתי סיור שורשים במשגב עם. שם החלה דרכי הקיבוצית, שם הכרתי אותך ושם נולד בננו הבכור דותן. אריאלה ארחה אותנו בביתה וסיפרה לכולם את סיפור אהבתנו ולא הפסיקה להרעיף עלי מילים טובות. רפי ערך לנו סיור במצפה ובכביש הגדר. היה נפלא. רק ששניים היו חסרים לנו - אתה וזאביק.
כתבתי את הברכה לעצמי והילדים והנכדים כתבו עלי שיר ובצעו אותו. היה כל כך מרגש. יש לנו משפחה נהדרת ונכדים מקסימים הנותנים לי את הכוח להמשיך במעשיי.
זכיתי בהם וזכיתי גם בך, אך הלכת לנו מוקדם מידי. כמה צר לנו וכמה צער לנו.
אנחנו מצליחים להתמלא בשמחה עם מה שיש לנו.
נוח בשלווה אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  24/09/2014
 יורקה אהובי. ערב ראש השנה ושוב אנו כותבים את השיר והפעם דותי ומעין זמרים ראשיים ואליהם הצטרפו הנכדים מאיה עמית ועומרי. הם נתנו ביצוע שחשבתי ששערי שמים יפתחו ותוכל להתרשם ולהיות אבא וסבא גאה. דמעות הציפו את עיני. איזה ביצוע הם נתנו. שאפו.
ואני, חזרתי אתמול מפריז. ביליתי עם רינה וסילבן אירחה אותנו נפלא. ביקרנו בקרפריה שלנו והרמנו כוס סיידר לכבודך ולכבוד זיזי. שתינו לא שוכחות, אבל ממשיכות לחיות ולהנות מהמשפחות.
ושוב - כמה חבל...
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  01/09/2014
 יורקה אהובי
היום החלה שנת הלימודים וכולי התרגשות. שני נכדינו - עמית ועומרי עברו לכיתה א' בבית הספר מעגנים שבתחום ביה"ס האיזורי. יופי של בית ספר. כמובן שקניתי תיקים וקלמרים וכתבתי להם ברכות מרגשות. איזו החמצה שלך. ראית אותנו?
יובלי וליאור עברו גם הם. הפעם המעבר היה מגנון לגן. איזה מתוקים ובוגרים. גם אותם ברכתי והענקתי לשניהם מתנה קטנה. אוהדי הקטן עבר מבית התינוקות לפעוטון ומאיה, אלה ואלון ממשיכים בבתי הילדים שלהם. היה לי בהחלט יום מרגש ומהנה וכמובן שביום כזה מי אם לא אתה כל כך חסר. השבט גדל ומתבגר וגם אני איתם. בקרוב יחול יום הולדתי ואני מתכננת לעשות משהו עם הילדים והנכדים.
אולי תכתוב איזו ברכה?
נוח בשלוה והייה שלום.
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  10/08/2014
 יורקה אהובי
ימים קשים עוברים עלינו. המדינה תחת טילים, יש הרבה מגויסים והנה חשבנו שמגיעים אל סופה של המלחמה הקשה הזו. אך אין עם לדבר כי מנגד עומד ארגון טרור. מרבית חיילנו שבו הביתה ובמשפחתנו יש יותר רוגע. התקופה הזו דרשה ממני התגייסות מירבית ועמדתי בכך בכל כוחי. כמובן שהיית חסר. אתה מוזכר כמעט בכל יום על ידי הנכדים האהובים שלנו. כשעמית ועומרי נכנסו למועדון לקראת המעבר לכיתה א' מלמדים אותם את מורשת הקיבוץ. תלו במועדון תמונות של חברים ותיקים בענפים השונים ואתה מתנוסס בגדול כשמבטך לעבר הפלחה. היו ימים...
יורקה - אתה בליבנו ולא נשכח אף יום אחד מחיינו. נהנית לספר לנכדים כל פעם משהו חדש מעברך והם שותים בצמא. אין ספק שהשארת לנו מורשת מדהימה.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  22/07/2014
 יורקה אהובי
לאחר תקלה ארוכה שלא איפשרה לי לכתוב אליך , מקוה שהפעם אצליח. ימים קשים עוברים עלינו - מלחמה נוספת שהפעם נקראת "צוק איתן". דואגים לחיילים ולמגוייסים שבקרבנו.
שנדע ימים שקטים יותר.
אכתוב שוב כשאראה שהכל עובד באתר.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  11/06/2014
 יורקה אהובי
זמן רב לא כתבתי לך. כל כך הרבה קרה בזמן הזה.טיילתי ליפן עם רינה ומאוד נהניתי.
אני ממשיכה ביצירה שלי ועושה המון. מתגעגעת לחוות דעתך.
הנכדים שלנו - של סיוי ואלון איבדו סבא נוסף. סבא יאיר נפטר והם ממש מתגעגעים. כל הזמן אומרים שאין להם יותר סבים. רק סבתות. מי יתן ונזכה כולנו יחד לעוד שנים ארוכות ובעיקר בריאות.
בקרוב שני נכדיך עמית ועומרי עולים לכיתה א'. מוכנות מלאה.
אני עסוקה לא רק ביצירה. עושה המון וממלאת את זמני בתוכן. אין יום שלא עוברות בראשי מחשבות עליך וגעגועים אליך. מה היית אומר ומה היית עושה והכי הכי - מה היינו עושים שנינו יחד בפנסיה. כמה תוכניות היו לנו. טוב שאפשר לפנטז.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  19/04/2014
 יורקה אהובי
19.4 יום הולדתך. לא שוכחים. פרח אדום שלי ופרח אדום שני מילדיך מונחים בבית העלמין על קברך. עומרי מתענין האם במשאלה אפשר להחזיר לחיים את מי שמת.
הלוואי שהיה דבר כזה. היית בין הראשונים.
נוח בשלום ואנו לא חוגגים אלא זוכרים.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  15/04/2014
 יורקה אהובי
שוב ליל סדר ואתה לא איתנו. שירתך בקולך החזק והסוחף איננה. אני זוכרת וקשה לי. מנסה לשמור על שמחה ורוגע ובלב פנימה הכל מתערבל, מזכיר וכואב.
נוח בשלום. קבלת חבר לחבורה - יאיר עציוני. עכשיו באמת תשירו בדואט כפי שנהגתם לשיר.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  26/02/2014
 יורקה אהובי
עברנו את האזכרה. חגננו ימי הולדת למעין, דותן וסיון והגלגל ממשיך להסתובב. השבוע הצגתי בויטרינה חלק מעבודותי וחשבתי לעצמי איך יוצרת, יצירה ויצר קשורים זה בזה. היצירה ממלאה אותי ולכן אני לא מפסיקה ליצור ויצר הגעגועים אינו מרפה. אולי זה הקשר - געגועי ויכולת היצירה שלי חברו יחדיו לכדי תצוגה. אם מחפשים הקשרים - מוצאים. האם זה מנחם? האם זה מרגיע? קשה לדעת. חיי ממשיכים בעשיה מירבית ועיסוק עם הנכדים המקסימים. אין פגישה עימם ששמך לא עולה וזכרך לא מוזכר. פשוט תענוג לראות איך אתה, שהם לא הכירו, מצליח לחלחל לתודעתם. יופי. יש בוודאי קשר לכך שאנו המבוגרים דואגים להנציח אותך בכל הזדמנות.
נוח בשלווה ודע לך שאנחנו כאן שומרים על המורשה.
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  26/01/2014
 יורקה אהובי
ביום שישי קיימנו את האזכרה במלאת שש שנים לפטירתך הפתאומית.סביב קברך עמדו ילדיך ונכדיך, חברים ומשפחה. פשוט זה לא היה. אני כתבתי את מה שבליבי וזה לא קל. הדברים יצאו מתוכי והשתדלתי להיות ברורה, אמיתית ונוקבת. דותי היקר כתב לך ברכה ליום הולדת 80 - וזה היה כאילו אתה מברך את עצמך. איזה כשרון יש לו. סגנון כתיבה כמו שלך. אילו יכולת לשמוע ולהגשים ולו בקצת ממה שהוא אמר - לא היה מאושר ממך. סיוי קראה את הברכה שכתבת עם קבלת ההשלמה לותיקי מעגן מיכאל. כמה יפה כתבת. הומור קל וחריזה נעימה לאוזן. כבכל שנה - דמעות זולגות וגעגועים עמוקים מציפים אותי.
יורקה - זוכרים ולא שוכחים.
מתגעגעים ולא מרפים.
אתה בלבינו לנצח נצחים.
נוח בשלווה והיי חסר דאגות. אנחנו דואגים גם בשבילך.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  15/01/2014
 יורקה אהובי
היום - י"ד בשבט - שש שנים מאז נפרדו דרכינו. זוכרים אותך מגדול ועד קטון. אני כבר כתבתי את הדברים שאומר סביב קברך. כל שנה אני יודעת בבירור מה אומר ואיך אביע את מה שבליבי. הפעם - זה לא קל. משנה לשנה יותר קשה ויותר מסובך. הנכדים שואלים מתי תהיה האזכרה והם מחכים לאירוע. הייתי השבוע עם עומרי בבית הקברות. שמנו פרח על המצבה והוא פשוט רצה להרים את האבן כדי שתראה מה הוא מניח על קברך.
יורקה - החיים ממשיכים לזרום ואנחנו איתם. יש מי שהולך בדרכך ויש מי שצולע בצד. אני עומדת זקוף ושומרת על כבודך.
שש שנים וכאילו רק אתמול ישבנו לאכול ארוחת ערב, לראות טלויזיה וללכת למיטה.
כל דקה חקוקה בזכרוני ואין מרפא לכאבי ולצערי. אני יודעת לכסות מלמעלה ולא נותנת לחדור פנימה.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  19/11/2013
 יורקה אהובי
נכד נוסף נולד אתמול בלילה. בן לסיוי ואלון. עוד אחד שלא זכית לראותו ולחוותו ואני לבדי. שמחה גדולה מהולה בחסרונך.מקוה שאצליח להעניק לו את מלוא האהבה, הנתינה והתמיכה כמו ליתר הנכדים היקרים. סמוך עלי ושמור עלי מלמעלה.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  24/10/2013
 יורקה אהובי
יום הולדתי חל היום ואת מקומך תופסים הילדים והנכדים. בכל זאת אין כמו ברכתך, זר הפרחים שלך ותמיד איזו הפתעה קטנה. זוכרת ולא שוכחת אף יום הולדת שחגגנו יחד והזכרון הוא עמוק ומשמעותי שנותן לי את הכוח להמשיך ולהנות.
נוח בשלווה והייה שלום
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  24/10/2013
 יורקה אהובי
יום הולדתי חל היום ואת מקומך תופסים הילדים והנכדים. בכל זאת אין כמו ברכתך, זר הפרחים שלך ותמיד איזו הפתעה קטנה. זוכרת ולא שוכחת אף יום הולדת שחגגנו יחד והזכרון הוא עמוק ומשמעותי שנותן לי את הכוח להמשיך ולהנות.
נוח בשלווה והייה שלום
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  28/09/2013
 יורקה אהובי
החגים מאחורינו וטוב שכך. נכנסים לשגרה ואולי יהיה יותר פשוט. הערב אני נוסעת לזכור את אחיך האהוב זיזי.השנה בסימן "חברים מספרים על זיזי" והאירוע מתקיים אצל רינה. אני מתכוונת לקרוא את הברכה שכתבת לזיזי ובה בעצם סרקת את חייו בחרוזים, בחן ובהומור האופיני כל כך לשניכם. נקוה שזה יתאים.
אצלנו - איש איש ומשפחתו מבלים וחוגגים והילדים מחר יחזרו לשגרה.
היורה ירד, החצב פורח והסתו אורח. הרבה יותר נעים. אמשיך להתגעגע ולספר לך מקצת העובר עלינו.
נוח בשלווה. אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  04/09/2013
 יורקה אהובי
ערב ראש השנה.
כולם לבשו לבן. החצבים פורחים וחוף הים התמלא בחבצלות החוף. זה סימן לבואו של הסתו שטרם הספקנו להרגיש. הקיבוץ נקי ועל הדשא תתקיים המסיבה המסורתית. השיר גם הוא נכתב על ידינו - ולמרות הקושי להתיישב ולכתוב יצא יופי. הילדים מבלים אצל משפחות הצד השני ואני בחרתי להשאר בבית.
חושבת עליך בלי סוף ומתגעגת המון.
אוהבת וחסרה כל כך
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  07/08/2013
 יורקה אהובי
עברו עלינו שבועיים קשים. קיבוץ שלם באבל על מותו הטרגי של בננו גדעון רז ז"ל. כשהולכים הצעירים הלב בוכה גם כן. המשפחה שלך-שלנו מתוקה. מתכנסים יחד ומבלים הרבה. עכשיו החופש וישנם הרבה מעברים בבתי ילדים. הקטנים גדלו והגדולים גדלים. כיף להיות איתם. אני מחלקת את זמני בין החברה - יום פה ויום שם וככה עובר השבוע. קשה לפעמים להעניק להם את הזמן שהם צריכים לבד אבל אני משתדלת לעשות זאת על הצד הטוב ביותר לפי כוחי. בוסתנך ממשיך להיות מטופל בידיו האמונות של אייל. יש פריחות ויש פירות וכולנו נהנים. כמה חכם היית כשנטעת את העצים בבוסתן. תמיד ניחנת בראיה לטווח ארוך ואמרת אני נוטע לדורות הבאים. כולנו זוכרים ונזכור לעד. נוח בשלום ובשלוה אוהבת וחסרה כל כך שלך האוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  17/07/2013
 יורקה אהובי
הקיץ בעיצומו. הכל פורח אצלנו ואני מצליחה לעטר את קירות הבית מבחוץ בעבודות פסיפס ובבית ממשיכה בעיסת נייר. מוצאת לעצמי כל הזמן עיסוקים ובכך מצליחה למלא את החלל שנוצר. ראינו עולם וחשבנו שעם יציאתי לפנסיה נמשיך לראות עוד ועוד, אך זה לא אותו דבר. נוסעת פחות ומתגעגעת יותר.
ובמשפחה - מחכים לבן נוסף ואני אהיה שוב סבתא. כמה שזה עושה טוב וחבל לי כל יום מחדש על ההפסד שלך. כולם נהדרים, מקסימים ומבקרים אותי בלי סוף. אני שמחה בחלק של המשפחה שבנינו יחד. האחרים שומרים על חוט דק של קשר וגם זה בסדר. יורקה שלי - כל יום מתגעגעת ואוהבת את שהיה לנו.
שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/06/2013
 יורקה אהובי
היום היה היום הארוך ביותר.גם געגועי היו ארוכים ביותר. לא פה המקום לפרט למה ומדוע, אך כמו בכל יום אני מקדישה זמן רב לחיינו המשותפים. היום היו מספר מקרים שגרמו לי להקדיש יותר מהרגיל. אין כמעט דבר שלא מזכיר לי משהו מהיחד שלנו, אך למרות זאת חיי מתנהלים בחיוניות ובחיוביות ואינני טובעת רק בזכרונות. דמותך תמיד בבית והנכדים מרבים להתבונן בך ולשאול אודותיך. הייה בטוח שלא נשכח ולא ניתן לשכוח.
נין רביעי נולד - נכד לבשמת ובן לרותם. המשפחה גדלה ויש שמחות. מחר חוגגים לגיא יום הולדת 10 ובשבוע הבא מסיבה להולדת הבן של רותם. שמו יובל. אז יש לך נכדה יובל ונין יובל. כל היובלים שלנו יזרמו אל הים וימלאו את חיינו באושר.
נוח בשלוה והיה שלום.
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  16/05/2013
 יורקה אהובי
עבר חג השבועות - חג חקלאי במלוא מובן המילה. לא הצלחנו להרים חג. כמה עצוב. החקלאות עדין לא מתה אצלנו, אבל משהו כן קורה בחברתנו. אם את החג הזה לא הצלחנו להרים - בעיני תמרור אדום. זכורים לי ימים בהם עמדת על הבמה בתור מרכז המשק ובגאוה גדולה מנית את הישגי החקלאות והתעשיה בקיבוץ. מקוה שזה היה חד פעמי ולהבא נדע להתעשת ולחגוג.
ובמשפחה - נולד לך נין רביעי. נכד לבשמת - בן לרותם. המעגל גדל, מתרחב ועוד היד נטויה. שנדע רק יחד ושמחות ואמשיך לדווח לך.
הייה שלום ושלוה
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי דותי בתאריך  19/04/2013
 לו רק היית איתנו היום .....
מתגעגע עד אין קץ ואוהב לנצח,
דותקה
נר נשמה הודלק על ידי דותי בתאריך  19/04/2013
 היה מגיע לכולנו לחגוג לך היום יום הולדת 80. בראש ובראשונה לך, לאדם המיוחד ויוצא הדופן שהיית אפילו 80 שנים זה לא הרבה,כי גם בגיל 80 לא היית יכול להספיק אפילו חצי ממה שרצית לעשות. היה מגיע לך לראות את משפחתך הגדלה והענפה, להעניק לכל אחד ואחת מאיתנו את מנת החום הקבועה והאוהבת שלו ולקבל בחזרה את אהבתנו העצומה. לאמא, רותקה, אשתך - לה היית הנפש התאומה, הבעל התומך, האוהב, המקבל ללא תנאי, החבר הכי טוב. לזוגיות המושלמת שהיתה לכם, שהיוותה עבורנו מודל לחיקוי והערצה, ועבורכם את כל הטוב שיש בעולם הזה. לילדייך האוהבים והמתגעגעים שכל כך זקוקים לחיבוק חם ועוטף של אבא. כמה יכולנו להיות היום גאים ומאושרים שאבא שלנו בן 80, עדיין צעיר בנפשו, איתן וחכם, שמח וצוחק, משרה עלינו את תחושת הבטחון והשלווה שכל כך חסרה לנו. לנכדייך המקסימים והחמודים, שהיו כל כך מתרגשים לחגוג לסבא יום הולדת, לצייר לו ציורים, לכתוב לו ברכות ולתת לו את החיבוקים והנשיקות שמגיעים לסבא כל כך נערץ שכמוך. לכל חברייך ומכרייך שהיו מגיעים מכל קצוות הארץ לחגוג איתך, לשמח אותך מעמקי לבם, להעניק לך את הכבוד והעונג שמגיעים לידיד היקר שהיית בשבילם
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  19/04/2013
 יורקה אהובי
היום יום הולדתך ה-80. מעבירה בראשי איזו מסיבה היינו מארגנים יחד כשאתה מנצח על התכנית. כותב את הברכה לעצמך ולמשפחתך. כולנו שרים ומתענגים זה על זה. אבל כל זה רק במחשבותי ואני יודעת שאתה תשאר בשבילי בן 73.6 צעיר בנפשך, בגופך ובמחשבתך הצלולה והמדויקת כל כך.
אבל הדברים סובבים אחרת.כמה עצוב. הכל השתנה. הכל אחר. הכל לוקה בחסרונך ואומרים שצריך להתרגל. זוהי כנראה רק אמירה, כי מי שחווה אבדן כזה - קשה לו להבין איך יכול להיות אחרת.
אני זוכרת ואני יודעת שאין דרך חזרה. המבט צריך להיות קדימה בלבד.
הייה שלום ונשקוט כולנו.
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/03/2013
 יורקה אהובי
שוב מגיע חג פסח. חג משפחתי. השנה כולנו מתפזרים. שוב אתה חסר לנו- בקולך המיוחד שר את פזמוני החג שכה אהבת. האביב במלוא פריחתו והבוסתן משגשג. ואתה חסר. כל כך חסר עד כי לפעמים אינני מאמינה שזה קרה לנו. תמונתך מאירה לנו פנים וזכרונינו איננו מהתל בנו. זוכרים וזוכרים וזוכרים. כמה עצוב לחוג בלעדיך. כל כולי נתונה עכשיו לילדים ולנכדים ואשתדל לשמוח איתם. תמיד יש בליבי מקום מיוחד השמור רק לי ולך. מקום של כבוד ושל אהבה אין סופית והמון געגועים.
נוח בשלוה .
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  27/02/2013
 יורקה אהובי
הזמן מתגלגל לו. הימים יפים, שמש זורחת, משפחה נהדרת, חגיגות ימי הולדת לנכדים, אך מאומה לא ישיב לי את הימים המשותפים, היפים ומלאי הענין שהם רק שלנו. בחרתי להמשיך, למרות שלא הכל כשורה. חסרה לי מאוד נוכחותך ותמיכתך.
אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  25/01/2013
 יורקה אהובי
היום התקימה אזכרה במלאת חמש שנים ללכתך מאיתנו. איזה שבט גדול עמד סביב קברך, משפחה וחברים וכולם דוממים ודומעים. קראנו את השיר שכתב יניב לוינסקי, מיתר שרה בקולה המיוחד והמרגש ואני כתבתי הספד. סיימתי את דברי בתקוה ובאופטימיות שכולנו צריכים לחיות אותם.הנכדים ישבו בשקט והאזינו לכל מה שנאמר. עומריקי הסביר לי שהוא ישב עם הראש מורכן כי הוא דאג לך. איזו רגישות יש לו. עמית ומאיה גם הם האזינו לכל מה שקראנו והבינו עד כמה אתה היית משמעותי לכולם. ערב טו בשבט - השמש זרחה והאירה לכולנו את האור שבחיים, העצים הרכינו ראשם ובתום הטקס זקפו ראשם מעלה. הלוואי ונדע לזכור אותך איש יקר ומיוחד.
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  23/01/2013
 יורקה אהובי
אני נפעמת מצירוף התאריכים. 21.1 יום פטירתך. 22.1 יום הולדתו של נכדך היקר עודד. 23.1 לידתה של נינתך - נכדה לבשמת ומשה ובת לעדי ועודד. ואני שואלת - איפה לעצור? הגלגל מסתובב לו ושמחה ועצב משתלבים יחד. נמשיך לזכור אותך ולהזכיר לדורות הבאים מי אתה בשבילם ומה אתה בשבילנו.
היי שמח.
אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/01/2013
 יורקה אהובי היקר
היום ,לפי התאריך הלועזי, מלאו חמש שנים ללכתך. מקוה שמצאת את השלוה והשקט. ביום שישי - ערב טו בשבט - התאריך העברי והכל כך משמעותי עבורך - אוהב העץ והטבע - נקיים אזכרה בבית הקברות.
נוח בשלום אהוב יקר.
חסרה כל כל רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  07/01/2013
 יורקה אהובי
אתמול היו שני אירועים הקשורים לחיינו. יום הולדתה של בשמת ויום הנישואים שלנו. בקרוב יחולו מספר אירועים הקשורים שניהם בשמחה ובעצב וזה הרי מתאים למעגל חיי. עצב ושמחה הולכים בדרכים מקבילות. השנה ימלאו חמש שנים מאז הלכת לנו ונקיים את האזכרה בתאריך העברי - ערב טו' בשבט. כמה מתאים לך חג האילנות. העצים עומדים זקופים ויכופפו ענפיהם ביום האזכרה.
דע לך שלא שוכחים, מרגישים בחסרונך ומאוד מתגעגעים.
אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  27/11/2012
 יורקה אהובי
כמה אתה חסר בימים אלה, לעזור ולתמוך, אך למדתי לעשות זאת בכוחותי.הימים מתגלגלים להם לקראת חמש שנים, אך בשבילי חלק מהזמן נעצר אז. כמה הרבה התרחש בשנים אלו, קצרה היריעה מלספר, אך בעבורי בשנים אלו - קבלתי ניחוחות של תקוה ושמחה שעוטפים אותי מכל הכיוונים. שבעת הנכדים - הם שפעת החיים המקבלים טעם ומשמעות שלא ידעתי קודם. אני מקבלת כוח ואהבה בלתי רגילים מהם, וגם אתה. הם מזכירים אותך, למרות שרובם לא זכו לראותך.
ובקיבוץ - ראיתך לטווח ארוך היתה אבן דרך שלא רבים הכירו בה. והנה היום - רוצים למצוא חניות בסביבות הבוסתן - אתה שבקשת לעשות חניות בבור מתחת לביתנו - לא זכית להענות. ראית שבעתיד הקרוב נצטרך עוד מקומות חניה. וזו רק דוגמא אחת. איש חזון, איש חשיבה מרחבית ואדם.
חשה בחסרונך יום יום ואוהבת כל כך
רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  25/10/2012
 יורקה יקר ואהוב שלי
עוד שנה חלפה וחגגו לי יום הולדת בלעדיך. הילדים, הנכדים, משפחת רם היקרה וכמובן, חברים. הכל היה נפלא אך חסר כל כך. עם כל ההנאה תמיד תחסר והחלל הזה לא מתמלא. אני מבינה שאלה הם החיים עכשיו, אך קשה להשלים עם אובדן. לגבי האובדן היה יקר כל כך ומשמעותי שקשה להתרגל בלעדיך. יורקה יקר, מקומך שמור אצל כולנו ורק לטובה ובאהבה רבה .אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  16/09/2012
 יורקה אהובי ערב ראש השנה - התכנסנו בבית לארוחת חג עם ברכות ושירה. החברה נהדרים. משקיעים ושמחים והנכדים - אין עליהם. ובסוף הארוחה יצאנו לדשא למסיבה המסורתית. דותי - אלוף. כתב את השיר כהמשך למסורת שלך - והוא לא נופל ממך ביכולת הכתיבה. והפעם - היה ביצוע שלו ושל נטע המיתולוגית. היה יופי. לא שכחו אותך. אז שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת בריאות והנאה מכל מה שיש. ויש. זאת האופטימיות שלימדת אותנו. היא באמת שווה. הייה שלום ואני אוהבת וחסרה אותך ובמיוחד בחגים ושבתות. שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  07/09/2012
 יורקה אהובי השבוע מלאו 20 שנה מאז הטיול המפורסם לתורכיה. היתה פגישת קבוצה בחולתה אצל משפחות חצב ושחר. אירוח לתפארת. כולנו הבאנו אלבומים ואני קראתי את שיר סיום הטיול שנכתב על ידך. הזכרנו את כל חברינו שהלכו לעולמם - מיכל, יורם ומשה ואחלנו בריאות למרים. מוכרחה לומר שהיתה התרגשות אצל כולנו ואפילו דמעה קטנה. בסיום המפגש בקשה ממני ציפי לעלות לקברך ולספר לך על המפגש. אעשה זאת מחר. מעבר לזה המפגש היה מלווה בטיול למגדל שאמס. היה יופי, אבל אנו מצטמצמים וזה חבל ומעציב. אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  01/09/2012
 חורקה אהובי שוב כותבת לך, כי מלאה כוס הגעגועים אליך. הנכדים ממלאים את הבית בחן, בשמחה בחיוך ובאהבה גדולה, אך משהו חסר במרקם המשפחתי. אתה ורק אתה. כמה אהבה וחיים הכנסת הביתה ועכשו הכל מתחלק רק עלי. אני מנסה בכל כוחי למלא את החסר, אך מרגישה שזה לא אותו הדבר. הזמן רץ לו ושום דבר לא מתקהה. הכל כל כך חד וכואב . בעוד שבועיים מתקיימת אזכרה לאחיך האהוב וגם זה לוקח ממני כוחות. החיים ממשיכים ולאט לאט אנו מאבדים גם חברים. בשבוע הבא נפגשת הקבוצה "התורכית" בחולתה וגם בה הצטמצמנו. אזכיר אותך שם ונזכור כולנו. נוח בשלום ואני כל כך אוהבת וחסרה. שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  07/08/2012
 יורקה אהובי אומר רק בקצרה - אילו היית מתחלק איתי באהבתך, סבלנותך והנאתך - איתי ועם הנכדים - הכל היה נראה טוב יותר. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  24/07/2012
 יורקה אהובי במזל טוב נולד בן למעין ויניב. המעגל שלנו גדל משנה לשנה ונוסף לו עוד נכד. כולנו שמחים ומברכים וכמה חסרה ברכתך, כי הרי בשבילך הוא נין. כל הנכדים גדלו. מתוקים, שובבים ומכניסים שמחת חיים לכולנו. אני , כמובן, התברכתי בשביעיה נפלאה ומאוד חבל לי שאינני יכולה להתחלק באהבתי אליהם בלעדיך. דע לך כי אתה בליבנו בכל רגע ורגע ובטח ובטח בכל שמחה ושמחה. אינני מוותרת ואינני מפסידה שום דבר בהתפתחותם של החבריה. אתה בליבי לעד. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  24/06/2012
 יורקה אהובי היום שוב עלינו לבית הקברות. השורות מתמלאות בהרבה מחברינו, הן מבוגרים והן צעירים יותר. כמה עצוב לעבור בין השבילים וראות את שמותיכם חקוקים באבן. אצלנו חם ולח. הקיץ התחיל במזג אויר חם. הבוסתן נותן את פירותיו-פירותיך. אתה בשבילי חוני המעגל ועל זה אני שמה דגש בהסבירי את הבוסתן לנכדים. סבא יורם רצה לכשתגדלו תהנו מהפירות. והם אומרים זאת כל פעם מחדש שאנו בבוסתן. עבודתך לא היתה לשוא. תמיד אמרתי לך שאתה איש חזון וגם בזה צדקת. נטעת למען ילדיך ונכדיך. אני עושה את עבודתי נאמנה רק לנכדינו. היתר לא ממש בקשר.כמאמר חז"ל "שלח לחמך על פני המים.." ואתה באמת שלחת. אני גאה בך ולא רק על זה. גאה שהייתי לך ואתה לי. מאוד מתגעגעת וחסרה אוהבת כל יום יותר ויותר שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  02/06/2012
 יורקה אהובי הזמן חולף , אני לא שוכחת אבל כותבת לך פחות וחושבת עליך יותר ויותר. כמה אתה חסר. בימים אלה עוברת מעגן מיכאל סבב שיחות על הדרך, המהות, השופות וגבולותיה, קשר בין עבודה ופרנסה ואתה כל כך חסר. לשמוע את דיעותיך, להקשיב לחוכמתך ואולי גם להתווכח, י לא תמיד הסכמנו על השינוי. הילדים החמודים שלנו משתתפים, מדברים ומגלים אכפתיות ואחריות למקום. תהיה גאה בהם. חבריך המסורים מגבת ואני מרבים להפגש ואין פעם שלא מדברים עליך. כמה אתה חסר גם להם. לכולנו. אני מלאה בסובבים אותי. ילדינו ונכדינו המקסימים וגם הם מדברים עליך. לו רק יכולת לשמוע את הקטנים שגדלים עליך וכל פעם מפתיעים אותי בשאלות עליך ועל זיזי. יורקה שלי - נוח בשלום בידיעה שאני שומרים על המקום שהיה לך כל כך יקר. כואבת, מתגעגעת ואוהבת שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  27/04/2012
 יורקה אהובי הסתיים חג הפסח, הסתיים יום העצמאות - תקופה ארוכה וקשה של געגועים ולבד. יחד היינו חוגגים ומבלים, יחד עברנו את החגים בשמחה והיום - היחד הזה כל כך חסר. כל כך קשה. השנים עוברות והכל יותר ויותר מעיק. משתדלת להיות חזקה ויעילה. משתדלת להיות עצמאית, משתדלת לא לנתק את היתדות. לא תמיד מצליח לי. פשוט יש בי געגוע ענק ולכן כתבתי לך. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  19/04/2012
 יורקה אהובי היום יום הולדתך. מפנטזת לי איך היינו יכולים לחגוג, איזה פרחים הייתי מביאה לך, באיזה מסעדה היינו אוכלים ואיזה הופעה היינו רואים.. במקום זה - אביא את הפרחים לבית הקברות ואשקה אותם בדמעותי. מעין הדמעות לא יבש עדיין וליבי מלא געגועים. אני זוכרת כל רגע ורגע מחיינו ומעבירה לנכדינו המתוקים מעט ממך. אספר לך שהבוסתן מוחזק בידיו האמונות של אייל, העצים מניבים פירות בעונתם והנכדים אוכלים עכשיו תותים מהעצים שסבא יורם נטע. הבית מתמלא בשמחת הילדים והנכדים שלנו. ארוחות ליל שבת מתנהלות כפי שהחלטנו שנינו לקיים אותם0. עם הדלקת נרות, קידוש, שירה והקראה של קטע. נכון שכך רצית? החלק המשפחתי שלנו שומר על יציבות. האחרים פחות. זוהי בחירה של כל אחד ואחת ואינני מתכוונת לטפל בזה. אני שומרת על קשרים הדוקים עם מי שראוי. צר לי על הדברים, אך הם לא תלויים רק בי. ולך יקירי - שמורה פינה חמה בלב כולנו. כולנו זוכרים ומזכירים זה לזה. סמוך עלינו. אני ואתה בנינו יופי של בית חם ואוהב, בית תומך ומחזק. זוהי גאוותי - גאוותך. מאוד חסרה, כואבת ואוהבת שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  17/04/2012
 נדליק נר לאחר חג הפסח ונזכור
נר נשמה הודלק על ידי גלילה גובר בתאריך  12/03/2012
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 לרותי ולכל המשפחה מדליקה נר לחימום מעט של החוסר שנפער עם לכתו של יורם. גלילה
נר נשמה הודלק על ידי אלון בתאריך  30/1/2012
 יורם עברו 4 שנים. החלטתי אחרי כל כך הרבה זמן לספר לך מה עבר עלינו בתקופה הזו. קודם כל אני מאוד מתגעגע אליך. אני מתגעגע לקול שלך, לסיפורים שלך, לנוכחות שלך. יוצא לי הרבה לחשוב, כשכולנו נפגשים, איך זה אם היית כאן? וישר עולה לי חיוך. עולה לי חיוך כזה של געגוע ושל שמחה יחד. אני מצליח לדמיין איך אנחנו כולם יחד ואתה משעשע את כל הנכדים ,שאתה בכלל לא מכיר. אני רואה איך אתה מחבק את עומרי. לוקח אותו לבוסתן ומלמד אותו ערכים. אני רואה איך אתה מרים את יובל על הידיים ומסביר לה כמה החיים יפים. אני רואה עוד המון דברים. זה עוזר לי ככה להחזיר אותך קצת. חסרה לי מאוד שעת היעוץ שלך, אח... אח... כמה אהבתי לשמוע אותך. מעניין אותי מאוד מה היית חושב על כל מה שקורה כאן בקיבוץ, במדינה, אבל אני בעצם יודע, הרי את הכל כבר אמרת. שתדע שאתה כל הזמן כאן. לא סתם הנכדים מכירים אותך כל כך טוב. הם גדלים על התמונות שלך ועל המון סיפורים שנשארו איתנו לא מזמן השמענו לעומרי את הדיסק בו אתה שר לסיוי, והוא אמר שזה לא הקול שלך. טוב, את הקול הוא באמת לא מכיר, אבל את כל השאר הוא חווה כל הזמן.
נר נשמה הודלק על ידי אלון בתאריך  30/01/2012
 לפני יומיים לקחנו אותו לבית הקברות ואמרנו לו שכל המשפחה תגיע והוא שאל אם גם אתה תבוא. אין... הוא חולה עליך. יורקה, תודה. תודה על הכל. אני אף פעם לא הייתי הילד שלך, אבל אתה תמיד נתת לי להרגיש כאילו בן. אני זוכר כשסיוי הביאה אותי בפעם הראשונה הביתה, סיפרתי לך שאני מוכר תמונות וישר שאלת כמה אני מרויח. אמרתי לעצמי, האיש הזה פתוח איתי מדי, אבל הפתיחות הזו עשתה לי טוב. אתה ורותי, זו סבתיק, קבלתם אותי וגרמתם לי להרגיש הכי בעולם. ורותי? אל תדאג. נכול שקשה לה, אבל אנחנו שומרים עליה והנכדים מספקים לה הרבה נחת .
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  28/01/2012
 יורקה אהובי באיחור של שבוע התקיימה האזכרה. קדרו פני השמים וגשם זלעפות ירד מהבוקר. כולנו התייצבנו עם מטריות וכשהחלה האזכרה השמים גמרו להזיל את דמעות וסמכו עלינו שנעשה את העבודה. היה כל כך מכובד ומרגש. דותי הספיד אותך כל כך ברגישות כמו בן אמיתי - חלק ממך. אתה יכול להיות אב גאה. אלון גם הוא הצליח אחרי 4 שנים להפרד ממך ולומר לך כמה גדולה היתה אהבתו אליך. הנכדים - עמדו בשקט והאזינו לכל מה שנאמר. עטפו אותך משפחה גדולה וחברים. מוזיקה מרגשת . מיתר שרה לך "להתראות מתוק" בקולה המיוחד והמרגש. ואני - אינני יודעת איך יוצאות לי המילים הרבות מלאות הגעגוגעים כדי לומר לך כמה אני חשה בחסרונך וכמה גדולה אהבתי אליך. אם הקשבת לכולנו - תן לנו אות קטן. נוח בשלוה. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  04/01/2012
  יורקה אהובי החיים ממשיכים וקם דור חדש. בשמת הפכה פעם שניה לסבתא והפעם בן לעודד ועדי. כל אירוע כזה מחזיר אותי לאחור ואומרת לעצמי אתה שוב הפסדת. שמחה רודפת שמחה ושום דבר אינו שלם עבורי. תמיד יש את תחושת ההחמצה, את תחושת הלבד , אך אינני נותנת לזה להשתלט על חיי. להיפך. מנסה לשמוח ולקבל.לחגוג ולחבק. אני עושה זאת גם בשבילך. בקרוב יום השנה הרביעי ללכתך מאיתנו. עוד אכתוב לך ואפרט מה היה ואיך ציינו את היום. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  18/12/2011
 יורקה אהובי פשוט כל כך מתגעגעת שכל מילה שאוסיף - מיותרת. אוהבת וחסרה כל כך רותקה
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  12/11/2011
  יורקה אהובי לנכדתך הבכורה רותם - נולד בן ובשבילך נין. איזו התרגשות לבשמת הסבתא המאושרת.ולי לא נותר אלא לומר כמה חבל. איזה פספוס. רואה את האושר הנסוך על פניך ואת החיוך הרחב של סבא רבא מאושר. כל יום שעובר אנו מזכירים אותך, כי הנכדים עכשו עסוקים בך ובאיך סבא מת. עומריקי מבקש לראות תמונות שלך, להסתכל ולומר כמה אני אוהב אותו. עמית מתענין איך סבא מת ולמה. יורקה - נשאר לנו דור נכדים מדהימים ואני עושה כמיטב יכולתי לספק להם את סקרנותם ולתת את מלוא אהבתי. דע לך שאני אמשיך ללמד אותם עליך. הילדים שלנו מתפקדים כהורים וכבעלי משפחות על הצד הטוב ביותר ואני לא שוקטת ולא נחה לרגע. מעניקה לכולם אהבה ותשומת לב של אמא וסבתא במשרה מלאה. וקצת על הבוסתן. הגן פורח ומטופל והמקום ממש פינת חמד הצופה אל הכרמל. כולם נהנים מהפירות. נטעת את עצי הפרי שיהיו לילדיך ולנכדיך וזה מוכיח את עצמו. הייה שלום יקר שלי אוהבת וחסרה אותך בכל רגע שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  28/10/2011
 יורקה אהובי עברה שנה נוספת בחיי וחגגנו יום הולדת בחיק הילדים, הנכדים והשכנים - משפחת רם עם ילדיהם והנכדים. ליד הבוסתן המתחדש, בין העצים הפורחים,בשעת ערביים של תחילת הסתו - בלעדיך, אך איתך בליבי. כל דקה שעברה עלו בי זכרונות היחד שלנו. ילדינו המקסימים עשו את המיטב על מנת לשמח ולשמוח ואכן הצליחו. נדע לחגוג, נדע לשמח והכי חשוב - נדע לזכור. נוח בשלום ותדע - יש על מי לסמוך. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  30/09/2011
 יורקה אהובי מוצאי החג. תחילתה של שנה חדשה. התכנסנו פה שלושת הילדים הצעירים עם הנכדים המקסימים לציין את השנה החדשה. ברכנו זה את זו, קראנו כמה קטעי שירה, שרנו, טבלנו תפוח בדבש ובלב - אתה איתנו. כל כך חסר. כל כך צריכים אותך, אך לבטח איתנו מלמעלה. הימים חולפים שנה עוברת וכל כך הרבה השתנה, כל כך שונה הכל. אנחנו ממשיכים כי אין דרך אחרת. אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  22/09/2011
 יורקה אהובי הימים חולפים שנה עוברת, אבל האהבה לעולם נשארת. אי אפשר לשכוח ועוד יותר קשה להשלים עם האובדן. שוב חג ושוב חשים בחסרונך. ראש השנה בפתח וצריך לכתוב את השיר המסורתי. ואנו לא מוותרים, מתיישבים וכותבים. יצא שיר אדיר. אין מקום לדאגה. אנחנו הממשיכים. בשבוע הבא אזכרה לאחיך האהוב שגם אותו זוכרים. יש הרבה חדשות ויש הרבה התפתחויות, כי החיים דינמיים וחזקים. העיקר שנשמור אחד על השני ומי יתן ולא נדע עוד צער. נמשיך בדרכך עם הפנים לעתיד טוב יותר ונאחל לכולנו שנה טובה. היי שלום אהוב יקר אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  16/08/2011
  יורקה אהובי חודש עבר מאז כתבתי לאחרונה. לא שכחתי. סמוך עלי שאין יום בלי שדמותך מעסיקה אותי יותר ויותר מפעם ביום. כמה שאני זקוקה לשיחות איתך, רק אני ואתה יודעים. הזמן עובר מהר והכאב לא מרפה ולו לרגע. הרבה משתנה בקיבוץ, ולא תמיד לטובה. גם במשפחה יש התפתחויות. אני מלווה את כולם (כמעט) בהקשבה ולעיתים בעצה. ותמיד אומרת "יורם היה אומר..." תשאר עבורי חבר, ידיד ואהוב. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי דותי בתאריך  19/07/2011
 חלום אבא יקר, 3 וחצי שנים אני מחכה שתופיע לי בחלום ותדבר איתי, והנה זה סוף סוף קרה . הרגשה נעימה וחמימה מלווה בהרבה געגועים .... מקווה שנפגש לעיתים תכופות יותר .... דותי.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  07/07/2011
 יורקה אהובי הבטחות צריך לקיים - אך לא תמיד מצליחים. יש כמה דברים שאני מרגישה בהם כשלון קל. אשתף אותך בשני דברים. האחד - חוסר היכולת שלנו לעבוד ולתחזק את הבוסתן כפי שאתה עשית. הקדשתי מחשבה רבה לנושא והגעתי למצב שלא יכולתי יותר להעמיס את התחזוקה על הילדים. פניתי למוטי - מרכז הנוי והוא ברצון נענה לבקשתי שמישהו מהם יקח על עצמו את הטיפול. סיכמנו עם אייל טייב שיקח עליו את הבוסתן ולאחר תקופה שהייתי צריכה לעכל זאת העברתי לו את המושכות. הוא נענה ברצון ואמר לי "קודם כל הבוסתן של יורם". זה מצא חן בעיני והוא אכן מתחזק אותו יפה. הדבר השני - הבטחתי לך שאדאג שלא ישכחו אותך ובכל הזדמנות זכרך יהיה בראש כל הילדים. אינני יכולה בכוח לעשות זאת ולכן אני מורידה קצת ציפיות ועושה רק מה שבשליטתי. חג מחזור בפתח - אופיר מסיים י"ב ואין סבא שעולה לרקוד בשרשרת הדורות. כמה עצוב. ולסיום - שתי שמחות בדרך. בקרוב מאוד יהיו לך שני נינים. מרותם ומעודד ואין מאושרת מבשמת. אני שומרת על שמחת חיי, יוצרת ומבלה אך חסרה אותך כל כך. אוהבת ומתגעגעת אליך. רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  15/06/2011
 יורקה אהובי הרבה זמן לא כתבתי וסיבותי עימי. לא שכחתי. אתמול התחתנה נכדתך האהובה רותם. שני נכדים נשואים ואתה חסר לי. בעוד חודש אופיר מסיים י"ב ושוב חגיגה. חג מחזור. רק שירבו שמחות, אך המעמד הזה קשה לי. מתגברת בעזרת הנכדים הקטנים המקסימים, שכל יום שעובר נצבט ליבי כמה אתה מפסיד. הילדים שלנו הורים נהדרים ותנוח בשלווה כי הם קבלו ממך את הטוב ביותר שאפשר. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  28/04/2011
  יורקה אהובי אני יודעת שהערך בכתיבתי אליך שווה לצורך שלי לשוחח עמך,ואני משתפת אותך במעט שעובר בראשי. החג הסתיים (ברוך השם) וחוזרים לחולין.יובלי היתה בת שנה - יום אחרי יום הולדתך. אני לבדי חושבת עליך המון ולפעמים מוצאת את עצמי משוחחת איתך וגם עונה את התשובות. אתה הרי זה שהמצאתי לי את השם "שאלות ותשובות". אני ממשיכה ביצירה שלי ובין לבין מוצאת זמן גם לטייל מעט ולהפגש עם חברותי. הדבר היחידי שלא מושך אותי, אלה הטיולים לחו"ל. וזה כמובן ברור למה. יורקה, האביב עומד להסתיים ועוד מעט יגיע קיץ. הפריחות נגמרות אט אט והצהוב מתחיל להשתלט. את הצבעים רק אני רואה, כי אתה הרי לא ראית את כל הצבעים. כל ירוק היה חום ולהפך, הירוק היה אדום וכו' אז אלה הם הקטעים שאני מעלה חיוכים. היה שלום, אוהבת וחסרה עד בלי די שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  18/04/2011
 יורקה אהובי שוב ליל סדר, שוב חג בלעדיך ומסביבי משפחות חוגגות בזוגות.השנה כולם מתפזרים לצד השני ואני נוסעת עם דותי ומיתר והילדים להורים של מיתר. אילו הייתי יכולה להשאר בבית, הייתי יותר מרוצה - כך אני חושבת, אך החברה לא ויתרו לי. זה הזמן שלי להשאר עם עצמי ולחגוג לך יום הולדת לבד(מחר). מבטיחה לבוא לבקר אותך ולהניח פרח. כי הרי נולדת באביב וסביב סביב הפריחה משגעת. הנכדים גדלים ומתחילים לשאול שאלות. בעיקר עומריקי. איפה סבא יורם? מה קרה לו? ואיך אפשר להגיע לבית הקברות- באוטו או בקלב קאר או באופניים. כנראה שלא תהיה לנו בררה ונבוא איתו ונסביר לו. יורקה יקר לי, כמה קשה בלעדיך, איך מתרגלים ואם בכלל אפשר להתרגל, אני כנראה רגישה יתר על המידה ואולי זה בגלל הזוגיות שהיתה לנו. אין לי תשובות. אז חג שמח בלעדיך. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/03/2011
 יורקה אהובי עבר חג הפורים של הנכדים. ביליתי איתם ונהניתי מכל דקה. כל כך חמודים ושמחים. צלמתי, אבל לא כמוך, כי אין ואי אפשר לעשות את שלא ניתן וצריך לקבל בהסכמה את מה שיש. אי שם עמוק בפנים אתה איתי צוחק ונהנה. וביום שישי פורים של החברים. כמנהגנו - נצא לאכול במסעדה ונראה הופעה הומוריסטית. אם פעם היינו ממלאים רכב - היום אנחנו רק שלושה. יעל, עמוס ואני. היתר פרשו. תחסר לנו גם השנה - אבל את המסורת החלטנו להמשיך. אני בטוחה שאתה לא מתנגד. בקרוב פסח - ושוב יום הולדתך חל בחג. המשפחה די מתפזרת השנה ואני הודעתי מראש כי אין בכוונתי לערוך את הסדר אצלי. נראה למי אצטרף, זה בדיון ביני וביני. אז הייה שלום איש יקר שלי אוהבת ומתגעגעת - חסרה אותך יום יום שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  05/03/2011
 יורקה אהובי שבת יפה. יצאתי לטייל לבדי. בקרתי אותך, הנחתי פרחים ואח"כ עליתי לגבעה שכולה בפריחה של רקפות, כלניות וצבעונים. כל שנה היינו יחד בגבעה, מתרשמים מהפריחות והשנה שוב הרשתי לעצמי חטא קטן - קטפתי כלנית אחת, רקפת אחת וצבעוני אחד והנחתי על קברך. מודה באשמה, אבל זוהי אשמה קטנה שבטח יסלחו לי עליה. הכל סביבך פורח, מלבלב ואני מרגישה מעט נבולה. גם על זה אתגבר לבדי. אוהבת , מתגעגעת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  23/02/2011
 יורקה אהובי לקח לי זמן לכתוב לך אודות הדיון שהיה בביתנו לזכרך בנושא מעגן מיכאל לאן? ישנם אירועים שלוקח לי זמן לעכל ובטח כל מה שקשור בך. הערב היה איכותו ברמתו והדיון היה מענין ונערך בצורה חברית, מקצועית ומכובדת. תמונתך היתה ברקע ונאמרו דברים לזכרך בפתיחת הערב. רק קולך היה חסר. בוודאי היית מצליח לקומם מספר חברים בדיעותיך, אך חשיבתך היתה יחודית ואני מאמינה שיבוא היום וחברים רבים יבינו עד כמה ראיתך היתה קדימה.אני יודעת עד כמה ראית רחוק את ההתפתחות הקיבוצית ועד כמה דאגת להמשך הקיום של התנועה הקיבוצית במתכונתה. השינויים היו בלתי נמנעים במרבית הקיבוצים ואכן הם נעשו. ואנחנו - חברי מעגן מיכאל ,עדיין לא נזקקים לשינויים או לא רוצים לראות עצמנו משתנים. זוהי רק תקופת ביניים כפי שהגדיר אותה עלי יהלום. עוד יגיעו ימים בהם נצטרך לתת את חשבון הנפש שלנו ולראות לאן פנינו. כמה אתה חסר - כמה אנו זקוקים לך - קשה לתאר.כתבת בדבריך על הקיבוץ "אני רוצה שיתפתח כאן ישוב רב גילי, פתוח, נותן כבוד למתגוררים בו ולמי שבא מבחוץ, ומאפשר מרחב ואפשרות לקליטת בנים, גם אם אינם חברים, בתנאי שהם מקיימים עצמם ואינם פוגעים באיכו
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/01/2011
  יורקה אהובי היום קיימנו את האזכרה. כל המשפחה התייצבה בהרכב מלא. היה מאוד מרגש ועצוב. כל אחד בנפרד קרע את הלב בדבריו. איזו חבורה נהדרת עמדה סביב מצבתך, פשוט להתגאות. ואני בכל כוחותי, שאוזלים מדי פעם - כתבתי הספד כל כך אישי וכואב. ואחר כך התכנסו בבית - חברים ומשפחה ונכדים - מקטון ועד גדול - סביב קפה ועוגה ופירות טו בשבט - החג שבו נפרדת מאיתנו. כולנו כואבים ודומעים - והבכי גומר אותי. מחכה לי עוד מחר - ערב שבו נשוחח על מהות חיינו בקיבוץ - ערב שהחלטתי להקדיש לזכרך על עתיד חיינו בקהילה. נושא שכל כך היית מחובר אליו ודאגתך לעתידנו הדיר שינה מעיניך לא פעם. אני מאוד מקוה שיהיה ערך לדיון. אינני מסוגלת היום לחשוב על המחר, כיוון שאני עדיין בצל האזכרה הכל כך מרגשת שקיימנו. ושוב אני, כל כך כואבת וחסרה אותך, כל כך אוהבת ומתגעגעת. שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  31/12/2010
  יורקה אהובי ומה היה לנו השנה? הלילה תחלוף שנת 2010 - שנה שבא זכינו בשני נכדים נוספים. יובלי המתוקה וליאור המקסים. זהו דור נוסף שלא תכיר אותו אך הבטחתי בעינה עומדת - כולם יכירו את סבא יורם. מחר - עם פתיחת השנה החדשה אני מקיימת את הארוחה המסורתית. הפעם בפורום מצומצם, אבל אני מקוה שאצליח במשימה והכל יהיה טעים. אני מתכוננת ליום השנה והפעם אקדיש את האזכרה למהות חיינו בקיבוץ. נקיים רב שיח בביתנו - הבית שכה אהבת - בהשתתפות חברים וידידים, כשנקודת המוצא לדיון- דברים שכתבת לפני שנים ובהם אמרת את חזונך ודעתך על עתידנו כקיבוץ. עוד אספר לך איך התגלגל הדיון. זכרך שמור בלב כולנו כבעל אוהב, כאבא דואג ותומך, כסבא נפלא וכאיש קיבוץ בעל השפעה ובעל מעוף. הייה בטוח שלא נשכח. אנו ממשיכים להיות מעורבים, שמחים ומלוכדים. אני מודה שלא תמיד קל לי. ראש השבט זוהי משימה שלא התכוננתי אליה ואני מנסה להתמודד איתה כל יום מחדש. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  12/12/2010
 יורקה אהובי שמונה ימי מילה - והיום הובא ליאור בבריתו של אברהם אבינו. התיצבות של הילדים והנכדים, המשפחה הנפלאה שלנו והמעמד הזה שכל כך קשה, אבל כנראה שצריך לעבור אותו. ואין אין חגיגה בלי בלי הברכה. לא תאמין איך נעשיתי ברכנית - הקדשתי את הברכה לליאור המקסים כשאתה מוזכר ואפילו ציטטתי קטע מברכתך לעמיתי. כמובן שלא יכולתי לעצור את דמעותי, אך הבטחתי לך - לעולם לא אשכח אותך ולא אפסיק להזכירך בכל מעמד משפחתי. ליאורי כל כך מתוק - דומה לעמיתי ולי גם מזכיר את דותי בלידתו. נוח לך בשלוה כי אנו זוכרים לעד. אוהבת וכה חסרה אותך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  05/12/2010
 יורקה אהובי מזל טוב לנו - נולד עוד נכד - בן מקסים לדותן ומיתר. אני מבטיחה לך שהוא יכיר אותך ויתחנך לאורך משנתך הקיבוצית. את הברית הפעם נערוך בלעדיך, אך לא אשכח להזכיר אותך בברכתי. אתה לא מאמין, איך "צברתי" שישה נכדים תוך פחות מארבע שנים. מקדישה לכולם את המיטב והם מקסימים. אתמול חגגנו נר רביעי של חנוכה אצלנו בבית ובאו הילדים של הדס ואבשלום. סופגניות ולביבות, סביבונים ומעות חנוכה כמיטב המסורת שהקפדת לערוך במשך השנים. הייה שלום ממני האוהבת ולא מחסירה יום בגעגועי אליך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  24/10/2010
 יורקה אהובי עוד שנה של יום הולדת חלפה לה. מתגעגעת לימים שידענו לחגוג כל כך בחן וביחד שלנו ורק שלנו. החברים והילדים משתדלים מאוד לחגוג ולעשות טוב והם ממש מצליחים, אבל את מה שהיה לנו אי אפשר לשחזר. לא רוצה להיות אחת שמתרפקת על העבר בלבד. פני לעתיד אך אני לוקחת איתי את תרמיל האהבה שידענו ליצור יחד. לא אשכח ולא אתן שישכחו אותך. מתגעגעים אליך רבים וטובים ואתה כל כך חסר. המשפחה והקיבוץ זקוקים לאנשים שכמותך. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  02/10/2010
 יורקה אהובי היום התגייסנו כולנו לעבודת אחזקה בבוסתן. היית צריך לראות את ההתגייסות של המשפחה ושל משפחת רם היקרה - איזו מסירות של כולם. אין לנו בררה אלא לתחזק על ידי גיוסים כאלה 2-3 פעמים בשנה והיתר בשוטף אני עושה. הנכדים הקטנים יודעים שזה הבוסתן של סבא יורם והם נתנו עבודה נפלאה. אתה יכול להיות גאה. כמובן, שזה לא אותו דבר כפי שאתה החזקת את הבוסתן, אבל אנו ממשיכים לעשות כמידת יכולתנו. ברקע שמענו את המוזיקה האהובה עליך - יוסי בנאי, הגבעטרון, אריק איינשטיין וחוה אלברשטיין. בסוף הגיוס הודיתי לכולם בשמי ובשמך על התפוקה ועל ההתגייסות. סיימנו בארוחת פוקצות.טוב ככה לזכור אותך. מבטיחה לך שלא נשכח ונגדל את כולם על עבודת האדמה. אוהבת וחסרה רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  17/09/2010
 יורקה אהובי נר לנשמתך הזכה בפרוס יום הכיפורים אוהבת רותקה
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  14/09/2010
 יורקה אהובי רוצה לספר לך שביצוע השיר היה נפלא. דותי ומיתר שרו השנה במלאת 20 שנה למסורת. היה מוצלח ביותר.לא שוכחים להזכיר אותך,והבית הראשון מוקדש לך, כל עוד אנו הכותבים. דותי קיבל את כשרון הכתיבה שלך. גם שתי נכדות השתתפו במצגת התינוקות - אלה לוינסקי ויובל עציוני. חגגנו בבית בפורום מצומצם אבל היה יופי. כל הטקס על פי המסורת ועל פי המסורת המשפחתית. חג בלעדיך - חסר משהו - אך נדע לשמור על היחד שלנו ועל האהבה אליך מכולנו. אוהבת וחסרה כל כך שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  08/09/2010
 יורקה אהובי שנה טובה. ערב חג היום - ואנחנו אחד קיבוץ גדול נותן הכל... ככה ישירו הערב דותן ומיתר ובכך יחגגו 20 שנה לכתיבת השיר. המילים - כדורבנות. ממשיכים לשמור על איזון של סאטירה, כי לימדת אותנו - לא להמציא כלום - רק להשתמש במה שקרה בקיבוץ בשנה האחרונה. ערב חג ואנו חוגגים בבית במצומצם. לא נוותר על הטקס הקבוע של ערב חג הכולל את הברכות ואת השירה. תחסר לנו בנוכחות ובשירה. אתמול היה יום השנה לזיזי. כמה עצוב - למשפחות ענבר, אך אתם למעלה בטח חוגגים ואתה שר לזיזי את אירועי הקיבוץ. אהוב יקר - כמה קשה לי ערב החג, אך אהבתי אליך היא שמחזיקה אותי עם הראש למעלה, ילדינו ונכדינו - הם האושר של חיי. שנה חדשה נכנסת בפתח ונקוה שתביא עימה רק אושר וטוב. החצבים וחבצלות החוף פורחים, נדידת הציפורים החלה והסתו מתדפק על הדלת. נוח בשלוה אוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  22/08/2010
 יורקה אהובי הנה מתקרב ראש השנה ופעם שלישית שאנו מתמודדים עם כתיבת השיר לחג. יורקה - לא תאמין אבל אנו שומרים על איכויות והמילים זורמות, כאילו שאתה הוא זה המכוון אותנו כיצד להנציח את השנה שחלפה. אספר לך אחרי החג איך היה הביצוע. ואנחנו - מלבד חסרונך הפיזי - מזכירים אותך מדי יום. מי בקול ומי בלב - אך דע לך כי השארת חותם עז אצל מרבית הנכדים והילדים. יובלי הקטנה כבר בת 4 חודשים. קבלה ממך מתנה יפיפיה - זוג עינים כחולות כשלך. ואני - מתמרנת בין כולם. כוחות יש לי, אך החלק החסר בפזל המשפחתי מאפיל מדי פעם. לא נותנת לעצמי להשבר ומגייסת כוחות. רוצה להאמין שאתה מלמעלה רואה הכל ונותן לי אישור לכל צעד שאני עושה. לפעמים צעד קדימה ושניים לאחור, אבל הכל מחושב אצלי. נוהגת לפי מצפוני ולא שוכחת דבר. בשבוע הבא יתקיים יום השנה השני לזיזי ז"ל. האם אתם נפגשים וצוחקים שם למעלה? יורקה שלי - הזמן איננו רופא ואינו משכיח דבר מליבי. נשארתי אוהבת כתמיד ומיום ליום גדלה הערצתי אליך כאדם, כבעל וכאב וסב. קוראת בכתוביך ומחכה להמשך... אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  07/08/2010
  יורקה אהובי בא לי היום געגוע חזק כי היו כמה אירועים שחסרת לי מאוד. רק אותך הייתי יכולה לשתף ורק איתך יכולתי להתייעץ. קשה לי לעשות זאת בפומבי, אז אסתפק בנר זכרון לעד אליך. את מה שבליבי אנצור. אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  27/07/2010
 יורקה אהובי שלשום התקיימה החתונה של עודד ועדי. נכד ראשון מתחתן ואני בהתרגשות. השמחה והעצב מהולים יחד. מי למעלה ומי למטה. כתבתי ברכה והדמעות זלגו מעצמן. ניסיתי לנסח את הברכה כפי שאתה בטח היית כותב, אבל לא הצלחתי לעשות זאת כמוך. לא שכחתי לציין בברכתי גם אותך. כל כך היית קשור לעודד וגם הפעם היית חסר. ואני כל כך חסרה אותך ואת אהבתך. את נועם הליכותיך ואת מחשבתך הצלולה. קראתי היום דברים שכתבה ליהי לפיד ליום האהבה וראיתי כמה זה מתאים לנו. "לכל זוג יש דברים שרק הם יודעים אחד על השני. לכל זוג יש דברים שמצחיקים רק אותם. לכל זוג יש דברים שהם עברו והם רק שלהם. לכל זוג יש זכרונות שאף אחד לא יקח מהם. לכל זוג יש משהו שאף אחד אחר לא יוכל אף פעם להבין עד הסוף." והיום - אין לי אותך. אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  07/07/2010
  יורקה אהובי אנחנו ממשיכים להתכנס יחד ולציין אירועים משמעותיים. היום היתה יום הולדת להדסי ולפני זמן מה יום הולדת לגיא. העיקר שיש לנו סיבות להתכנס. כמובן, שלא כולם מצליחים להגיע כי השבט בגדילה כל הזמן. נכדים ונכדות, ואני אוספת את כולם לחיקי. כמה עצוב לי שאין לי עם מי לחלוק את כל הטוב והנפלא הזה, אך אני משתדלת לעשות זאת גם בשבילך ואיתך. הכל בלבי. בקרוב עודד מתחתן וכולם בהתרגשות.שוב אצטרך להתמודד עם אירוע גדול בלעדיך. אני יודעת שתחסר לכולם ביום החתונה , אבל אתה מוזמן כאורח הכבוד בלב כולנו. יורקה אהוב - הקיץ בעיצומו - מה שמניב פירות ופורח - אתה בטח רואה מלמעלה ועל העשביה משתלטים לאט לאט. בשבת נסעתי לחוג 70 לרמי רוגל ידידך ורעך הטוב ושוב הציפו אותי הזכרונות. מיום ליום יותר קשה לי ואין גבול לגעגועים ולאהבה אליך. שלך אוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  13/06/2010
 יורקה אהובי יום רודף יום, הבית מלא צהלת נכדים ואני נותרתי עם הגעגועים שלא מרפים. רציתי לספר משהו מאוד מיוחד ומשמח. אחרי שנים רבות שנטעת את עץ הליצ'י בבוסתנך - השנה הוא הגדיל לעשות ונתן פירות. הראיתי לסיוי ודותי את הפלא וקטפנו את פירות הביכורים ונתנו לנכדים היקרים. פשוט היתה לכולנו התרגשות. בכל מאודך רצית להאמין שיהיו פירות על העץ - והנה זה קרה. לא זכית, אך אולי מלמעלה ידך במעשה. רוצה להאמין שכך. הרגשתי שדבר ראשון עלי לספר לך על כך. משמח, נכון? ואצלי נשארו הרבה שאלות בלי תשובות, אבל אני מנסה לתעל את עצמי למקומות שלא אצטרך לשאול שאלות, אלא רק להנות מעצם העשיה. אל תחשוב שזה קל. אבל אני לא מחפשת קלות, אלא משתדלת להתמקד רק במה שעושה לי טוב וגורם לי הנאה. עם הקשיים שבחיי מנסה להתמודד לבד. שומעת הרבה מוזיקה, קוראת ואפילו מתמודדת עם רזי המחשב. לא היית מאמין, אם היית רואה. יורקה שלי - כמעט קלישאה לומר מתגעגעת וחסרה, אך זה המצב לאשורו. מלאת געגועים וחסרה אותך ורק אותך. אוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  09/05/2010
  יורקה אהובי הנכדה נולדה יום לאחר יום הולדתך, וזאת כדי לא לערבב שמחה "בשמחה". אני נהנית ממנה ומכל הנכדים שמתפתחים יופי. איזה אושר הם גורמים לי. אך אני אימצתי לעצמי מטפורה שחיי מתנהלים כמו מים ושמן. המים משולים לעצב והשמן לשמחה. כמו שהם לא מתערבבים והשמן תמיד צף, כך גם חיי. העצב למטה והשמן - השמחה - תמיד למעלה. אני בטוחה שאתה מסכים לכל מילה. ועתה - בחרתי לטייל לגיאורגיה וארמניה יחד עם רינהקל'ה. נשארנו רינה ואני צוות קטן, אבל צוות מנצח. משתדלות להפגש ולשמור על היופי והטוב שהיה לארבעתנו. כל כך חסרים אתכם יורם וזיזי. אבל השארתם בכולנו חותם עמוק שלנצח ישאר. אוהבת וחסרה כתמיד שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/04/2010
 יורקה אהובי מבשרת לך שנולדה לנו נכדה. 20.04.2010 ביום העצמאות. שמה - יובל עציוני. מי יתן ונדע רק שמחות. שוב- כל כך חסרה ואוהבת רותקה
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  19/04/2010
 יורקה אהובי השנה קשה לי במיוחד. יום הולדתך חל ביום הזכרון לחללי צה'ל.הדמעות לא פוסקות והעצב כל כך עמוק. לא מצליחה לשמוח, למרות שסביבי הכל נראה יפה וטוב. הנכדים ממלאים אותי בהמון אהבה, אך אינני יכולה לחלוק את שמחתי מהם איתך. בתוך העצב הגדול שלי יש גם שמחה צפויה. מחכה שסיוי תלד. אילו רק היית יודע שנכדה בדרך, היית ודאי מאותת לי, אבל אני יודעת שזוהי רק משאלתי ומשאתי נפשי לדבר בלתי הפיך. למה? למה זה קרה כל כך מוקדם? הרי רק התחלנו להנות מדור ההמשך שלנו יחד, כי כמו שנאמר בשיר "לפעמים נפרדים בלי להיות מוכנים" ואני חושבת שאף פעם לא מוכנים. ועתה, כשמסתיים יום הזכרון והשנה גם יום הולדתך באותו תאריך - מתחילים אירועי יום העמצאות.היום בארוחת הערב הרמנו כוסית,ציינו את יום הולדתך ודותי העניק לך את מתנתו- סיום הברכה בבוסתן. דומעת, עצובה וחסרה כל כך שלך ורק שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  10/04/2010
 יורקה אהובי רוצה תמיד לארגן גיוס ביום הולדתך. אך הפעם הקדמנו קצת, כי סיוי צריכה ללדת.זכרך לא מש מאתנו במשך כל העבודה - גיזום, ניכוש, השקיה. אפילו הקטנטנים עזרו מאוד. ומי אני כי אלין - אין לי אלא רק לומר מילים טובות לכל מי שעבד וזכר. כי הרי זוהי מורשת. ואם לצטט - אצטט משירו של יורם טהרלב: "כל מה שאבד לנצח יישאר כל מה שנשכח אני תמיד זוכר את שאהבה נפשי אני עוטף אינני מתכופף, אינני מתעייף." זכרונות שיריך, עבודת כפך, רעיונותיך וביצועיך כל כך חסרים - אך אנו עושים כמיטב יכולתינו - אני, הילדים, הנכדים ומשפחת רם היקרה. נוח בשלוה וסמוך עלינו. אוהבת - חסרה וכואבת שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  23/03/2010
 יורקה אהובי מילים קצרות - אך יש בהן כל כך הרבה עבורי. חג פסח- חג משפחתי - ואתה חסר לנו. אביב - הכל פורח, הגינה צבעונית, גזמו עצים בבוסתנך - ואתה חסר. אפריל בקרוב - יום הולדתך - ואתה חסר. ואפריל - נכדה חדשה צפויה להוולד לנו - ואתה לא תזכה לראותה. כמה כאב. כמה מתגעגעת. כמה חסרה. אוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  06/03/2010
 יורקה אהובי כבכל שנה, גם השנה בפורים, יצאנו לבילוי. הפעם בתל-אביב. מסעדה טובה ואחר כך מופע סטירי נוקב. כמה שאתה היית יכול להנות ולצחוק את הצחוק המתגלגל שלך. רק אני,באוזני הרגישות לקולך - יכולתי לשמוע את הצחוק ולחוש את ההנאה. אבל מה שהצלחנו להנציח, לא נפסיק כל עוד תמשך הידידות,החברות והדאגה. בחודש הבא אנו בציפיה לקראת הלידה של סיוי. הפעם זו בת. נכדה. כמובן שגם היא תגדל על סבא יורם, כפי שעושים זאת הנכדים הקטנים שלא זכו לבלות במחיצתך. אל תדאג. כולם יודעים מי זה סבא יורם ומה זה סבא יורם. לזה אני דואגת. ממשיכה להתגעגע עד כדי כאב. זה לא עובר. הזמן רץ ואני תקועה ב-21.1 יום לכתך מאתנו. אוהבת אך ממשיכה שלך רותק.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  15/02/2010
 יורקה אהובי כמידי שנה, בשלהי החורף יצאנו לראות את פריחת הצבעונים, הכלניות והרקפות בגבעה שליד בית הקברות. הזמנתי את רמי ומיכל לצפות בפריחה הנפלאה ומקווה שאולי אתה רואה אותה, כי הרי אתה כה קרוב ונמצא שם כל השנה. הרשיתי לעצמי להניח כלנית וצבעוני - אחד מסוג על קברך. יסלחו לי בחברה להגנת הטבע, כי גם חטאתי אך אני מודה באשמה. במקום אוסף התמונות שהשארת משם - השנה לא צלמתי. גם הילדים והנכדים מגיעים לגבעה לראות פריחות, אבל הפרח שלי נבל ובליבי נבל גם משהו. יורקה אהוב - כל עוד לא ייתמו געגועי אליך, אשב ואכתוב את מה שבליבי. אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  23/01/2010
 יורקה אהובי עלינו לבית הקברות משפחה וקומץ חברים. דברי הספד ומוסיקה, קדיש ודמעות מעל לקברך עטור הפרחים - האם אתה יודע? האם אתה שומע? האדמה ספגה את דמעותי וקולי רעד אך התכוונתי לכל מילה. לבד, אתה חסר, אתה אהוב, אינך מרפה, מתגעגעים, זוכרים, אך לא נפסיק לשיר. הלכנו למועדון ויחד עם משפחה גדולה והמון חברים נערך ערב "שרים ליורם" מרגש ומרשים. שרנו כולנו - משפחה וחברים את המיטב שבחרנו בשבילך, למענך ולזכרך. הייה שלום אהוב יקר אוהבת וכה חסרה רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/01/2010
 שנתיים למותך אהובי עדיין כואבים וזוכרים. אתה לנו נר התמיד ואנו לך נאמנים, אוהבים וכה חסרים. אוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  02/01/2010
 שלום אהובי שנה חדשה,ואנו כמנהגנו, חוגגים בארוחה טובה. העזתי והכינותי את הארוחה השנתית. כל כך חסרת - גם הפעם. כל אירוע שעובר ואתה לא איתי- קשה מנשוא.בעוד שלושה שבועות נציין שנתיים מאז נפרדנו ממך, וגם את האירוע הזה אני מארגנת. הפעם יורקה- נשיר לך את שירי הארץ שאהבת עם המשפחה והחברים. אולי יישמע הד קולנו במרומים ותוכל לשמוע את שאהבה נפשך.משתדלת לשמור על המשפחה, לטפח, לחבק ולאהוב עד כמה שאפשר, אך החיבוק שלך כה חסר, הצחוק, החכמה, השנינות, החשיבה על הקיבוץ המשתנה, הבילויים שלנו. כל זה שייך לעבר ויישמר בזכרוני לעד. אוהבת וחסרה עד כלות רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  14/12/2009
  שלום אהובי חנוכה. הבית מתמלא באור. הילדים והנכדים מתאספים סביב השולחן. מברכים על הנרות, מסובבים סביבונים, אוכלים לביבות וספגניות ומקבלים מעות חנוכה. ורק בפינה המוקדשת לך דולק אור התמיד. אורו של סבא יורם. אי אפשר שלא לראותו. אני ממשיכה במסורת החנוכה שלנו ויודעת שאתה נמצא עם כל אחד ואחד מאתנו.כי בתוך החושך והאפלה ישנו נרך המאיר באור יקרות את כולנו.זה הכוח שלי הנותן את המרץ להניע את כל המשפחה. שלום יקירי. אוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  22/11/2009
 שלום אהובה חזרתי מהטיול לבורמה. המזרח נפלא והכל תקתק. זה היה עבורי נסיון ענק לעמוד במבחן "הלבד" את הנסיון צלחתי, אבל עמוק בפנים היה קשה מאוד. בניתי לעצמי חומת מגן שאף מכשול לא יכנס דרכה ויפריע לי בהתמודדת.כל כך הרבה חשבתי עליך. המראות היפים ואפשרויות הצילום בוידאו ואחר העריכה. זה לא יהיה לי.אבל הייתי גיבורה. והיום, לאחר הטיול, לקום בבוקר ולא לעבוד אלא להבין היטב שהתחלתי את חיי הפנסיה- מצד אחד טוב ומאידך- איפה אתה? שכל כך חיכית לזה? למדתי מחיי הנזירים לא להביט לאחור אלא ללכת קדימה. חזרתי לבית נקי ומסודר ולביקור הנכדים המתוקים שלנו שכולם ידעו לשנן איפה סבתיק היתה. כולנו שמחנו למפגש המרגש. עם סיום עבודתי קבלתי מתנה מעובדי הכלבו- עץ תפוזים. נקוה שיקלט בבוסתן ויתן את פירותיו וכולנו נזכה בהם. יורקה יקירי- אסיים שוב באהבתי הרבה וחסרונך הכואב לי כל כך. שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  07/11/2009
 שלום אהובי אומרת לך שלום טרם נסיעתי לבורמה. אתה היית זה שדחף אותי לטייל במזרח וכמה נהניתי. עתה הגיע תורה של בורמה- בלעדיך. זהו נסיון ענק עבורי, אך בטוחה שאצליח להתמודד איתו. השבוע נפרדנו מחבר יקר ואהוב על שנינו- משה ביימן הלך לעולמו לאחר מחלה קשה. כמה עצובה וכואבת היתה הפרידה. נזכרתי בכאבו כששמע על פטירתך. כמה כואב לחבורה שלנו, כי ארבעה כבר עזבו אותנו ונותרנו כולנו חסרים אתכם. אהוב יקר שלי- יצאתי לפנסיה וזה נפלא. כמו שנהגת לומר לי- כדאי לך- זה כיף. כמה צדקת. אך אחרתי את החברותא שלנו בשניים לבלות ולהנות. משתדלת לעשות לבד ככל יכולתי(הקטנה). מתגעגעת המון וחסרה עד כלות. אוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  24/10/2009
 היום חל יום הולדתי ומהבוקר נערכו חגיגות. הפעם הגשתי את חלומי חלומך- יצאתי לפנסיה. כולם ברכו וכולם שמחו על הצעד האמיץ שעשיתי, אבל אני בתוכי עצובה כל כל על כי אתה לא יכול להיות שותף באירועים. זכרך הועלה גם הפעם- אנו לא שוכחים אותך אהובי. בכל דקה ובכל מקום אתה איתנו בלב. לפעמים כל כך קשה להכיל את כל האירועים לבד. אבל בשבילי כולנו אני מתגברת - אוספת כוח וממשיכה. אני בדרכי לטיול לבורמה- טיול מאורגן שאצטרך להתמודד לבד . אצליח כי אתה משמש לי אור. אני חושבת שרק אני לבדי בלילות אוכל להעביר את מארג חיינו מהיום שהרכנו עד יום מותך. מאז החיים שונים אך אני מוותרת על כלום ומפגינה הרבה כוח. מעניקה אהבה וחום לכל הילדים והנכדים ושומרת על כל חברינו. לו יהי רק טוב ובריאות לכולנו. נאמנה, אוהבת וחסרה אותך מאוד אהובי. שלך רותקה
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  14/09/2009
 שלום אהוב יקר ראש השנה בפתח ואיך אפשר בלי השיר של יורם? אל דאגה - במו ידיך דאגת להשאיר אחריך דור ממשיכים שלא מביישים את היכולות שלך. נכתב שיר נפלא גם השנה ואני בטוחה שכולם יהנו. למדנו ממך לכתוב את קורות הקיבוץ בהומור ובעקיצות קלות, במלי להעליב ומבלי לנגח. פשוט לצחוק על עצמנו. הבית הראשון מוקדש לך וכך החלטתי כל עוד המשפחה תכתוב את השיר. יש לנו קיבוץ גדול שנותן הכל- אך השנה קצת קשה. נתגבר. רוצה להאמין שאתה כולך יושב דרוך לשמוע את השיר על מילותיו וביצועו. שווה. והחג יעבור עלי בלעדיך אך איתך בלב. אוהבת וחסרה כבכל יום. רותקה
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  07/09/2009
 שלום יקירי עדיין כואבת, אוהבת ומתגעגעת.יש לי המון שאלות, המון רעיונות ואתה כה חסר לי. בקרוב יוצאת לפנסיה שכל כך חיכית לה,ואין עם מי להתחלק. שומרת על ילדינו ונכדינו המקסימים שכל כך היית יכול להיות גאה בהם. אבל תאמין לי שהם גאים בך על כל מה שנתת להם. אוהבת וחסרה כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  18/08/2009
  שוב שלום לך אהוב עברנו שני אירועים במשפחה . בת מצוה לנכדתו של אחיך זיזי. כמובן, שזה התקיים בקרקס. הייתם חסרים שניכם. אני עדיין זוכרת את החיבוק של שניכם בבר מצוה הקודמת שנערכה גם כן בקרקס.כמובן, שהזכירו את זיזי שכל כך היה חסר. והשבוע נערכה בת מצוה לנכדתך דניאל. שוב היו כולם ואתם שניכם חסרים. אך הפעם מעטים היו אלו שהרגישו בחסרונך. מי שהזיל דמעה היו רינה ואני. אני מבטיחה לך שנכדינו המשותפים תמיד יזכרו מי היה סבא יורם. אני בוטחת במעין דותן וסיון שידעו להוריש את סבא יורם האהוב כל כך. עמית לא מפסיק להסתכל באלבום שערכנו לך ואומר "בבא יואם" "בבא זיזי". ואני מאזינה לשירים שכה אהבת ולשירים שיש להם משמעות לחיינו המשותפים. כמו ששרה נורית גלרון "ואתה פה חסר לי מה יקרה אם פתאום תבוא אלי ותייפה את הכל..."
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  01/08/2009
 שלום אהוב שלי הקיץ בעיצומו ואיתו הרבה שמחות. חתונות, בר מצוות, ימי הולדת ואני הולכת לכולם לבדי. אני משוחחת איתך ומספרת לך מה אתה מפסיד,אך אין עונה לי.אני יודעת שזה חד סטרי, אך זה המקום שבו אני מפיגה את עצבותי. היום היה מפגש של החבורה התורכית במעגן מיכאל. ארגנתי הכל לבד כמו שצריך. כמה אתה חסר בקבוצה. בכל מפגש אתה מוזכר, כי אי אפשר לשכוח אותך המארגן, המוביל ונותן הטעם למפגשים. אני מחכה ושואלת ותשובות אין. אילו רק הייתי יכולה לשתף אותך במעט ממה שעובר עלי אולי הייתי מתנחמת, אך זה בלתי אפשרי ובכל זאת לא נותן לי מרגוע. נשארת נאמנה ואוהבת בכל מאודי שלך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  25/07/2009
 שותף לחיים- שותף לאהבה- שותף לכאב- שותף לשיחות. הייתי נותנת כל מה שיכולתי כדי לשבת וללבן כמה סוגיות חיים שבחוכמתך הרבה ובכושר הניתוח שחך היית מצליח לכוון את דרכי. כמה מכשולים שעלי לעבור בלעדיך. מנסה בכוחותיי- תועה בחשכה. לבדי, לבדי, לבדי. לא רוצה להעסיק אחרים מלבדך. זוכרת אותך יום יום ומדמיינת איך אתה היית רוצה ש... ואני משתוקקת לפתוח את מה שבליבי, אך אין איש מלבדך. אוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  10/07/2009
 יקר שלי כמה קטעים נמחקו ואיני יודעת אם הם יחודשו, אך אתה בליבי כל דקה.הגעגועים אינם מרפים והלב לא שוכח. קצרה היריעה את כל מה שיש בי לשתף אותך- הלב בוכה והעיניים לחות. כמו שכתבה מימי זיו-"החיים שלנו מתחלקים לשניים. החיים שהיו לפני שהלכת והחיים אחרי. החיים מתחלקים ליום וללילה.היום שמתמלא בשגרה, בעשיה ובזכרונות, והלילה שמתמלא בחלומות וגעגועים אליך. בחיים שלנו יש צחוק ושמחה, אבל כל צחוק אינו שלם וכל שמחה מהולה בעצב, כל רגע מתוק מלא בכאב חד. בחיים שלנו יש הרבה זכרונות שנאחזים בהם כמו טובעים בים. חיים עם חורף וקיץ, חיים בלי אביב. חיים שלמים שזרמו כמו מים ואתה לא חווית. ילדים חדשים שנולדו ולא יזכו לגעת בך
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  24/03/2009
 יורם יקר לי כבר מזמן לא כתבתי לך,קשה לי. הימים חולפים במהירות והלילות כל כך איטיים. כל כך הרבה אירועים עברו עלי ואני לא מצליחה לספר לך עליהם. בלבי אתה נמצא כל שעה ושעה ואני משתפת אותך בלבטי וברגשותי, אך אין עונה ואין מתלהב ואין מחווה דיעה. אני יודעת בדיוק מה היית אומר על כל אירוע ואירוע שארגנתי גם אם לפעמים הגזמתי. הנכדים ממלאים אותי בחללים שנשארו ואני שואלת שוב ושוב- למה ולמה זה קרה לנו.כל כך מהר וכל כך לא צפוי והזמן אינו מרפא ולא מרפה. אתה איתי בכל מקום ובכל רגע ואני לא שוכחת אף לא רגע מחיינו המשותפים. אני אכולת געגועים. מתייסרת ומתייפת יום יום. אוהבת רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  10/12/2008
 אהובי היקר יש לי כל כך הרבה שעות יורם שאין לי זמן להכיל את כל מה שאני רוצה להגיד.מן פרדקוס. אני יושבת לבדי,ולפעמים גם עם הילדים,ומעלים סיפורים וזכרונות מן הימים היפים שחווינו כולנו- צוחקים ובוכים ועדיין לא מעכלים שאתה לא אתנו. כל כל הרבה אירועים יש לנו יחד ובכולם יש חוסר גדול. של יורם המברך, של יורם המחבק, של יורם המצחיק, של יורם האוהב, של יורם המחמיא, של יורם המצלם והמתעד את כולנו. אני עושה כמיטב יכולתי, אך קטונתי מלמלא את החסר, כי הרי גם אני חסרה אותך כל כך. חוגגים ימי הולדת,חגים וארוחות שבת. עושים כמעט הכל כפי שהייתי אתה עושה, כי הרי למדנו משהו ממישהו כה משמעותי בחיינו. בליבי אני מספרת לך פרטי פרטים מכל אירוע ואירוע ובוכה חרישית, כי הרי אני צריכה להיות הדגל והסמל למשפחה כולה ואיך אוכל לבכות בפומבי. עכשיו אנו עסוקים בהכנת האזכרה ליום השנה וקצרה היריעה מלהכיל את כל מה שרוצים להגיד, להשמיע ולזמר לך ועליך. הבית מלא בחומר שהשארת והבחירה קשה לנו. אין המילים יכולות, ולו במעט, לתת את גודל אישיותך. יורקה שלי- אם יש חיים שם למעלה - שלת לי חיבוק כזה כמו שתמיד נתת. אוהבת ומסרבת להשלים עם אובדנך
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  29/10/2008
 אהוב שלי רציתי לומר לך שיש לנו ילדים נהדרים. חגגו לי יום הולדת בדיוק כפי שאתה היית עושה. מסעדה טובה, ברכה נהדרת, צחוקים ויין טוב. הימים חולפים וכולנו מלאים בגעגועים, זכרונות ובעיקר חסרים אותך. בשגרה לא מרגישים עד כמה אניחנו משמעותיים, אבל לאחר לכתנו החוסר הוא ענק. אין יום שלא מזכירים ונזכרים - אך את הגלגל לא נוכל להשיב. התגייסנו לעבודה בבוסתן ועשינו עבודה נהדרת. בקרוב נתלה שלט "הבוסתו של יורקה". אתה יכול להיות גאה בכולם. כל כך הרבה יש לי לומר לך, כל כך הרבה רוצה לתת לך, אבל יודעת שזה בלתי אפשרי. רק שנינו יודעים כמה אהבה היתה לנו. עכשו ממלאים אותי כל הנכדים והילדים. לו יכולת לפקוח עין ולראותם, היית חוזר אלינו. משהו משהו. אני אספר להם לכשיגדלו איזה סבא היה להם.עם הנכדים הגדולים יותר אני מדברת וזוכרת. שלום לך יקירי.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  28/09/2008
 יקר שלי ערב ראש השנה-עוד חג בלעדיך. היום התבשרנו על לכתו של אחיך האהוב זיזי לעולמו. המחלה הארורה הכריעה אותו. מאמינה שנשמותיכם תפגשנה אי שם. כמה עצוב לנו אתה בטח יודע וכל זה נחסך ממך. אנחנו לקחנו על עצמנו לכתוב את השיר לראש השנה ומקוים שנעמוד בסטנדרט שהצבת במשך קרוב לעשרים שנה. דותן יניב ואני היוצרים. אתה יכול להיות גאה. עם כל הצחוק והסטירה עינינו דומעות על שניכם. כמה עצב וגעגועים אנו סוחבים ולרגע לא שוכחים. אין יום שלא מזכירים וזוכרים אותך. מחר מתכנסים לארוחת החג אצלי ואתה תהיה שותף מלמעלה. אני משתדלת לתפקד כראש משפחה ועם כל הכובד לא מוותרת. אתה כה חסר. מלאת געגועים ואהבה אליך.
נר נשמה הודלק על ידי סיוי בתאריך  01/08/2008
 אבא, אתה כל כך חסר לי, אין סוף לגעגועים ולכאב... קשה לנו בלעדייך.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  21/07/2008
 היום לפני חצי שנה בדיוק איבדתי את החבר הכי טוב שלי. כל כך הרבה דברים קורים לנו. טובים יותר וטובים פחות. ואני- אין לי עם מי להתחלק ועם מי להתייעץ ועם מי להתנחם? הלכת כל כך בפתאומיות והשארת לי כל כך הרבה. מנסה לתפקד כמו שהיית מצפה ממני, אבל טובים השניים מן האחד. אתה בשבילי היית הרוב. מה פתאום למות כך באמצע החיים- הרי המוות לא היה אופציה בכלל. מעולם לא חווית כאב כזה שהולך ומתעצם מיום ליום ומלילה ללילה. לו רק יכולתי להפגש איתך על כוס קפה של אחה"צ ולברר כמה דברים- לו רק יכולתי... אוהבת כל כך רותקה.
נר נשמה הודלק על ידי דותי בתאריך  23/05/2008
 אבא יקר שלנו, עברו כבר 4 חודשים מאז הלכת מאיתנו. כל כך הרבה זמן... מרגיש אותך כל הזמן, נזכר בך כל יום ומחייך ... לפעמים גם מזיל דמעה . נכדייך המקסימים, לא מפסיקים לגדול, לחייך ולתת לנו את הכוחות להמשיך להתמודד. מתגעגע מאד .
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  22/05/2008
 מחר חוגגים בת מצוה לדורוני בלעדיך. מקוה שנצליח לשמוח.אני אברך גם בשמך. עוד אחד מהאירועים בהם תחסר לנו ואנו כה כואבים. כל יום שעובר הכאב רק מתעצם. וכשעצוב אני מקשיבה ליוסי בנאי ששר על האהבה.
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  22/05/2008
 
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  30/04/2008
 אין קץ לגעגועים,לדמעות,למחשבות,לריקנות ולאהבה הגדולה שלנו. הכל מתגמד מול החוסר. אך "אתה כה חסר לי"- שרה נורית גלרון.לא מתרגלים ולא מתנחמים. אוהבת וכל כך כואבת.
נר נשמה הודלק על ידי אלון עציוני בתאריך  23/04/2008
 יורק'ה, עברנו את ליל הסדר בלעדיך.היה קשה אבל דותק'ה היה אב הסדר,יש לך אחלה של יורש. עומרי כמעט בן חודשיים,כואב לנו ועצוב נורא שהוא רק ישמע סיפורים עליך. מתגעגעים ואוהבים בלי סוף!
נר נשמה הודלק על ידי רותי בתאריך  12/04/2008
קרבה: אשתך
  השנה היינו אמורים לחגוג לך 75 בערב ליל הסדר 19.4 כמה כואב ועצוב ללא אב הסדר. ללא אב, ללא סבא וללא בעל. הבטחנו כל אחד ואחת מאתנו להתגבר ולחגוג.נמשיך לזכור ולכאוב עד אין קץ.
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  17/03/2008
 זוכרים אותך כל פעם מחדש כשאני נכנסת לכלבו, אני נזכרת במפגש שלי עמך בא לקחת את רותי חברתך וזוגתך לחדר האוכל. היו פעמים שאמרנו שלום במילים, לעיתים במבטי עיניים וקריצה עם חיוך . היו פעמים שהתבוננתי וראיתי זוג שהם חברים ממש וכאילו כל פעם מחדש מזמינים זה את זה לארוחת אוהבים. ועכשיו כשאני באה לכלבו אני רואה את רותי שמחייכת כתמיד הרואה את החייים החדשים שעוטפים את החיים בצל האובדן שלה- ואני מתוך הרגל מנסה לראות אולי אתה שם בין המדפים תציץ לרגע מחדש ותחיך לרותי ותזמינה לארוחת הצוהריים. אך זה לא כך! מתגעגת כחברה מן ה"שורה" שרואה דברים יפים ונוצרת במחשבות.יהי זכרך ברוך!
נר נשמה הודלק על ידי סיוי בתאריך  13/03/2008
 נולד לך נכד - עומרי כמו שתמיד הבטחנו לך - שלושה נכדים תוך שנה! עומרי נולד בדיוק ביום הולדת שנה של מאיה ב-3.3.08 ושמו נושא את כל האותיות של שמך - יורם ע. אתה חסר לנו ברגעים אלו יותר מתמיד אך אנו מאמינים שאתה שומר עלינו שם למעלה...
נר נשמה הודלק על ידי דותי בתאריך  07/03/2008
 נולד לך נכד . . . בשעה טובה נוסף עוד נצר למשפחה הרחבה שהקמת - עמרי המתוק, בן לסיוי אלון . אחרי הצער העמוק שמלווה אותנו מאז שהלכת , זכינו לשמחה הזאת שאנו זקוקים לה כל כך . מרגישים אותך איתנו ...... אוהבים ומתגעגעים ולא מפסיקים לחשוב עליך לשניה .
נר נשמה הודלק על ידי רותי ענבר בתאריך  21/02/2008
 לו רק יכולת לחזות, להקשיב ולהתבונן באזכרה שקיימנו לכבודך היית ודאי אומר לנו שהגזמנו. יהי זכרך חרוט בליבנו לעד.
נר נשמה הודלק על ידי "בית כרמל"-הבית הסיעודי בתאריך  29/01/2008
 לכל משפחת ענבר. יורם היה שותף פעיל ואכפתי בבית הסיעודי, בהרחבת הבית,תוך חשיבה על חברי הקיבוץ ורווחתם אם וכאשר יזדקקו לסיעוד. היה לו קשר עם עובדי הבית, תמיד מתעניין כל זאת גם לאחר שסיים העבודה עמנו. כך נזכור אותו. מכל צוות "בית-כרמל".
נר נשמה הודלק על ידי רחל כהן בתאריך  27/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 יורם ככותב לספר מעגן מיכאל בימים אלה, בעברי מחדש על כל דפי הספר שמתי לב מחדש למקומן הבולט של רשימותיו: • גידול סרטניות • תחילתו של ענף דגי הנוי • ראשיתו של ענף הפלחה • ענפונים ויזמויות • שירים לראש השנה בכל שנה היתה לי כוונה לבקש ממנו להצטרף לצוות המסיבה לכבוד הוצאת הספר אחרי הוצאתו לאור. יורם נענה לבקשותיי לכתוב על נושא זה או אחר, והקדים אותי בזכות ידיעתו הרבה בנושאים הקשורים לצמיחתו של המשק. חבר יקר, כותב פורה.
נר נשמה הודלק על ידי קרן גבריאלי בתאריך  26/01/2008
קרבה: אחיינית לכל דבר.....
מקום מגורים: רעננה
 אם יורם נלקח, כנראה שהוא באמת לוקח את הטובים ביותר ! משפחתי היקרה איתכם לאורך כל הדרך. עכשיו יש שניים גדולים וחזקים ששומרים עלינו מלמעלה. מי יתן וכולנו ביחד נזכה רק לימים של אור, שמחה ובריאות. אוהבת אותכם המון ומחבקת תמיד קרן
נר נשמה הודלק על ידי יובל קם בתאריך  23/01/2008
קרבה: חבר מצטער
מקום מגורים: אחד קבוץ גדול
 יורם ורותי, צמד שצועד. יורם ורותי, צמד מתמודד. הלב לסחוב כבר לא יכול ומי לנו יכתוב:"אחד קבוץ גדול". עצוב וכואב! יובל
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  21/01/2008
 אנו מבעים את תנחומנו לך ולכם רותי יקרה, ילדים נכדים והמשפחה כולה! עצובה הפרדה, עמכם באבלכם ובכאבכם. מכל הלב אפרת וישי
נר נשמה הודלק על ידי גיורא שנר בתאריך  21/01/2008
קרבה: מבקר הקיבוץ
 רותי היקרה שמעתי בעצב את הבשורה על הילקחו של יורם בלא עת אני מבקש להביע בזאת את תנחומי העמוקים מי יתן וייטיב עימו המקום שאליו הלך מי יתן ולא תדעי עוד דאבה גיורא שנר
 
בניית אתרים