הורינו עלו ארצה מרוסיה, שניהם מטעמי ציונות, בשנת 1925, בעליה הרביעית.
השנים הראשונות היו לא קלות - הסתגלות למקום חדש, וגם מצב כלכלי לא טוב במיוחד, אך זה היה אופייני כמעט לכולם בשנים ההן.

אמא ידעה תמיד לכלכל את הליכות ביתה בכשרון על אף הקשיים.

אמא הייתה אשה מאוד פעילה - אם בזמן מלחמת העולם, במשלוח חבילות לחיילים בחזיתות השונות, מחנות צבא וגם בבתי חולים.
היא המשיכה בפעילותה גם במלחמת העצמאות, ובמחנות צבא, ובעיר בטיפול בחיילים.
יחד עם זאת, הייתה פעילה בארגון אמהות עובדות, (היום נעמ"ת) בארגון שוק שנתי שהתקיים פעם בשנה כשכל הכנסותיו הלכו לאחזקת מעונות ילדי מצוקה.

במשך כל חיינו ראינו את אמא כאישה פעילה, וזאת בנוסף למסירות לאבא וגם בעזרה לנו בגידול ילדינו, ככל שיכלה.

הנכדים מאוד אהבו לבקר אצל סבתא שהייתה מפנקת אותם בטיפול, כיבוד וכדומה.

כשהגיעו הורינו לגיל מבוגר התחלנו ללחוץ עליהם לעבור לקיבוץ כדי שנוכל ללוות אותם, ולדאוג לשלומם.
את ארבע שנותיה האחרונות בילתה אמא בבית הסיעודי, בטיפול הנהדר של העובדים, וכמובן בליווי המסור עד מאוד של אבא.
חבל שגמרה את חייה בסבל.

יהי זכרה ברוך.
 
 

קשרי משפחה 

בעלה  משה אולשנסקי 

ביתה---- רינה ברכה

חתנה--- יעקב ברכה